אי-גיוס בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גיוס חובה לצה"ל נעשה בהתאם לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. בחוק זה קבועים גם כללים המאפשרים שלא להתגייס, ובהם קבלת פטור משירות ביטחון ואי-גיוס. כמו כן מתקיימת השתמטות מגיוס, באמצעות דרכים בלתי חוקיות על-מנת שלא לשרת בצה"ל.

פטור משירות ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מאפיינים אחדים המעניקים פטור משירות ביטחון (כלומר פוטרים מגיוס לצה"ל) למי שאחד מהם מתקיים בו. בין המאפיינים הללו יש המתקיימים בגברים בלבד, אחרים המתקיימים בנשים בלבד, וכאלה המתקיימים בבני שני המינים, כגון:

  • פטור עקב הגירה לחו"ל: למי שהיגר מחוץ לישראל לפני גיל 16.
  • פטור עקב נישואין, היריון או הורות (לנשים בלבד): בהתאם לסעיף 39 לחוק שירות ביטחון.
  • פטור מטעמי הכרה דתית (ליהודיות בלבד): בהתאם לסעיפים 39 ו-40 לחוק שירות ביטחון.
  • פטור מטעמי בריאות: בהתאם לסעיף 5 לחוק שירות ביטחון, ועדה רפואית מוסמכת לקבוע כי מועמד לגיוס הוא בלתי כשיר לשירות ביטחון (נקבע לו פרופיל נמוך).
  • פטור מטעמי מצפון: בהתאם לסעיף 39 לחוק שירות ביטחון, ועדת מצפון מוסמכת לקבוע כי מועמד לגיוס הוא בלתי כשיר לשירות ביטחון (המועמד מוכר כפציפיסט).
  • פטור עקב מצב משפחתי, חינוך, התיישבות ביטחונית או צורכי המשק הלאומי, בהתאם לסעיף 36 לחוק שירות ביטחון.
  • דרוזים דתיים, ערביי ישראל (כולל בדואים) ונשים דרוזיות וצ'רקסיות פטורים מגיוס חובה.

פטור משירות ביטחון יכול להינתן לפני מועד הגיוס לצה"ל או במהלך השירות והוא פוטר הן משירות חובה והן משירות מילואים. לעתים על אנשי קבע המקבלים פטור משירות ביטחון חלה חובה להתנדב להשלמת שירותם, על פי סעיפים מסוימים בחוזה בינם לבין צה"ל.

הסדר תורתו אומנותו מאפשר לגברים יהודים ללמוד בישיבה ובכך לדחות את הגיוס כל עוד ממשיך התלמיד את לימודיו או בהגיעו לגיל הפטור על פי ההסדר (בין 31 ל-41). תושב חוזר פטור משירות מילואים בתנאים מסוימים.

הימנעות מגיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימנעות מגיוס היא שימוש בדרכים חוקיות שלא לשרת בצה"ל, באמצעות פעולה שאחת מיעדיה הוא הימנעות מגיוס. דוגמאות לכך:

  • נערה בת 17 שוקלת להתחתן, וגורם משמעותי בשיקוליה הוא הידיעה שכאישה נשואה תהיה פטורה מגיוס.
  • נער בן 17 מתלבט האם להתגייס לצה"ל או ללמוד בישיבה, ומחליט ללמוד בישיבה על מנת לקבל פטור שניתן לתלמידי ישיבה (עד לביטולו של חוק טל).
  • להבדיל מנישואין או לימודים בישיבה, שנעשים לעתים ללא קשר לשירות בצה"ל, בקשת פטור מטעמי מצפון נעשית על ידי אנשים שאינם מאמינים בדרכו של הצבא, ויש המשתמשים בטיעון זה רק על מנת להשיג פטור.

במרבית המקרים, מי שמתקיימים בו המאפיינים המאפשרים הימנעות מגיוס אינו חייב לנצל מאפיינים אלה, ובאפשרותו להתגייס. 32.1% מהצעירות היהודיות לא התגייסו מטעמי דת בשנת 2005. השיעור הכולל של הצעירות היהודיות שלא התגייסו באותה שנה הגיע ל-42.3% ‏[1]. ב-2008 עלה שיעור הצעירות שאינן מתגייסות ל-44%, מהן 34.6% מטעמי דת, מצב שבעקבותיו הוחמרה האכיפה של צה"ל בנושא, בין השאר באמצעות חקירות פרטיות, במטרה לחשוף צעירות שלא דיווחו אמת בהצהרתן כי הן דתיות[2].

