הילד (סרט, 2000)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הילד
The Kid
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
בימוי ג'ון טרטלטאוב
הופק בידי האנט לורי, קריסטינה סטיינברג, ג'ון טרטלטאוב
תסריט אודרי ולס
עריכה פיטר הונס, דוד רניי
שחקנים ראשיים ברוס ויליס
ספנסר ברסלין
אמילי מורטימר
לילי טומלין
צ'י מקברייד
מוזיקה מרק שיימן, ג'ייסון וייט
צילום פיטר מנזיס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Walt Disney Pictures
Junction Entertainment
חברה מפיצה Buena Vista Pictures Distribution
שיטת הפצה הפצה לאולמות הקולנוע, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 7 ביולי 2000
ישראלישראל 10 באוגוסט 2000
משך הקרנה כ-104 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה דרמה קומית, סרט פנטזיה
תקציב 65 מיליון דולר
הכנסות 100 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו kidthe
movies.disney.com/the-kid
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הילדאנגלית: The Kid) הוא סרט קולנוע אמריקאי, מסוגת דרמה קומית ופנטזיה, אשר הופק על ידי Walt Disney Pictures ו-Junction Entertainment. הסרט בוים והופק על ידי ג'ון טרטלטאוב, יחד עם הפקתם של האנט לורי וקריסטינה סטיינברג, נכתב על ידי אודרי ולס, צולם על ידי פיטר מנזיס, נערך על ידי פיטר הונס ודוד רניי והולחן על ידי מרק שיימן וג'ייסון וייט. הסרט עוקב אחר יועץ תדמית בן 40 (ברוס ויליס) שמתעמת באופן מסתורי עם גרסה בת שמונה של עצמו (ספנסר ברסלין). בסרט מככבים גם אמילי מורטימר, לילי טומלין, צ'י מקברייד וג'ין סמארט.

הסרט יצא לראשונה לאקרנים בארצות הברית ב-7 ביולי 2000 בהפצת Buena Vista Pictures Distribution. בישראל הסרט הוקרן לראשונה בבתי הקולנוע ב-10 באוגוסט 2000[1]. הסרט זכה לביקורות מעורבות מצד המבקרים, כאשר הוא הכניס 100 מיליון דולר מול תקציבו שהוא 65 מיליון דולר. אורך הסרט הוא כ-104 דקות.

כיכובו של ויליס בסרט היה חלק מעסקה שעשה עם חברת וולט דיסני, בה סוכם שהוא יככב בשלושה סרטים בהפצת החברה בשכר מופחת מאוד כדי לפצות על הפסקת הפקת הסרט "Broadway Brawler". בנוסף לסרט זה הוא כיכב בסרטים "ארמגדון" (1998) ו"החוש השישי" (1999), כאשר שלושתם הכניסו יחד כ-1.3 מיליארד דולר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוקב אחר ראס דוריץ, יועץ תדמית מצליח אך שוחק בלוס אנג'לס בעל מערכת יחסים מתוחה עם אביו. בשובו הביתה, מספר ימים לקראת הגעתו לגיל 40, ראס מוצא מטוס צעצוע במרפסת שלו ובפנים ילד מוזר, שאחריו הוא רודף ברחובות.

לאחר שראה את הילד נכנס למסעדה, ראס לא מוצא ממנו סימן בפנים. כשהוא חושב שהוא הוזה, הוא מבקר אצל פסיכיאטר, אבל מוצא את אותו ילד על הספה שלו אוכל פופקורן וצופה בטלוויזיה כשהוא חוזר הביתה. הילד אומר שקוראים לו ראסטי ושהוא בדיוק חיפש את מטוס הצעצוע שלו.

כשראה דמיון, ראס משווה זיכרונות וכתמי לידה ומבין שראסטי הוא למעשה עצמו כילד. לאחר שחקר את ראס, ראסטי אומר לו, "אני גדל להיות לוזר". ראסטי חולם להחזיק כלב בשם צ'סטר ולהטיס מטוסים, אבל ראס ויתר על החלומות האלה.

איימי, שותפתו לעבודה של ראס, חושבת שראס וראסטי הם אב ובן ומאשימה אותו בכך שהוא אבא מכה. ראסטי מבטיח לה שהוא לא בנו ומפציר בראס לספר לה את האמת, אבל הוא חושב שהיא לעולם לא תאמין להם. איימי מבינה את האמת תוך כדי צפייה בשניים מתווכחים, מכיוון שהם כמעט זהים.

בתגובה לשאלותיו של ראסטי לגבי איך הוא הפך לראס, הוא מספר לו על המלגה שלו לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ועל כך שעבד שש שנים כדי לקבל תואר שני ולשנות את עצמו למי שהוא. ראסטי מבין את תפקידו של ראס כיועץ תדמית כדי להכשיר אנשים להעמיד פנים שהם מישהו אחר.

ראס מבטל את הפגישות שלו ומבלה את היום עם ראסטי, כמו כן הוא מנסה להבין מה מהעבר צריך לתקן כדי להחזיר אותו הביתה. כשהוא נוהג דרך מנהרה, ראס נזכר בקרב שהתרחש בבית ספר עם כמה בריונים שהתעללו בכלב בעל שלוש רגליים. הם יוצאים מהמנהרה אל יום הולדתו השמיני של ראסטי ב-1968.

