היינריך פוגלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היינריך פוגלר
Heinrich Vogeler
לידה 12 בדצמבר 1872
ברמן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 1942 (בגיל 69)
Bukhar-Zhyrau District, קזחסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנות של דיסלדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות סימבוליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Martha Vogeler (19011926)
Zofia Marchlewska עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Jan Vogeler, Mieke Vogeler-Regler, Mascha Vogeler-Schnaars, Bettina Müller-Vogeler עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היינריך פוגלרגרמנית: Heinrich Vogeler;‏ 12 בדצמבר 187214 ביוני 1942) היה צייר, מעצב ואדריכל גרמני, המזוהה עם בית הספר לציור בדיסלדורף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בברמן, ולמד בדיסלדורף בין השנים 18901895. לימודיו האמנותיים בתקופה זו כללו ביקורים בבלגיה ובאיטליה.

פוגלר היה חבר מרכזי במושבת האמנים המקורית בורפסוידה (Worpswede), אליה הצטרף בשנת 1894. בשנת 1895 קנה פוגלר שם קוטג' ושתל סביבו עצי ליבנה, שהעניקו לביתו את שמו החדש: ברקנהוף. בשנת 1901 הוא התחתן עם מרתה שרודר.

הוא יצר איורי ספרים בסגנון אר-נובו, וביצע ציורים דקורטיביים לבית העירייה של ברמן זמן קצר לפני שנסע לציילון בשנת 1906. במהלך ביקור בלודז' הוא הכיר את עבודותיו של מקסים גורקי, מה שהביא לפיתוח הזדהות עמוקה שלו עם מעמד הפועלים. תחושה זו הגיעה לשיאים נוספים כאשר ראה את החיים בשכונות העוני של גלאזגו ומנצ'סטר במהלך ביקור שם.[1] בשנת 1908 הוא ואחיו פרנץ הקימו את מפעל שייצר חפצים ביתיים. ציוריו שיקפו יותר ויותר את אהדתו למעמד הפועלים.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא התנדב לשירות צבאי במלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, ונשלח לחזית המזרחית בשנת 1915. שם פוגלר התוודע לאידאולוגיה של הבולשביקים בחזית וכן דרך מסעותיו בפולין, רומניה, ורוסיה. לאחר שהגיש פנייה בכתב לקיסר גרמניה, הוא נשלח לזמן קצר לבית חולים לחולי נפש בברמן לפני ששוחרר משירות צבאי.

הרייך השלישי, 1934[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה הוא הפך לפציפיסט. במהלך המהפכה הגרמנית בין השנים 1918–1919 הצטרף למועצת הפועלים והחיילים של הרפובליקה הסובייטית של ברמן יחד עם חברו קורט שטורמר. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית של גרמניה (KPD), אך כשהיא התפצלה הוא הצטרף למפלגת העובדים הקומוניסטית של גרמניה (KAPD).[2]

לאחר תום המהפכה הוא נעצר למשך זמן מה. באותה תקופה הוא ואשתו מרתה התגרשו. מאותה נקודה ואילך הוא רצה לעבוד אידאולוגית, והרומנטיקה של עבודתו הקודמת פינתה את מקומה לתוכן פרולטרי.

בשנת 1931 היגרו לרוסיה פוגלר ואשתו השנייה סוניה מרצ'לבסקה, בתו של יוליאן מרצ'לבסקי. לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות הוא גורש יחד עם אזרחים גרמנים אחרים בשנת 1941 לקזחסטן על ידי השלטונות הסובייטים, ומת שם בשנת 1942.

מנהיג ה-KPD, וילהלם פייק, רצה כנראה למנוע את גירושו, אך פוגלר עצמו סירב ליחס מועדף. מכיוון שאשתו סופיה ובנו יאן היו אזרחים פולנים, הם גויסו במקום להיות מגורשים עמו. עד מהרה הפך יאן לחבר מייסד בוועד הלאומי לגרמניה החופשית ולאחר קריירה אקדמית ארוכה לאחר המלחמה במוסקבה נפטר בוורפסווידה בשנת 2005.

סוניה היגרה לפולין ומתה בוורשה בשנת 1983.

בינתיים ביתו של הצייר ברקנהוף הפך לבית ילדים. הבית שוחזר ונפתח מחדש כמוזיאון היינריך פוגלר בשנת 2004.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היינריך פוגלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]