השתמטות מגיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתמטות מגיוס היא פעולה בדרכים בלתי חוקיות על-מנת שלא לשרת בצבא. דרך עיקרית לכך היא יצירת מצג שווא, הגורם לקבלת פטור מגיוס. דוגמאות לכך:

  • נישואים פיקטיביים, שמטרתם היא קבלת הפטור לאישה נשואה, ללא כל כוונה לממש נישואים אלה (וביטולם לאחר קבלת הפטור המבוקש).
  • הצגת אישורים רפואיים כוזבים או התחזות לחולה, לשם קבלת פטור מטעמי בריאות.
  • הכרזה של נערה שהיא ראויה לפטור מטעמי הכרה דתית, בזמן שהכרתה הדתית אינה כזו.
  • יציאה מהארץ קודם לגיל גיוס, והימנעות משיבה אליה חרף פניית לשכת הגיוס. דרך של המדינה להילחם בשיטה זו היא הימנעות מהארכת תוקף הדרכון, כאשר זה פג.[3]

בדרך נוספת להשתמטות מגיוס עוסק סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי[4] - השתמטות הנובעת מעריקות מיום הגיוס, כלומר מצב שבו מי שנקבע מועד לגיוסו לא התייצב לגיוס[5][6][7][8]. כאשר יום הגיוס של חייל חלף וזה לא הגיע ללשכת גיוס ושם עבר את תהליך הגיוס, החייל מוגדר כמשתמט גיוס. לאחר הכרזתו כמשתמט גיוס, פקודת מעצר מוצאת כנגדו ועל המשטרה הצבאית והאזרחית מוטלת האחריות למצוא אותו. כאשר נתפס, יחליטו האם לשפוט אותו בדין משמעתי, דבר שברוב המקרים יביא לעונש מוגבל ואי-רישום פלילי, או לשפוט אותו בבית דין צבאי, שם העונש אינו מוגבל וההרשעה נרשמת במרשם הפלילי.[9]

ביקורת ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתמטות מגיוס, כמעשה פלילי, נחשבת בדרך כלל כמעשה שלילי. בין המתנגדים החריפים למדיניות הממשלה יש התומכים בהשתמטות מגיוס, אך הם בגדר מיעוט.

בישראל, כמדינה הנתונה במצב לוחמה, נחשבה גם הימנעות מגיוס כמעשה שלילי, אם כי בשנות התשעים ואילך פחתה ההסתייגות מנמנעים מגיוס, אך הסתייגות זו חזרה וגברה בעקבות מלחמת לבנון השנייה שניכר כי ערערה את מעמדו של צה"ל בחברה הישראלית ופגעה בנתוני הגיוס לצה"ל. לאחר המלחמה נוהלו קמפיינים נגד השתמטות ובעד הגיוס לצה"ל ולמערך הקרבי בפרט. בין המסתייגים בחריפות מהימנעות מגיוס בלטו ראש אגף משאבי אנוש אלעזר שטרן ושר הביטחון אהוד ברק, שאמר: "צה"ל הופך בהדרגה מצבא העם לצבא של חצי עם. חייל לא צריך להרגיש שהוא יוצא לקרב כשבעיני חלק מהחברה שלנו הוא פראייר."[10]

הביקורת הציבורית כנגד הימנעות מגיוס, בפרט כאשר זו נעשית בהתרסה, בולטת בהקשר של ידוענים שלא שירתו בצה"ל. עם הידוענים שנמתחה עליהם ביקורת בהקשר זה נמנים:

  • יו"ר הכנסת לשעבר, דליה איציק, שלאחר שסיימה את לימודיה בתיכון הדתי "אוולינה דה רוטשילד", הצהירה שהיא דתייה וקיבלה פטור משירות.
  • ב-1992 חולל הזמר אביב גפן סערה, כאשר הצהיר על כך שלא שירת בצה"ל, ואף קרא שלא להתגייס. מאוחר יותר שינה את דבריו וטען שהצבא פטר אותו משירות מטעמים רפואיים, שהתבררו מאוחר יותר כבעיית עקמת, אשר גררה השתלת מוט פלטינה בגבו.
  • הדוגמנית בר רפאלי, שמספר ימים לפני התאריך שנקבע לגיוסה נישאה לידיד של הוריה, ולאחר קבלת פטור משירות בצה"ל, התגרשה. בראיון ל"ידיעות אחרונות" שפורסם בתחילת אוקטובר 2007, התייחסה רפאלי לעניין זה: "אני לא נגד צבא ומאוד רציתי לשרת בצה"ל, אבל לא מתחרטת שלא התגייסתי, כי הרווחתי בגדול"' והוסיפה "מה זה משנה, אוגנדה או ישראל? לי זה לא משנה. למה טוב למות בעד ארצנו? מה, לא עדיף לחיות בניו יורק? למה ילדים בני 18 צריכים למות? זה דבילי שאנשים צריכים למות כדי שאני אגור בישראל"[11].
  • הזמר ג'קו אייזנברג, שבראיון ב"ידיעות אחרונות"[12] סיפר על העובדה שצה"ל פטר אותו משירות, וציין שאינו מתחרט על כך.
  • מארינה מקסימיליאן בלומין, זמרת שהעפילה לגמר התוכנית "כוכב נולד 5", ופורסם כי לא שירתה בצה"ל. בראיון אמרה בלומין שלא גויסה כיוון שאובחנה כדיכאונית[13].
  • הזמרת מאיה בוסקילה שוחררה מצה"ל מטעמי דת, מעשה שזכה לאחר פרסומה להדים רבים עקב צילומיה החושפניים לקמפיין לבגדי ים. בוסקילה הביעה חרטה על שלא התגייסה, באומרה כי לא ידעה שתשמש מודל לחיקוי בעתיד.[14] ב-13 באפריל 2008, בהיותה בת 30 שנה, בוסקילה התגייסה לשירות סדיר מקוצר בצה"ל.
  • עינב גלילי הואשמה בהשתמטות מגיוס באמצעות נישואים פיקטיביים. בשנת 2009 הושמעה ביקורת ציבורת על העסקתה כמגישת תוכנית בתחנה הצבאית גלי צה"ל[15].
  • הכדורגלן בן שהר, שקיבל דחייה משירות צבאי עקב פעילותו הספורטיבית ולאחר הדחייה לא התייצב לטירונות[16].בהמשך הוא גויס ושירת שנה ובינואר 2015 הוחלט לשחררו משירות סדיר.[17]
  • השחקנית רונה-לי שמעון, שהתמודדה בתוכנית "נולד לרקוד", שקיבלה פטור גיוס מפאת הצהרתה על אמונתה הדתית[18].
  • השחקנים איתי טיראן, איתי תורג'מן, ואושרי כהן שהשתתפותם בסרט "בופור" בתור חיילים גררה ביקורת ציבורית, משום שבמציאות לא התגייסו לצה"ל או השתחררו בטרם עת[19]. כהן המשיך לשחק חייל צה"ל גם בעוד סרטים כגוון לבנון. בראיון לערוץ 10 הוא טען שהביקורת על משחקו כחייל למרות שלא היה חייל, היא כמו ביקורת על שחקן שמשחק עורך דין או רופא למרות שאינו עורך דין או רופא.
  • הדוגמן מייקל לואיס שקיבל פטור מטעמי בריאות, ושמכתב נגדו נשלח מהפורום לשוויון בנטל למועצת החלב שבחרה בו כפרזנטור שלה[20].
  • זוכה האח הגדול בעונה השלישית, ג'קי מנחם אשר בריב בין משתתפי התוכנית התברר כי לא התגייס לצבא[21].