ראס עוזר לראסטי לנצח בקרב ולהציל את הכלב, אבל מבין שזה היה רק ​​המחצית הראשונה של החוויה הקשה. אמו החולה הסופנית של ראסטי נקראה לקחת אותו מבית הספר הביתה, שם אביו כועס עליו על כך שנקלע לצרות וגרם לאמו ללחץ נוסף. ראסטי נשבר ואביו אומר לו בחומרה להתבגר, מה שגורם לראס להבין למה הוא כמו שהוא היום.

בבכי, ראס מבטיח לראסטי שהוא לא אחראי למות אמו, ושההתפרצות של אביו לא הייתה בגלל שהוא באמת האמין שראסטי אחראי, אלא פשוט בגלל שהוא פחד מהסיכוי לגדל אותו לבד.

הם חוגגים את יום הולדתם, אבל מבינים שהמאמצים שלהם לשנות את תוצאות היום נכשלו, שכן ההתפרצות של אביהם הותירה את ראסטי מצולק רגשית בשני המקרים. כשכלב בשם צ'סטר מברך את ראסטי, הם מגלים שהבעלים שלו הוא גרסה מבוגרת שלהם שיש לו מטוסים ויש לו משפחה עם איימי.

כשהבין שהמראה של ראסטי נועד לשנות את דרכיו שלו ולא של ראסטי, ראס מתכנן לראות את אביו ועם גור כלבים מבקר את איימי, שמזמינה אותו לביתה.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רווחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף השבוע הראשון להקרנתו בצפון אמריקה, הסרט הרוויח 12,687,726 דולר והיה הסרט הרביעי הכי נצפה לאחר "הפטריוט", "הסערה המושלמת" ו"מת לצעוק". כשהסרט הפסיק להיות מוקרן הוא הרוויח 69,691,949 דולר בצפון אמריקה ו-40,625,631 דולר במקומות אחרים, ובכך הביא את הסכום העולמי שלו ל-110,317,580 דולר, מול תקציב של 65 מיליון דולר[2].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם יציאתו לאקרנים הסרט קיבל ביקורות מעורבות מהמבקרים. אתר הביקורות "Rotten Tomatoes" הביא לסרט דירוג כולל של 49% על סמך 99 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 5.30/10. על הסרט נכתב באתר "מבקרים מוצאים שהילד מתוק מדי והמסר של הסרט הוא פשטני בצורה מעצבנת"[3]. באתר הביקורות "Metacritic" לסרט יש ציון ממוצע משוקלל של 45 על סמך 32 ביקורות, מה שמעיד על "ביקורות מעורבות או ממוצעות"[4]. קהלים שנשאלו על ידי CinemaScore העניקו לסרט ציון ממוצע של "−A" בסולם +A עד F[5].

מבקר הקולנוע רוג'ר איברט מאתר "שיקגו סאן-טיימס" העניק לסרט 3 כוכבים מתוך 4, והבחין כי הסרט הוא "משל קטן ומתוק שמערב גבר וילד שעוזרים זה לזה להפוך לילד טוב יותר ולגבר טוב יותר". עוד הוא שיבח את משחקו של ויליס וציין שהוא מוכשר בתחומי הקומדיה, לאחר שהוא "מזוהה כל כך בקלות עם סרטי פעולה"[6]. מבקר הקולנוע איי. או. סקוט כתב בעיתון "הניו יורק טיימס" שברסלין חמוד אבל מעצבן[7].

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לשלושה פרסים, כאשר הוא זכה באחד מהם. ברסלין היה מועמד על תפקידו בסרט לפרס סאטורן בקטגוריית ההופעה הטובה ביותר של שחקן צעיר בטקס פרסי סאטורן ה-27, אך הפסיד לשחקן דבון סאווה שגילם את אלכס בראונינג בסרט "יעד סופי". כמו כן הוא זכה בפרס אמן צעיר בקטגוריית ההופעה הטובה ביותר בסרט עלילתי - שחקן צעיר בגיל עשר ומטה בטקס פרסי אמן צעיר ה-22. הסרט באותו טקס היה מועמד גם לקטגוריית סרט המשפחה העלילתי הטוב ביותר - קומדיה, אך הפסיד לסרט "הגרינץ'".

שנה פרס קטגוריה מועמדים תוצאה
2001 פרס סאטורן ההופעה הטובה ביותר של שחקן צעיר ספנסר ברסלין מועמדות
פרס אמן צעיר ההופעה הטובה ביותר בסרט עלילתי - שחקן צעיר בגיל עשר ומטה זכייה
סרט המשפחה העלילתי הטוב ביותר - קומדיה מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הילד, באתר סרט
  2. ^ "הילד", במסד הנתונים Box Office Mojo (באנגלית)
  3. ^ "הילד", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
  4. ^ הילד, באתר Metacritic
  5. ^ CinemaScore
  6. ^ רוג'ר איברט, Disney's The Kid, באתר שיקגו סאן-טיימס, 7 ביולי 2000
  7. ^ The New York Times Film Reviews 1999-2000, דצמבר 2001