הילה וידור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הילה וידור
Hilla Vidor portrait.jpeg
לידה 20 באוקטובר 1975 (בת 44)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק דוגמנית, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הילה וידור (נולדה ב-20 באוקטובר 1975) היא שחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילה וידור נולדה בבת ים. היא נשרה מהלימודים בגיל צעיר, ובשנות העשרה שלה עברה לגור עם סבתהּ.

היא תכננה להיות מעצבת אופנה, החלה לעשות מכינה בשנקר ובמקביל דיגמנה. בטי רוקוואי, הסוכנת שלה דאז, שלחה אותה לאודישן ששינה את מהלך חייה. היא החליטה להיות שחקנית, החלה ללמוד משחק מול מצלמה אצל רותי דייכס, וכעבור שנה החלה ללמוד בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין (2001-1999).

בתקופת הלימודים הופיעה בתפקידי אורח בסדרות "פלורנטין", "הבורגנים", ובסרט "מרס תורכי". בשנה השנייה ללימודיה בסטודיו הועלה בסטודיו עיבוד בימתי ל"רומיאו ויוליה". וידור גילמה את יוליה, וזהר שטראוס את רומיאו. בעקבות צפייה של אחד ממנהלי הבימה בהצגה היא נבחרה לגלם את התפקיד הראשי של אדלה, בתה של ברנרדה, לצדן של גילה אלמגור וליא קניג במחזה "בית ברנרדה אלבה" מאת לורקה בהבימה.

בשנים הבאות שיחקה בהבימה בתפקידים ראשיים בהצגות "שלוש נשים גבוהות", "חתול רחוב", "הפרפרים הם חופשיים", "אנה קרנינה", "סונטת סתיו" ו"טיקוצ׳ין בת ים". ב-2009 עזבה וידור את הבימה, ומאז היא מתמקדת בעיקר בקולנוע וטלוויזיה.

קולנוע

הילה וידור בסרטו של אדם סנדרסון, "לוויה בצהריים", 2013
הילה וידור בסרטו של יוסי ארצי, "אושר עטוף בשמיכה", 2013
הילה וידור ומאיסה עבד אלהאדי בסרטה של רוני ששון אנג'ל, "לאן שאת נוסעת", 2011

את הפריצה הקולנועית שלה עשתה וידור ב"הדברים שמאחורי השמש" סרט הביכורים של יובל שפרמן. היא גילמה את דמותה של מיכל, לסבית קשוחה ומחוספסת, שנעמה (טלי שרון) מתאהבת בה.

ב-2006 הצטלמה לסרט "רגליים קרות", בבימויו של דורון ערן, על-פי ספרו של אורי אדלמן, "חתונה". היא גילמה את דמותה של כלה הבורחת מחתונתה. בסרט שיחקו גם רון שחר וציון ברוך.

ב-2009 החלה ללמוד משחק אצל ערן פסח על פי שיטת סטניסלבסקי. פסח הוא זה שעודד אותה להתמקד בעשייה קולנועית.

ב-2010 שיחקה וידור ב"עזרה ראשונה", סרטו הקצר של ירדן כרמין. היא גילמה את דמותה של תמר, שחברה לשעבר שי (ארז כהנא) מגיע לביתה ערב חתונתו, ומתחולל ביניהם מפגש סוער. הסרט היה מועמד לפרס דקל הזהב בקטגוריית סרטים קצרים בפסטיבל קאן וזכה בפרס וולג'ין לסרט קצר, בפסטיבל ירושלים.

ב-2011 שיחקה בסרט הקולנוע הקומי "סלסה תל אביב", בתפקיד דפנה, ארוסתו של יוני (אנחל בונני), שמתאהב בויקי (אנחליקה וולה), עובדת זרה מקסיקנית. דפנה עושה הכול כדי להפריד ביניהם.

ב-2011 שיחקה הילה וידור בתפקיד הראשי בסרט הדרמה "לאן שאת נוסעת", מאת ובבימויה של רוני ששון אנג'ל. היא גילמה את דמותה של זהרה, בחורה חוזרת בשאלה ממשפחה חרדית. היא נוסעת לחתונתה של אחותה אותה לא ראתה מזה שנים רבות. בדרך היא אוספת טרמפיסטית בדווית שבורחת מחתונתה (מאיסה עבד אלהאדי) וגורלותיהן נקשרים יחד. הסרט השתתף במספר פסטיבלים, בהם קרלובי וארי, וזכה בפרס הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ובפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות.

