היידי סטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאזן מדליות
כדורגל
מתחרה עבור Flag of Norway.svg  נורבגיה
המשחקים האולימפיים
ארד אטלנטה 1996 כדורגל נשים
גביע העולם בכדורגל נשים
זהב שבדיה 1995 כדורגל נשים
כסף סין 1991 כדורגל נשים

אלין היידי סטור (נורבגית: Heidi Støre;‏ נולדה ב-4 ביולי 1963) היא כדורגלנית עבר נורבגית ששיחקה בעמדת הקישור. סטור הייתה קפטנית נבחרת נורבגיה כשזו זכתה בגביע העולם ב-1995.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטור נולדה ב-1963 בעיר סרפסבורג שבדרום נורבגיה. ב-1979, כשהיא בת 16 בלבד, החלה סטור לשחק בקבוצת "ספרינט ג'לוי", ושנה לאחר מכן כבר ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת נורבגיה, במשחק נגד דנמרק. בין השנים 1982 ל-1984, הגיעה סטור עם קבוצתה לשלושה גמרי גביע רצופים, אך הפסידה בכולם. ב-1985 החליטה סטור לעבור לקבוצת טרולהטן, ששיחקה באותם ימים בליגת העל השבדית.

שנתיים לאחר מכן אירחה נורבגיה את אליפות אירופה, שנערכה בפעם השנייה אי פעם. סטור הגיעה אל האליפות כקפטנית הנבחרת וכאחת השחקניות הבולטות בה. במשחק חצי הגמר נגד איטליה היא כבשה את שער הניצחון, כשבמשחק המקביל שבדיה גברה 2-3 על אנגליה. במשחק הגמר, שנערך מול קהל של 8,408 באוסלו, ניצחה נורבגיה 1-2 וזכתה בתואר בפעם הראשונה בתולדותיה. סטור נבחרה לשחקנית המצטיינת של האליפות, ואילו חברתה לנבחרת - טרוד סטנדל, סיימה כמלכת השערים.

ב-1989 הייתה סטור חלק מנבחרת נורבגיה שסיימה במקום השני באליפות אירופה שנערכה במערב גרמניה, לאחר שהפסידה 4-1 בגמר למארחת. באותה שנה, היא גם עזבה את הליגה השבדית וחזרה לשחק ב"ספרינט ג'לוי". בעונתה השנייה בקבוצה, כבשה סטור עשרה שערים והובילה את קבוצתה לזכייה באליפות הליגה בפעם הראשונה בתולדותיה.

ב-1991 השתתפה סטור עם נורבגיה בשני טורנירים בינלאומיים: אליפות אירופה שנערכה ביולי בדנמרק וגביע העולם שנערך בנובמבר בסין. כמו באליפות שנערכה ב-1989, גם הפעם הגיעו נורבגיה וגרמניה לגמר הטורניר. בדקה ה-54 עלו הנורבגיות ליתרון, אך הגרמניות השוו תוך מספר דקות משער של היידי מוהר. המשחק הלך להארכה, שבה הצליחו הגרמניות לכבוש שני שערים ולזכות בטורניר. בגביע העולם, פתחה סטור בהרכב הראשון בכל ששת משחקיה של נורבגיה, ואף לא החמיצה שום דקה בטורניר. בטורניר עצמו, הגיעה נורבגיה עד הגמר אך הפסידה 2-1 לארצות הברית.

ב-1993 זכתה סטור עם "ספרינט ג'לוי" באליפות השנייה בתולדות המועדון, לאחר שהקבוצה הפסידה רק משחק אחד במהלך העונה. באותו קיץ, זכתה סטור עם נורבגיה באליפות אירופה שנערכה באיטליה. בחצי הגמר גברו הנורבגיות 0-1 על דנמרק, ובגמר הן ניצחו באותה תוצאה גם את האיטלקיות. הייתה זו הזכייה השנייה של סטור ושל נבחרת נורבגיה באליפות אירופה.

שנתיים לאחר מכן, בגביע העולם שנערך בשבדיה, הגיעה סטור לשיא הקריירה המקצוענית שלה. את שלב הבתים של הטורניר סיימה נורבגיה במאזן מושלם, לאחר ניצחונות על ניגריה, אנגליה וקנדה. ברבע הגמר פגשו ניצחו הנורבגיות 1-3 את דנמרק, ובחצי הגמר גברו 0-1 על יריבתן המרה - ארצות הברית, משער ניצחון של אן קריסטין אהרונס. באותו משחק קיבלה סטור כרטיס אדום, ונאלצה להחמיץ את משחק הגמר. במשחק הגמר מול גרמניה, שנערך מול קהל של 17,158 באצטדיון רוסונדה, ניצחה נורבגיה 0-2 וזכתה בגביע העולם בפעם הראשונה בתולדותיה. בעקבות הזכייה, הפכה סטור לקפטנית הראשונה אי פעם שמובילה את נבחרתה לזכייה גם בגביע העולם וגם באליפות אירופה.

שנה אחר כך, נערך באולימפיאדת אטלנטה, טורניר כדורגל הנשים הראשון בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים. כבר במשחק הראשון של נורבגיה, נגד ברזיל, נפצעה סטור ונאלצה לסיים את הטורניר. בלעדיה, סיימה הנבחרת הנורבגית את שלב הבתים במקום הראשון, אך בחצי הגמר הודחה על ידי ארצות הברית לאחר הפסד 2-1. במשחק על מדליית הארד פגשה נורבגיה את ברזיל, ניצחה אותה 0-2, וזכתה במדליה.

הטורניר הבינלאומי האחרון בקריירה של סטור היה אליפות אירופה 1997 שנערכה בנורבגיה ובשבדיה. סטור כבשה שער במהלך הטורניר (הכובשת הכי מבוגרת בתולדות האליפות), אך נורבגיה לא הצליחה לעבור את שלב הבתים בפעם הראשונה בתולדותיה. לאחר הטורניר הודיעה סטור על פרישתה מהנבחרת. ב-17 שנים בנבחרת נורבגיה, שיחקה סטור ב-151 משחקים (שיא עולמי שמאוחר יותר נשבר על ידי קריסטין לילי) וכבשה 22 שערים. שנתיים לאחר מכן פרשה סטור גם ממשחק פעיל, לאחר ששיחקה במשך ארבע שנים בליגת העל היפנית, וזכתה בשלוש אליפויות.

כיום עובדת סטור כמנהלת בהתאחדות הכדורגל הנורבגית - משרה בה היא מחזיקה מאז שנת 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קפטניות הנבחרת הזוכה בגביע העולם בכדורגל

1991: היינריקס | 1995: סטור | 1999: אוברבק | 2003: ויגמן | 2007: פרינץ | 2011: סאווה