לדלג לתוכן

היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות
מאבטחי יחידה 730 מאבטחים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקורו בדרום תל אביב, 2021
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
משרד אחראי משרד ראש הממשלה
סוכנות אם שירות הביטחון הכללי
תאריך הקמה 1958

היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות (יחידה 730), היא יחידה של שירות הביטחון הכללי (שב"כ). היחידה כפופה לאגף האבטחה, שאחראי גם על ביטחון התעופה והספנות ושגרירויות ישראל בחו"ל, אבל בפועל היא גוף אוטנומי למחצה. משימת היחידה היא לדאוג לסידורי האבטחה של סמלי השלטון של מדינת ישראל ולהגנתם מפני איומים, בעיקר מטרור. היחידה הוקמה בשנת 1958.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הוקמה בשנת 1958 תחת השם "יחידת הליווי של ראש הממשלה". הצורך בהקמתה התעורר בעקבות אירוע השלכת רימון היד בכנסת באוקטובר 1957, בו נפצעו ראש הממשלה דוד בן-גוריון והשרים משה חיים שפירא וגולדה מאיר.[1] בראשית דרכה, הופקד על אימון כוח האדם דייב (דוד) בקרמן, יוצא חיל הנחתים האמריקני ומומחה ללוחמה זעירה.[2]

נשיא המדינה יצחק הרצוג מאובטח על ידי מאבטחי היחידה הממלכתית לאבטחת אישים במהלך ביקורו ברואנדה, אפריל 2024

ב-1968, בעקבות חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה, הצטרף בקרמן לשירות הביטחון הכללי כמדריך ירי ולוחמה בטרור, ועיצב את תרגולות הלחימה של מאבטחי השירות (שכונו באותה עת "הגורילות").[3]בשנת 1972 מיסד בקרמן את מערך ההכשרה המקצועי של היחידה.[4] באותן שנים התגלעה מחלוקת מקצועית מול הקצח"ר, עמנואל שקד, בנוגע לאחריות על חילוץ בני ערובה ממטוסים; לבסוף נקבע כי המשימה תוטל על צה"ל, אך מאבטחי השב"כ ישולבו כלוחמים בכוח הפורץ.[5] ב-1969 מאבטחי היחידה השתתפו בסיכול מתקפת הטרור בנמל התעופה בציריך וב-1972 במבצע "איזוטופ" לשחרור מטוס סבנה.[6][7]

ב-1972 בתקופת כהונתה של גולדה מאיר, פעלה היחידה לשמירה על דיסקרטיות רפואית בנוגע למצב בריאותה, בין היתר באמצעות הסעתה לטיפולים במכוניתו הפרטית של אחד המאבטחים כדי למנוע את חשיפת מחלתה.[8]

ב-1980 אבטחה היחידה את שר הביטחון אריאל שרון בפגישה חשאית עם בשיר ג'ומאייל על אדמת לבנון.[8]

רצח רבין והשינוי בתפיסת האבטחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת המפנה המשמעותית ביותר בתולדות היחידה הייתה רצח יצחק רבין ב-4 בנובמבר 1995. הרצח נחשב לכישלון המבצעי החמור ביותר של היחידה ושל שירות הביטחון הכללי. בעקבות המסקנות שהופקו מהאירוע, עברה תפיסת האבטחה שינוי יסודי והפכה להדוקה וקפדנית במידה ניכרת. בין היתר, הונהגו בדיקות ביטחוניות קפדניות לכלל הנכנסים לאולמות כנסים ואירועים בהשתתפות מאובטחים, והורחבו מעגלי האבטחה סביב האישים.[9]

רכב שרד מסוג אאודי A8 משוריינת של היחידה במהלך מבצע "פני עתיד", ינואר 2020

ביוני 2016, במהלך ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בפסגה של הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) במונרוביה שבליבריה, התפתח עימות פיזי בין מאבטחי היחידה למאבטחיו של נשיא טוגו במהלך בדיקות ביטחוניות מקדימות.[10]

בספטמבר 2016, במהלך ביקור ראש הממשלה בעצרת האו"ם בניו יורק, פורסם בתקשורת על היקף אבטחה נרחב שכלל עשרות מאבטחים וסריקות קפדניות במתחמים ציבוריים בהם שהה.[11]

בינואר 2020 ביצעה היחידה את המבצע הגדול בתולדותיה מבצע "פני עתיד". במסגרת פורום השואה העולמי בירושלים, אבטחה היחידה כ-50 ראשי מדינות בו-זמנית בתיאום לוגיסטי וטכנולוגי נרחב.[12]