ב-2012 הצטלמה לסרט הקצר "חופש גדול" בבימוים של שרון מימון וטל גרניט. בסרט היא מגלמת אישה הנמצאת בחופשה משפחתית יחד עם בעלה (יפתח קליין) וילדיה ועומדת בפני תגלית גדולה על האמת שבנישואיה. הסרט הוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם וזכה בפרסים.

ביולי 2012 הצטלמה לתפקיד הראשי של הגר ארליך בסרטו של אדם סנדרסון, "לוויה בצהריים", על-פי ספרו של ישעיהו קורן.

בספטמבר 2012 היא הצטלמה לסרטו העצמאי של יוסי ארצי "אושר עטוף בשמיכה". בסרט היא מגלמת את קארין, בת זוגו של באשיר (קאיס נאשף), זוג אוספי גרוטאות שיוצאים למסע בריחה לאחר שקארין חוטפת תינוק של עובדת זרה.

בספטמבר 2013 זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על משחקה בסרט "לוויה בצהריים" במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.

בטלוויזיה שיחקה בסדרות "כנפיים", "ילדות רעות", "חמישה גברים וחתונה", "שירות חדרים" "15 דקות", "קטמנדו", "תל אביביות".

באוקטובר 2013 שודרה הסדרה "בני ערובה". וידור מגלמת את אלה, רוצחת שכירה שחולמת לפתוח בחיים חדשים. הסדרה בבימוים של עמרי גבעון ורותם שמיר, שודרה בצרפת וזכתה בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל מונטה קרלו 2014.

חיים אישיים

וידור פעילה בעמותת "אפשר אחרת" עמותה העוסקת בהטמעת ערכי החברה האזרחית והסולידריות החברתית בין יהודים וערבים במדינת ישראל.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט תסריטאי במאי תפקיד שנה
לוויה בצהריים על-פי ספרו של ישעיהו קורן אדם סנדרסון התפקיד הראשי - הגר ארליך 2013
הבן של אלוהים שרון מימון, גיא נתיב ארז תדמור וגיא נתיב רבקה 2013
סלסה תל אביב אליסה דור ויוחנן ולר יוחנן ולר דפנה (הארוסה) 2011
אוסטרליה שלי[1] עמי דרוזד עמי דרוזד רעיה המורה 2011
רגליים קרות עופר כספי על פי ספרו של אורי אדלמן "חתונה" דורון ערן רוני, הכלה 2009
הדברים שמאחורי השמש יובל שפרמן יובל שפרמן מיכל הלסבית 2006
מרס תורכי לימור נחמיאס וגל זייד עודד דוידוף רבקה זהר, שליחה (תפקיד אורח) 2001

סרטים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט תסריטאי במאי תפקיד שנה מידע נוסף
אושר עטוף בשמיכה (55 דקות) יוסי ארצי על פי סיפור של א.ל. דוקטורוב יוסי ארצי קארין הקרנת בכורה בפסטיבל קולנוע דרום 2013
טיפות (12 דקות) פיני טבגר פיני טבגר האם 2012 במסגרת פרויקט מים של אוניברסיטת תל אביב, שפתח את פסטיבל ונציה 2012
חופש גדול טל גרניט ושרון מימון שרון מימון, טל גרניט מיכאלה 2012 פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2012
לאן שאת נוסעת (סדקים בחול) (40 דקות) רוני ששון אנג'ל רוני ששון אנג'ל זהרה 2011 זכה בפרס הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה. זכה בפרס הסרט העלילתי הקצר בפסטיבל הבינלאומי ה-9 לסרטי נשים ברחובות.
עזרה ראשונה (16 דקות) ירדן כרמין (סם שפיגל) ירדן כרמין תמר 2010 פרס דמות האשה להילה וידור, בפסטיבל סרטי סטודנטים, אוקלנד, ניו־זילנד.

