היינריך העשרים ושנים, נסיך רויס-גרייץ

היינריך העשרים ושנים, נסיך רויס-גרייץ
Heinrich XXII. von Reuß zu Greiz, Fürst Reuß ältere Linie, Graf und Herr zu Plauen, Herr zu Greiz, Kranichfeld, Gera, Schleiz, Lobenstein
	היינריך העשרים ושנים, נסיך רויס-גרייץ
לידה	28 במרץ 1846; גרייץ, נסיכות רויס-גרייץ
פטירה	19 באפריל 1902 (בגיל 56); גרייץ, הקיסרות הגרמנית
שם מלא	היינריך העשרים ושנים, נסיך רויס-גרייץ, רוזן פלאואן, אדון גרייץ, קרניכפלד, גרה, שלייץ ולובנשטיין
מדינה	גרמניה
בת זוג	אידה, נסיכת שאומבורג-ליפה
שושלת בית רויס
תואר	נסיך רויס-גרייץ
אב	היינריך העשרים, נסיך רויס-גרייץ
אם	קרולינה, נסיכת הסן-הומבורג
צאצאים	ראו בהמשך
	8 בנובמבר 1859 – 19 באפריל 1902; (42 שנים)
	→ היינריך העשרים, נסיך רויס-גרייץ היינריך העשרים וארבעה, נסיך רויס-גרייץ ←
פרסים והוקרה
	מסדר העיט השחור; עיטור אנדריי הקדוש ;

היינריך העשרים ושנים, נסיך רויס-גרייץ (בגרמנית: Heinrich XXII, Fürst Reuß zu Greiz;‏ 28 במרץ 1846 - 19 באפריל 1902), היה נסיך רויס-גרייץ בין השנים 1859–1902.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך נולד ב-28 במרץ 1846 בעיר גרייץ, להיינריך העשרים, נסיך רויס-גרייץ ולקרולינה, נסיכת הסן-הומבורג, בתם של גוסטב, רוזן הסן-הומבורג ולואיזה, נסיכת אנהלט-דסאו. בשנת 1859 מת אביו היינריך העשרים, נסיך רויס-גרייץ, והיינריך ירש את נחלותיו ותאריו. מכיוון שהיה קטין שלטה אמו קרולינה, נסיכת הסן-הומבורג כעוצרת הנסיכות עד לבגרותו. אמו, שהייתה בתו של גנרל אוסטרי ואשתו של קצין אוסטרי, שנאה את פרוסיה, ובשל כך הצטרפה במלחמת אוסטריה–פרוסיה לצד אוסטריה. עד מהרה נכבשה נסיכות רויס-גרייץ על ידי הצבא הפרוסי, ונשארה תחת כוחות כיבוש עד לאחר תשלום של 100,000 טאלרים.

ב-28 במרץ 1867 נטל היינריך את מושכות השלטון לידיו, ומיד לאחר מכן העניק לנסיכות את החוקה הראשונה שלה. כמו הוריו נשאר היינריך אנטי פרוסי כל ימיו, ודחה שוב ושוב את הצעדים הפרוסיים כקולטורקמפף ונישואים אזרחיים. היינריך, כמו גם נתיניו ברויס, סירב לקבל את העובדה שלקיסרי גרמניה מבית הוהנצולרן יש עדיפות על פני בתי מלוכה אחרים, וכשנשאל על יחסיו עם הקיסר, היה היינריך פשוט משיב כי הם "הם בעלי ברית להגנה משותפת של הפדרציה הגרמנית". היינריך לא פספס שום הזדמנות להראות את סלידתו מהקיסר, וסירב לאפשר את הקמתו של כל זכר לקיסר וילהלם הראשון, סבו האהוב של וילהלם השני. היינריך גם סירב להתיר הפגנת אבל, רשמית או פרטית, בעת מותם של הקיסרים וילהלם הראשון ופרידריך השלישי, ואף אסר על כל חגיגה של ימי השנה לניצחונות הגרמנים בשנת 1870. על אף שנאתו הגדולה לפרוסיה, היה היינריך מפקד הגדוד השני ברגימנט הרגלים ה-96 (תורינגיה ה-7, החזיק בדרגת גנרל חיל הרגלים בצבא הפרוסי, ואף עוטר בעיטור מסדר העיט השחור בשנת 1892.

היינריך היה עשיר מאוד, שכן חלקו הגדול של השטח ששלט בו היה רכושו הפרטי. בסוף שלטונו, התגוררו ברויס-גרייץ פחות מ-70,000 אנשים, והיא השתרעה על שטח של 122 קילומטרים רבועים. ב-19 באפריל 1902 מת היינריך בגרייץ, ובנו היינריך העשרים וארבעה, נסיך רויס גרייץ עלה לשלטון במקומו.