במרץ 2020, האחריות לאבטחתו של יו"ר כחול לבן בני גנץ הועברה ליחידה ממשמר הכנסת.[13] ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את המלצת שב"כ, ולאחר מכן היא אושרה בוועדה המייעצת לענייני אבטחה, בראשות יוסף צ'חנובר. ההחלטה התקבלה בעקבות איומים והסתה נגד גנץ, על רקע תוצאות הבחירות וניסיונו להקים ממשלה.[13]

מאבטחי היחידה מלווים את ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה במהלך ביקור בנושאת המטוסים האמריקאית ג'ורג' ה' ו' בוש (CVN-77) במהלך עגינה מול חופי ישראל, יולי 2017

ביוני 2021, עם הקמת הממשלה ה-36, החלה היחידה לאבטח את נפתלי בנט ברמת אבטחה של ראש ממשלה עוד טרם השבעתו הרשמית. מאבטחי היחידה סגרו את הרחוב שלו ברעננה לכניסת כלי רכב, והוטלו מגבלות שונות על המגיעים לאזור.[14]

במרץ 2023, על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית, אירעה תקרית בכיכר המדינה בתל אביב, במהלכה התקבצו אלפי מפגינים סביב מספרה שבה שהתה רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. המפגינים חסמו את היציאות מהמתחם במשך מספר שעות, ונתניהו חולצה מהמקום בסיוע כוחות משטרה ופרשים. בעקבות האירוע, ובהתאם להמלצת שירות הביטחון הכללי, אישרה ועדת השרים לענייני שב"כ את העברת האחריות על אבטחת בני משפחת ראש הממשלה מיחידת מגן של משרד ראש הממשלה ליחידה 730. החלטה זו השוותה למעשה את רמת האבטחה והמענה המבצעי של בני המשפחה לאלו של סמלי השלטון המאובטחים ביותר במדינה.[15]

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שלאחר טבח שבעה באוקטובר, נרשם מחדל אבטחתי של היחידה כאשר אזרח בשם רועי יפרח הצליח להתחזות ללוחם ולחבלן, ואף תועד כשהוא חמוש בסמוך לראש הממשלה ולשר הביטחון בעת ביקורם ברצועת עזה.[16] באוקטובר 2024 נגזרו על יפרח 15 חודשי מאסר בפועל.[17]

באפריל 2026, במהלך הפסקת אש במבצע שאגת הארי, הודיע השב"כ כי קיימת מניעה ביטחונית להתייצבות ראש הממשלה לעדות במשפטו במקום פומבי הידוע מראש, בשל חשש מניסיונות התנקשות ופגיעה בחייו.[18]

תפקידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיא המדינה ראובן ריבלין מאובטח על ידי מאבטחי היחידה הממלכתית לאבטחת אישים במהלך ביקורו בספרד

אבטחת סמלי שלטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה אחראית ישירות על ביטחונם של שבעה אישים הנחשבים עקרונית ל"סמלי שלטון":

במרץ 2023 החליטה ועדת השרים לענייני שב"כ כי גם בני משפחתו של ראש הממשלה, יאיר, אבנר ושרה נתניהו, יאובטחו על ידי היחידה.[19]

היחידה מפעילה מערך לוגיסטי וטכנולוגי נרחב הכולל עשרות כלי רכב, חלקם משוריינים, לצד רחפנים, מסוקים ואמצעי קשר ובידוק מתקדמים כגון מכונות שיקוף וגלאי מתכות.[9]לוחמי היחידה מצוידים בנשק קל ומגוון המותאם למשימות אבטחה צמודה ולוחמה בטרור.[20] מעטפת המבצעים נשענת על מודיעין שוטף מהשב"כ, המבוסס על ניטור רשתות חברתיות, כלים טכנולוגיים ומקורות אנושיים. בעת הצורך, פועלת היחידה בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, המקצה כוחות תגבור ואמצעים לפיזור הפגנות בהתאם להערכת המצב.[9]

היחידה משמשת אחראית מקצועית לאבטחת שאר שרי הממשלה, באמצעות יחידת מגן הנמצאת במשרד ראש הממשלה.[9] כל אישיות ציבורית אחרת שנתונה תחת איום היא באחריות חטיבת האבטחה של משטרת ישראל.[9]

היחידה מאבטחת ראשי מדינות זרות המבקרים בישראל.