היה מועמד לפרס דקל הזהב בקטגוריית סרטים קצרים – פסטיבל קאן 2010 וזכה בפרס וולג'ין לסרט הקצר בפסטיבל הקולנוע ירושלים. השתתף גם בפסטיבל הקולנוע מונטריאול בקנדה, בפסטיבל סאו פאולו לסרטים קצרים בברזיל ובפסטיבל הקולנוע בסן סבסטיאן שבספרד

ישימון (15 דקות) יוסף כהן (מכללת ספיר) יוסף כהן רחלי 2010
עצם מעצמי בית ברל ליאת סימון 2009

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה סוגה ערוץ יוצרים/תסריטאים במאי תפקיד שנה
בני ערובה סדרת מתח ואקשן ערוץ 10 עמרי גבעון ורותם שמיר אלה 2013
תל אביביות שני פרקי פיילוט ערוץ 10 גליה מילוא, יסמין אדרי ואשר לגזיאל דנה בלנקשטיין מיה ספטמבר 2012
קטמנדו דרמה ערוץ 2, רשת יאיר רוה ואסתר ונדר (יוצרים ותסריטאים ראשיים) וגם אמיל בן שמעון וליאורה קמינצקי אמיל בן שמעון נטע 2012
15 דקות דרמה קומית סאטירית Yes stars Next HD אריק שגב (תסריטאי) יואב ודורון פז ליהי רוטנר 2010
שירות חדרים סדרת דרמה ערוץ 2, רשת יוצר: ערן ריקליס, תסריטאים: גיא מאירסון (תסריטאי ראשי), עמית ליאור, עומר תדמור, שלומי פרי, דניאלה דורון, דפנה יודוביץ', ינץ לוי ומירי רוזובסקי איתן ענר ורוני גרובר מיכל 2009
חמישה גברים וחתונה סדרה ערוץ 10 אריק רוטשטיין ערן קולירין ואריק רוטשטיין שרון קידרון 2008
ילדות רעות טלנובלה יומית מוזיקלית ערוץ 24 שלומי רוטשטיין, ירון מוטולה, דלית קהן, יזהר הר-לב, יואב פז, אריק רוטשטיין, עדי בנימינוב עדי בנימינוב מישל הצלמת 2006
כנפיים מיני-סדרה ערוץ 1 אופיר בביוף וטל אימברמן שמואל אימברמן אלכסנדרה (אלכס) אלוני, הנווטת 2003
הבורגנים סדרה קומית ערוץ 2, קשת איתן צור ואסף ציפור (יוצרים) איתן צור דפנה, עובדת בחנות של בני (תפקיד אורח) 2000
פלורנטין סדרת טלוויזיה ערוץ 2, טלעד ואחר כך ערוץ 3 וHOT VOD יוצרים: אודי זמברג (מפיק) ואיתן פוקס (במאי), עידו בורנשטיין וגל אוחובסקי (תסריטאים). תסריטאים נוספים: אריק רוטשטיין, שלומי רוטשטיין, שרון גרינברג ליאור ותמר גלבץ אחות בבית חולים, תפקיד אורח 1997

בתיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה מחזאי במאי תפקיד שנים
טיקוצ'ין בת ים (פרויקט משותף להבימה ותיאטרון בן זמננו בוורוצלאב) פאבל דמירסקי מיכאל זדרה בתפקיד הראשי של אלינה 2009-2008
אנה קרנינה עיבוד של הלן אדמונדסן לרומן של טולסטוי אילן רונן קיטי 2008-2007
סונטת סתיו אינגמר ברגמן איציק ויינגרטן הלנה, בתה הצעירה של שרלוט 2008-2006
טייפ סטיבן בלכר ניר ארז איימי 2007-2006
פרפרים הם חופשיים ליאונרד גרש טטיאנה קנליס אולייר ג'יל טאנר 2005-2004
חתול רחוב גורן אגמון רביד דברה נטלי 2004
שלוש נשים גבוהות אדוארד אלבי ג'ק מסינגר אשה גימל (החליפה את יעל הדר) 2004
מותו של סוכן ארתור מילר רוני פינקוביץ' מיס פורסיית 2003
בית ברנרדה אלבה פדריקו גארסיה לורקה אילן רונן אדלה, בתה של ברנרדה 2001

הופעות אחרות בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה תיאטרון מחזאי במאי תפקיד שנים
המופע על פי שירי יונה וולך הועלה לראשונה בפסטיבל אישה בתיאטרון חולון דליה שימקו (עורכת) דליה שימקו השירים הוקראו כמונולוגים דרמטיים וידור ביצעה את שירי מסע הLSD 2007-2006
המסע ליער המשאלות הצגת ילדים עצמאית אמיר שרייבר והילה וידור אמיר שרייבר והילה וידור 2012-2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קופרודוקציה של ישראל-פולין