היינריך הראשון, נסיך אנהלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היינריך הראשון, נסיך אנהלט
Codex Manesse (Herzog) von Anhalt.jpg
לידה 1170 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1252 (בגיל 82 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית אסקניה
אב ברנהרד, רוזן אנהלט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היינריך הראשון, נסיך אנהלטגרמנית: Heinrich I., Fürst von Anhalt; ‏11701252), חבר בית אסקניה, ורוזן אנהלט בין השנים 12121218, ולאחר מכן נסיך אנהלט עד מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך נולד בשנת 1170, והיה הבן הבכור של ברנהרד, רוזן אנהלט ובריגיטה מדנמרק, בתו של קנוט החמישי, מלך דנמרק. אביו קיבל את דוכסות סקסוניה מהקיסר פרדריק ברברוסה אחרי הדחתו של הדוכס היינריך הארי מבית ולף בשנת 1180. לאחר מותו בשנת 1212, חילקו היינריך ואחיו את הנחלות: היינריך קיבל את נחלות המשפחה סביב באלנשטדט, שם הוא הקים את נסיכות אנהלט, בעוד אחיו הצעיר אלברכט ירש את דוכסות סקסוניה, שכללה את השטחים סביב ויטנברג ובלציג (מאוחר יותר דוכסות סקסוניה-ויטנברג), כמו גם את השטחים באזור לאוונבורג.

סמל האצולה של אנהלט, מהמאה ה-13

בתחילה היה היינריך תומך נאמן של בית הוהנשטאופן יורש העצר פרידריך השני, אם כי מאוחר יותר הוא תמך באופן זמני בקיסר אוטו הרביעי מבית ולף, בעקבות סכסוך עם הארכיבישופים של מגדבורג. בשנת 1215, הוא נטל לעצמו את התואר "הנסיך", ולאחר מותו של אוטו בשנת 1218 הוא קיבל את התואר באופן רשמי. משנת 1220 שימש היינריך כאפוטרופוס לבניו של בן דודו אלברכט השני, מרקיז ברנדנבורג, יחד עם הארכיבישוף אלברכט הראשון מקאפרנבורג ואחיו, אלברכט הראשון, דוכס סקסוניה.

היינריך תמך בקיסר פרידריך השני, במהלך המרד של בנו היינריך השביעי, מלך סיציליה ומלך גרמניה בשנת 1234, כמו גם במערכותיו באיטליה נגד הליגה הלומברדית, השתתפות במצור על ברשיה בשנת 1238. עם שובו לגרמניה הוא היה מעורב בסכסוך בין ארכיבישוף מגדבורג ווילברנד פון קפרנברג עם בני דודיו האסקניים, מרקיזי ברנדנבורג, שבהם נהרסו אחוזות ניינבורג על ידי חיילי אוטו השלישי, מרקיז ברנדנבורג בשנת 1242. שני הצדדים התפייסו בשנת 1245, בתיווכו של אוטו הראשון, דוכס בראונשווייג-לינבורג, שחיתן את בתו מטילדה, אחיינית של מרקיזי ברנדנבורג, עם בנו הבכור של היינריך, היינריך השני.

חלוקת אנהלט בין בניו של היינריך

לפני מותו, בשנת 1245 ציווה היינריך לחלק את נסיכות אנהלט בין בניו: היינריך השני, ירש את אשרסלבן, ברנהרד קיבל את ברנבורג, וזיגפריד ירש את צרבסט, בעוד בניו הצעירים הוסמכו לכמורה, ואכן לאחר מותו של היינריך ב-1252, חולקה הנסיכות בין בניו. צאצאיו שלטו בדוכסות אנהלט עד 1918.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1211 התחתן היינריך עם אירמגרד מתורינגיה, בתו של הרמן הראשון, רוזן תורינגיה, ממנה היו לו אחד עשר ילדים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]