היירוקלס מאלכסנדריה
היירוקלס מאלכסנדריה (ביוונית: Ἱεροκλῆς ὁ Ἀλεξανδρεύς) היה סופר נאופלאטוניסט יווני שהיה פעיל סביב 430 לספירה.[1]
הוא למד תחת פלוטרכוס (הנאופלטוניסט) באתונה בראשית המאה ה-5, ולימד במשך כמה שנים באלכסנדריה. נראה כי הוא גורש ממנה והתיישב בקונסטנטינופול.[1] בזמן שהתגורר שם, בא לידי התנגשות עם הממשלה הנוצרית והוכה באופן חמור בבית המשפט, ייתכן בשל דבקותו בדת היוונית הישנה.[2] הוא נזרק לכלא והולקה באכזריות.[1] לאחר מכן גורש ופרש לאלכסנדריה. תאוסביוס נזכר כתלמידו.[2]
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיבור השלם היחיד שלו שנשמר,[1] היא הפרשנות על "פסוקי הזהב של פיתגורס" (אנ').[2] היא נהנתה ממוניטין רב בימי הביניים וברנסאנס, וישנם תרגומים רבים בשפות אירופיות שונות.[1] כמה כתבים אחרים, במיוחד אחד על השגחה וגורלו, מסת נחמה המוקדשת לפטרונו אולימפיודורוס מתבאי, מצוטטים או נזכרים על ידי פוטיוס וסטובאיוס (אנ').[1] היירוקלס טען נגד פטליזם אסטרולוגי בהתבסס על כך שהוא נתמך על ידי צורך בלתי-רציונלי במקום על ידי השגחה אלוהית רציונלית. מאותה סיבה, הוא התנגד לפרקטיקות תאורגיות ומאגיות, מכיוון שאלו ניסיונות להחליף את הסדר ההשגחתי האלוהי.[3]
אף על פי שהוא אף פעם לא מזכיר את הנצרות בחיבוריו ששרדו, כתביו נלקחו כניסיון ליישב בין מסורות דת יוונית לבין האמונות הנוצריות[2] בהן הוא אולי נתקל בקונסטנטינופול.
לאוסף של כ-260 הערות שנונות המיוחסות להיירוקלס ולפילאגריוס, ה"פילוגלוס", אין קשר עם היירוקלס מאלכסנדריה, אך ככל הנראה הוא אוסף מאוחר יותר, שנוסד על בסיס שני אוספים ישנים יותר.[1] כיום מוסכם כי הקטעים של ה"אלמנטים של אתיקה" שנשמרו על ידי סטובאיוס הם מתוך חיבור מאת פילוסוף סטואי בשם היירוקלס (אנ'), בן זמנו של אפיקטטוס, אשר זוהה עם "Hierocles Stoicus vir sanctus et gravis" אצל אולוס גליוס (ix. 5. 8).[1] תיאוריה זו מאושרת על ידי גילויו של פפירוס.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היירוקלס מאלכסנדריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
