היינץ כריסטיאן שטראכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היינץ כריסטיאן שטראכה
Heinz-Christian Strache
Heinz-Christian Strache 02092008.jpg
לידה 12 ביוני 1969 (בן 49)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת החירות האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היינץ-כריסטיאן שטראכהגרמנית: Heinz-Christian Strache; נולד ב-12 ביוני 1969) הוא פוליטיקאי אוסטרי, חבר פרלמנט, חבר לשעבר במועצת העיר וינה, ומנהיג מפלגת החירות האוסטרית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטראכה, טכנאי שיניים בהכשרתו, היה פעיל בפוליטיקה של וינה מאז שנת 1991, והחליף בשנת 2004 את הילמאר קבס כמנהיג מפלגת החירות האוסטרית בווינה.

כבר בגיל 15 היה שטראכה חבר בארגון תלמידים גרמני-לאומני שפועל בווינה הנקרא ונדליה ("Wiener pennale Burschenschaft Vandalia"),[1]שם הוא בא במגע עם קיצונים ימניים כמו גוטפריד קושל, ראש ה- VAPO שהוחרם מאוחר יותר ופרנץ ראדל. הוא התאהב בגודרון, בתו של נורברט בורגר, שאיתה הוא יצא שבע שנים. יחד איתה, הוא בילה סופי שבוע רבים עם משפחת בורגר בקירשברג אם וקאסל. מאוחר יותר התייחס אליו שטראכה גם כ "תחליף לאב". במגע עמו, הוא הכיר יותר אנשי ימין קיצוניים.[2]

על פי חוקר האנטישמיות ג'וליאן ווצל (2012), משתמש שטראכה באופן קבוע במונח "החוף המזרחי", צופן המשמש בסצנה הימנית הקיצונית לנוף הפוליטי והתקשורתי ה"יהודי" כביכול של ארצות הברית.[3]

ב-1990 השתתף שטראכה כחבר מפלגת החירות, במערכת בחירות שאירגנה הקבוצה "לא למבול הזרים". המועמד המוביל של הקבוצה היה היורש רוזנקרנץ היימין, ברשימת הבחירות שלו הגיש מועמדות גם מכחיש השואה גרד הונסיק וחבר של שטרכה פרנץ ראדל. הקבוצה אוסרה לבחירה בגלל שזוהתה כקבוצה נאצית.[4]

שטראכה נחשב כתלמידו של המנהיג הוותיק של מפלגת החירות האוסטרית, ירג היידר, אך החל להתנגד לו כתוצאה ממאבק שהלך וגדל בתוך המפלגה בינואר 2005. לאחר סדרה של הפסדים בבחירות המדינה, פשטו שמועות כי שטראכה יתמודד על תפקיד מנהיג המפלגה הלאומית כנגד אורסולה האובנר אחותו של ירג היידר. סיכון גבוה של תבוסה מול שטראכה היה כנראה אחד הדברים אשר גרמו לירג היידר להקים מפלגה חדשה, הברית למען עתיד אוסטריה (BZÖ).

מאז הפילוג, התוצאות של מפלגת החירות האוסטרית בבחירות המדינה היו מעורבות בין המפלגות[דרושה הבהרה], אך היא עלתה על הציפיות בבחירות בווינה שנערכו באוקטובר 2005. שטראכה עצמו היה מועמד מוביל בווינה, והמפלגה קיבלה 14.9% מהקולות.

בשנת 2010, בבחירות לראשות העיר וינה, למועצת העיר ולמועצות האזוריות, קיבלה מפלגתו של שטראכה 26% מהקולות שהגדילו את מספרם של המושבים במועצת העיר למספר של 27, התמיכה בשטראכה הייתה חזקה ביותר בקרב צעירים מתחת לגיל 30.

בינואר 2007 פורסמו תמונות סטילס שנלקחו מצילום וידאו אשר צולם בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. בתמונות אלה נראה שטראכה במדים צבאיים כשהוא משתתף לכאורה בפעילויות הדרכה צבאיות, ובנוסף מצדיע הצדעה נאצית. שטראכה דחה את ההאשמות, וטען שזו תמונה בה הוא מזמין בירה ולא מצדיע.

בנובמבר 2012 השתתף בכנס של ארגון נאמני ארץ בירושלים.[5] שטראכה ביטא בכנס הזדהות עם העם היהודי ומדינת ישראל, והביא הוכחות להתנהלותו ולתמיכתו העקבית בישראל ובציבור היהודי בארצו ובאירופה מאז נבחר לתפקיד.

שטראכה ציין שתמיכתו בישראל מנוגדת לקו המקובל במפלגות רבות באירופה, הדגיש את תמיכתו במבצע "עופרת יצוקה" ועמדת לימינה בנושא המשט לעזה.

באפריל 2016 ביקר שטראכה בישראל בהזמנת מפלגת "הליכוד", נפגש עם בכירים מהמפלגה וכן ביקר ב"יד ושם".[6]

בבחירות שנערכו באוקטובר 2017 זכתה מפלגת החירות בראשותו ב-26% מהקולות וב-18 בדצמבר התמנה לסגן הקנצלר בממשלתו של סבסטיאן קורץ.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Heribert Schiedel / Martin Tröger, [http://www.doew.at/cms/download/934d7/re_schiedel_troeger_korporationen.pdf Zum deutschnationalen Korporationswesen in Österreich], Website des Dokumentationsarchivs des österreichischen, ‏נפתח לאחרונה ב12.6.2018
  2. ^ Die Presse, Heinz Christian Strache im Porträt, DiePresse.com, ‏September 2008 ,11 June 2018
  3. ^ Juliane Wetzel, Juliane Wetzel: Freiheitliche Partei Österreichs, Beriln: ISBN 978-3-598-24078-2, 2012
  4. ^ Nina Horaczek, FALTER » Geschichten aus dem Unterholz | falter.at, cms.falter.at, ‏14.03.2009 (בde-DE)
  5. ^ כתבה באתר של נאמני ארץ
  6. ^ רויטרס, הליכוד הזמין: מנהיג הימין הקיצוני האוסטרי ביקר ב"יד ושם", באתר nrg‏, 12 באפריל 2016
  7. ^ אלדד בק, ‏מנהיג "מפלגת החופש" האוסטרית ימונה לסגן הקאנצלר, באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2017