מאבטחי יחידה 730 מאבטחים את ביקור נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בישראל, מאי 2017

אבטחת משלחות ואירועים בינלאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר לאבטחת סמלי השלטון בישראל, היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות אמונה על שלומן של משלחות רשמיות של מדינת ישראל בחו"ל הנמצאות תחת איום ביטחוני גבוה. פעילות זו כוללת תיאום מורכב עם גופי ביטחון זרים, הקמת מערכי אבטחה במוקדי אירועים המוניים ושימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות.[21]

במהלך השנים השתתפו מאבטחי השירות באבטחת משלחות ספורט וייצוג במדינות שונות. בשנת 2024 אבטחה היחידה את המשלחת הישראלית לאולימפיאדת פריז. המבצע בוצע בתיאום הדוק עם רשויות הביטחון הצרפתיות, על רקע הצורך במעטפת ביטחונית נרחבת להגנה על הספורטאים הישראלים בכפר האולימפי ובמתקני התחרות.[22]

ב-2025 ו-2026 הובילה היחידה את אבטחת משלחות ישראל לתחרות האירוויזיון.[23] בשנת 2025 אובטחה המשלחת במאלמו שבשוודיה תחת תנאי שטח מורכבים.[24] בשנת 2026, לקראת התחרות בווינה שבאוסטריה, הוקם מערך אבטחה מעובה בשל התרעות על כוונות של גורמי טרור לפגוע ביעדים ישראליים. המבצע בווינה התאפיין בשיתוף פעולה ייחודי בין יחידה 730 לבין המוסד ויחידות עילית של מערכת הביטחון האוסטרית, תוך הטמעת טכנולוגיות אבטחה חדישות שטרם נעשה בהן שימוש במשימות דומות בעבר.[25]

הכשרה ותנאי סף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנאי סף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליך הקבלה ליחידה 730 נחשב לאחד הקפדניים בשירות הביטחון הכללי, והוא מיועד לסנן מועמדים בעלי יכולות פיזיות, מנטליות וייצוגיות גבוהות. המועמדים נדרשים להיות בוגרי שירות צבאי מלא במסלול קרבי כלוחמים, ברמת רובאי 08 ומעלה, או בוגרי סיירות ויחידות מיוחדות, כאשר עבור נשים קיימת דרישת חובה לשירות מלא בתפקידי לוחמה. בוגרי קורס קצינים נחשבים לבעלי יתרון משמעותי בתהליך המיון. תנאי הסף כוללים השכלה של 12 שנות לימוד, רישיון נהיגה בתוקף, ויכולת הבעה טובה בשפות עברית ואנגלית.[26]

מסלול הכשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול ההכשרה הוא ייעודי ואינטנסיבי ונמשך כחצי שנה. הוא כולל קורס לוחם בסיסי בשב"כ (ידוע גם כקורס אחיד) ולאחריו השלמה ייחודית המותאמת לצורכי היחידה. במהלך תקופה זו רוכשים הלוחמים מיומנויות בשימוש באמצעים טכנולוגיים ייעודיים, תכנון מבצעי נרחב למשימות בארץ ובחו"ל, התמחות באמצעי לחימה ובחבלה, ויצירת קשרי חוץ עם גורמים מקבילים. בסיום ההכשרה נדרשים הלוחמים להפגין יכולת עבודה עצמאית ובצוות, תוך שמירה על ייצוגיות וממלכתיות הנדרשות ממאבטחי סמלי השלטון של מדינת ישראל.[27][26]

גלריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958 באתר שירות הביטחון הכללי
  2. ↑ אפי מלצר וחיים בן עמי, ‏דייב בקרמן - "הצלף מטקסס, מבט מל"מ 36, מרץ 2004, עמוד 37, עמ' 37.
  3. ↑ יוסי מלמן ודן רביב, "מרגלים לא מושלמים", הוצאת מעריב, 1990, עמוד 162.
  4. ↑ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 124-127.
  5. ↑ אמיר אורן, מי נותן את ההוראה, באתר הארץ, 8 באפריל 2012
  6. ↑ יואב קווה, הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט, הארץ, ‏ 19.02.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  7. ↑ תקיפת מטוס אל-על בציריך (1969), מתוך אתר השב"כ.
  8. 1 2 רותי זוארץ, ‏על המשמר: ראשי אבטחת האישים מדברים על בכירי הממשלה לדורותיהם, באתר מעריב אונליין, 13 בדצמבר 2016
  9. 1 2 3 4 5 יוסי מלמן, נתניהו לא המציא את האובססיה: האם האבטחה של ראש הממשלה מוגזמת?, באתר הארץ, ‏30 באוגוסט 2023
  10. ↑ ערד ניר, ה, מאבטחים התעמתו, פגישת רה"מ נדחתה, באתר חדשות 13, 4 ביוני 2017
  11. ↑ "ביבי נכנס לשירותים עם 20 מאבטחים": ביקורו של נתניהו בניו יורק עורר סערה – חדשות 13, באתר 13news.co.il
  12. ↑ מבצע 'פני עתיד' - הגדול איי פעם | כל הפרטים, באתר עכשיו 14, 23 בינואר 2020
  13. 1 2 יניב קובוביץ, האחריות לאבטחת גנץ תועבר ממשמר הכנסת ליחידה לאבטחת אישים בשב"כ, באתר הארץ, ‏10 במרץ 2020
  14. ↑ איתמר אייכנר, המזוודה המסתורית של מאבטחי בנט, באתר ynet, 13 ביוני 2021
  15. ↑ אל תהיו מופתעים: זו החבורה שאישרה את מימון האבטחה ליאיר נתניהו, באתר מעריב אונליין, 5 באפריל 2024
  16. ↑ דניאל אלעזר, הכי קרוב לראש הממשלה: הסיפור הלא ייאמן של הנוכל שהתחזה לחייל 24 בינואר 2024, בערוץ כאן 11 ביוטיוב
  17. ↑ מאיר תורג'מן, שנה ו-3 חודשי מאסר לנאשם בהתחזות ללוחם בעזה: "הובאה בחשבון תרומתו ב-7.10", באתר ynet, 29 באוקטובר 2024
  18. ↑ אביעד גליקמן, חוות דעת של שב"כ: נתניהו לא יכול להעיד "מחשש לפגיעה בחייו", באתר חדשות 13, 12 באפריל 2026
  19. ↑ איתמר אייכנר, אחרי ההפגנה מול המספרה: האחריות על אבטחת שרה נתניהו וילדי רה"מ הועברה לשב"כ, באתר ynet, 5 במרץ 2023
  20. ↑ יוסי מלמן, נתניהו לא המציא את האובססיה: האם האבטחה של ראש הממשלה מוגזמת?, באתר הארץ, ‏30 באוגוסט 2023
  21. ↑ איתן בן דוד‏, ממינכן 1972 לפריז 2024: הטבח ששינה את תפיסת האבטחה של השב"כ, באתר וואלה, 26 ביולי 2024
  22. ↑ נדב צנציפר, מבצע פריז: היערכות שב"כ לאיומי האבטחה על המשלחת הישראלית לאולימפיאדה, באתר ynet, 17 ביולי 2024
  23. ↑ רן בוקר, שב"כ חושף את אחורי הקלעים של מבצע אבטחת עדן גולן באירוויזיון: "דרש הרבה תחכום", באתר ynet, 14 במאי 2024
  24. ↑ נועם כהן, "מבצע הוריקן" | השב"כ על אבטחת עדן גולן והמשלחת הישראלית: "אתגר מורכב", באתר מאקו, 14 במאי 2024
  25. ↑ רן בוקר, וינה, שב"כ, מוסד ויחידות מובחרות מאוסטריה: אבטחה כבדה לישראל לקראת טקס פתיחת האירוויזיון, באתר ynet, 10 במאי 2026
  26. 1 2 לוחם/ת ביחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות- קורס, באתר שירות הביטחון הכללי
  27. ↑ יונתן מרוז, המאבטחים הסמויים בשחקים, אתר "ישראל דיפנס", ‏ 10.02.2012.
שירות הביטחון הכללי (שב"כ)
יחידות מיוחדות היחידה המבצעית • צוות טקילה • יחידה 730
ראשי השב"כ איסר הראל • איזי דורות • עמוס מנור • יוסף הרמלין • אברהם אחיטוב • אברהם שלום • יוסף הרמלין • יעקב פרי • כרמי גילון • עמי אילון • אבי דיכטר • יובל דיסקין • יורם כהן • נדב ארגמן • רונן בר • ש' (ממלא מקום) • דוד זיני
ארגוני אבטחת אישים
אירופה בריטניהבריטניה פיקוד האבטחה • צרפתצרפת חוליית האבטחה של נשיאות הרפובליקה • גרמניהגרמניה משטרת הפלילים הפדרלית • פוליןפולין שירות הגנת המדינה • אוקראינהאוקראינה שירות האבטחה הממלכתי
אמריקה ארצות הבריתארצות הברית השירות החשאי • ברזילברזיל לשכת הביטחון המוסדי • מקסיקומקסיקו שירות האבטחה הפדרלי
אסיה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין לשכת הביטחון המרכזית • יפןיפן המשטרה להגנת אישים • ישראלישראל יחידה 730 • קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית שירות הביטחון הנשיאותי • רוסיהרוסיה שירות הביטחון הנשיאותי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=היחידה_הממלכתית_לאבטחת_אישים_ומשלחות&oldid=43726363"