היינריך הופמן (צייר)
לידה |
19 במרץ 1824 דרמשטאדט, הדוכסות הגדולה של הסן |
---|---|
פטירה |
23 ביוני 1911 (בגיל 87) דרזדן, הקיסרות הגרמנית |
תקופת הפעילות | 1844–1911 (כ־67 שנים) |
פרסים והוקרה | מסדר אלברט |
יוהאן מייקל פרדיננד היינריך הופמן (בגרמנית: Johann Michael Ferdinand Heinrich Hofmann; 19 במרץ 1824 – 23 ביוני 1911) היה צייר גרמני בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. ידוע בעיקר בזכות ציוריו הרבים המתארים את חייו של ישו.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היינריך הופמן גדל במשפחה שגילתה עניין עמוק באמנות. אביו, עורך הדין היינריך קרל הופמן (1795–1845) היה צייר בצבעי מים, אמו סופי הופמן, לבית וולהרד (1798–1854) העבירה שיעורים באמנות לפני שנישאה, וארבעת אחיו גילו כולם כישרון אמנותי. היינריך, לעומת זאת, היה היחיד שאמנות לא הייתה רק מקצוע אלא מרכז חייו.
הופמן קיבל את שיעורי האמנות הראשונים שלו מחרט הנחושת ארנסט ראוך בדרמשטאדט. בשנת 1842, הוא נכנס לאקדמיה לאמנות בדיסלדורף והשתתף בשיעורים שניתנו על ידי תיאודור הילדברנדט. מאוחר יותר הוא התקבל לסטודיו של וילהלם פרידריך שדו ושם יצר את הציור הגדול הראשון שלו: סצנה מחייו של אלבוין, מלך הלומברדים.[2]
לאחר מכן, הוא נסע להולנד ולצרפת כדי להעשיר את לימודי האמנות. בשנת 1846 ביקר הופמן באקדמיה המלכותית לאמנויות היפות של אנטוורפן. לאחר שעבר תקופה ארוכה יותר במינכן חזר לדרמשטאדט בשנת 1848, ובאותה תקופה החל בשלב אינטנסיבי של ציור דיוקנאות.
האמן הצעיר מצא כי הפעילות הפוליטית של משפחתו פתחה לפניו דלתות רבות לאנשים בעלי השפעה. הדבר העניק לו את האפשרות ליצור דיוקנאות של מפורסמים. בשנת 1851 נסע הופמן לדרזדן לבקר בגלריה לאמנות שם.
בשנת 1853 חזר הופמן לדרמשטאדט, ובתחילת 1854 נפטרה אמו האהובה. הוא התרגש מאוד ממותה מה שנתן לו השראה לצייר את יצירתו הדתית הגדולה הראשונה: קבורת ישו.
בסתיו 1854 החל במסע לאיטליה. התחנה הארוכה הראשונה שלו הייתה בוונציה לאחר שהמשיך לפירנצה - שם שהה הופמן חודשיים - הוא נסע לרומא בינואר 1855. ההתכתבויות המקיפות עם משפחתו ודיווחי יומנו המפורטים מתעדים את דרך הציור שלו באותה תקופה. הוא התרשם עמוקות מיצירות אמנות של העת העתיקה, הנצרות והרנסאנס.
זמן לא רב לאחר הגעתו לרומא, הוא הוצג בפני פטר פון קורנליוס (1783-1867) וביקר אותו לעיתים קרובות. כשהחל את יצירת המופת "מעצרו של ישו" בשנת 1854, הגדיל את העניין של קורנליוס ובמשך 4 שנים הוא ליווה את הופמן עם עצתו וביקורתו הבונה. בשנת 1858 הסתיים הציור ונרכש על ידי הגלריה לאמנות של הדוכסות הגדולה בדרמשטאדט.
בשנת 1858 חזר הופמן לדרמשטאט ובשנה שלאחר מכן התחתן עם אליזבת ורנר. לבני הזוג לא היו ילדים.
עכשיו החלה תקופה נוספת של דיוקנאות. בנוסף, הופמן קישט מזבח גדול לכנסייה בהסן: "מדונה עם ישו התינוק והשליחים פאולוס ופיטר". זמן מה לאחר מכן צויר מזבח של כנסייה בדנמרק: "המשיח שקם לתחייה".
בשנת 1862 עברו הופמן ואשתו לדרזדן. הוא הקדיש את עצמו לז'אנר הציורים הדתיים. בשנת 1870 מונה היינריך הופמן ליורשו של פרופסור יוהאן קרל בהר מאקדמיה לאמנויות יפות של דרזדן (HfBK). בשנת 1872 העניק לו המלך יוהאן את מדליית הזהב הגדולה ובהמשך קיבל את מדליית אלברכט מהמלך אלברט.
בשנת 1891 נפטרה אשתו של הופמן וזמן קצר לאחר מכן התפטר מהאקדמיה לאמנויות יפות של דרזדן. אף שהפסיק לעבוד באקדמיה ניכר ממכתביו כי בחיים הפרטיים המשיך ליצור יצירות אמנות רבות עד למותו ב־23 ביוני 1911.
יצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגוף הדתי של עבודתו של הופמן זכה לחשיבות בשנים האחרונות. אחת הסיבות לפופולריות הגוברת של יצירות האמנות שלו היא פרסום ציוריו ורישומי העיפרון המתארים את חייו של ישו המשיח בהופעתו השנייה של ישו.
היינריך הופמן היה אחד הציירים הבולטים של תקופתו. The Sunday Strand - באותה תקופה כתב עת בריטי פופולרי מאוד - מתאר אותו כצייר הגרמני המשפיע ביותר. סגנון הציור של הופמן היה ייחודי בדרכו שלו אך עם זאת הוא ביסס את עבודתו על האמנות המסורתית של ציירים גרמנים, הולנדים ואיטלקים ישנים.
בהיותו ברומא הוא גם בא בקשר עם תנועת הנצרתיים - במיוחד בהשפעתו של קורנליוס - אך לאורך כל חייו הוא נשאר נאמן לדוגמאות הגדולות של הרנסאנס. ציורי דת תופסים את הבמה המרכזית בעבודתו של הופמן; אך הוא גם יצר דיוקנאות ותמונות רבות המתארות נושאים מיתולוגיים והיסטוריים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
ישו בגת שמן
-
ישו במקדש
-
ישו
-
ישו והמלך הצעיר