היינריך הארבעים וחמישה, נסיך הכתר של רויס הקו הצעיר
 | |||||||
| לידה |
13 במאי 1895 זאלבורג-אברסדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1945 (בגיל 49 בערך) | ||||||
| מדינה |
גרמניה | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הנאצית | ||||||
| שושלת בית רויס | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
היינריך הארבעים וחמישה, נסיך הכתר של רויס הקו הצעיר (בגרמנית: Heinrich XLV Erbprinz Reuß jüngere Linie; 13 במאי 1895 – ככל הנראה 1945) היה ראש בית רויס משנת 1928 עד 1945, היה ראש בית רויס האחרון מהקו הצעיר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היינריך נולד באברסדורף, נסיכות רויס-גרה (תורינגיה של ימינו), והיה בנו יחיד שנשאר בחיים של היינריך העשרים ושבעה, נסיך רויס הקו הצעיר, בנם של היינריך הארבעה עשר, נסיך רויס הקו הצעיר, ואגנס, דוכסית וירטמברג, ואשתו, אליזה, נסיכת הוהנלהה-לנגנבורג, בתם של הרמן, נסיך הוהנלוהה-לנגנבורג ופאודורה, נסיכת ליינינגן.
הוא למד בתיכון בדרזדן[1] ושירת כלויטננט במלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה הוא למד בלייפציג, מרבורג, מינכן וקיל, ספרות, מוזיקה ופילוסופיה.
הוא היה חובב ותומך תיאטרון גדול והיה במאי, סופר ויועץ. בשנת 1923 הפך היינריך לראש מחלקת הדרמטורגיה בתיאטרון הרוסי בגרה.
במותו של אביו ב-21 בנובמבר 1928 הוא התמנה לראש בית רויס לאחר שהתמזגו הענפים הצעיר והמבוגר, לאחר הכחדת הענף המבוגר בשנת 1927.
בשנת 1935 הוא אימץ את אחד מקרובי משפחתו, היינריך הראשון, נסיך רויס-קסטריץ. האימוץ התרחש מטעמי ירושה, ולא בגלל זכויות ירושה לבית רויס. בשנת 1939 הוא התחתן עם אחייניתו, וויזלאווה פאודורה, דוכסית מקלנבורג.
במהלך שנות ה-30 הפך היינריך לאוהד נאצי ולחבר המפלגה הנאצית.[2] באוגוסט 1945 הוא נעצר באברסדורף על ידי הצבא הסובייטי ונעלם. אף על פי שהיה ככל הנראה כלוא ונרצח במחנה המיוחד של NKVD Nr. 2 בבוכנוואלד שמו אינו מופיע באף אחד מרשימות המחנות המיוחדים. ב-5 בינואר 1962 הוא הוכרז כמת על ידי בית משפט בבידינגן.[3] כל הונו נתפס והוחרם בשנת 1948 על ידי המינהל הצבאי הסובייטי, כולל טירת אברסדורף, טירת תלביץ, טירת אוסטרשטיין בגרה.[4]
היינריך נותר חסר ילדים וראשות בית רויס עברה להיינריך הרביעי, נסיך רויס-קסטריץ.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ OTZ.de: Verschollen in Buchenwald: Heinrich XLV. Reuß, abgerufen am 17. August 2012
- ^ Lionel Gossman: Brownshirt Princess; A study of the "Nazi Conscience". Open Book Publishers, Cambridge 2009. ISBN 978-1-906924-07-2, S. 68
- ^ "Monarchies of Europe - Formerly-reigning monarchs and present-day claimants in Europe". Btinternet.com. אורכב מ-המקור ב-2012-06-30. נבדק ב-2011-10-04.
- ^ The "Wolfgang Rosenthal Clinic Thallwitz / Saxony in the two German dictatorships, inaugural dissertation by Kerstin Ackerman, Giessen 2008, p. 51