כמו כן זכו לביקורת גם בנות ובנים של בכירי מערכת הביטחון לשעבר שסירבו לשרת בצה"ל וביניהם:

השפעת הימנעות מגיוס על החיים האזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא השרות הצבאי עולה בראיונות עבודה רבים כחלק מטופס קורות החיים הנמסר למראיין. בשנת 2003 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי הדרישה לשירות צבאי כתנאי לקבלה לעבודה, כאשר תנאי זה אינו רלוונטי למשרה המוצעת, מהווה אפליה אסורה[22]. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה[23] תוקן באמצע שנות ה-90 כדי לאסור באופן מוחלט לשאול מועמד לעבודה על הפרופיל הצבאי שלו בצה"ל[24]. אין איסור להביא שאלות אחרות על שירות או אי שירות במכלול השיקולים של המראיין, כל עוד מיוחס להן המשקל הראוי.

בשנים שחלפו מאז תוקן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ולמרות שינויים ביחס החברה הישראלית לשירות בצבא, נראה שכיום עדיין יש יחס שלילי למי שלא שירת בצה"ל. כדוגמה ניתן לציין את איש ההייטק ראובן אגסי, אשר הצהיר בפומבי כי יסרב לקבל לחברות אשר בבעלותו, עובדים אשר לא שירתו בצה"ל. במהלך סיור "יום בעקבות לוחמים" התבטא השר לשעבר אביגדור קהלני מול תלמידי תיכון: "מי שלא ישרת לא ישלם מסים, יביא את הפשע, את הסמים"[25].

בנוסף, עדיין יש דיווחים של אזרחים שנפגעו בשל אי שירות צבאי, למשל בתחום של עיכוב או חידוש רישיון נהיגה רגיל או רישיון נהיגה ברכב ציבורי, והתניית הרישיון בבדיקה רפואית, ומתן רישיון לנשק.

על אף האמור בתחום העבודה, בג"ץ קבע כי קריטריון השירות הצבאי יכול להשפיע על תחומים אחרים, כגון מתן סיוע לשכירת דירה או סיוע להלוואות לרכישת דירה לאחר השחרור ממשרד הבינוי והשיכון. כך קבעו גם כי משך השירות משפיע על מידת הטבות הזכאות, בהתאם לזמן בו לא יכול היה להשתכר אדם ששירת בצבא בתקופה הרלוונטית.

ארגונים ישראליים הפועלים למען ביטול גיוסם של אזרחים לצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חנן גרינברג, דאגה בצה"ל: הבנות ממעטות להתגייס, באתר ynet
  2. ^ חנן גרינברג, זינוק במספר הלא-מתגייסים, בעיקר צעירות, באתר ynet, 1 במרץ 2009
  3. ^ עת"ם (י-ם) 9050/08 יניב דוד הראל נגד שר הפנים, ניתן ב-25.6.2009
  4. ^ סעיף 94 בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 - "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו - מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך."
  5. ^ התובע הצבאי נ' נסים ביטון, 189/02 (15/01/07) - "המדובר, למעשה, בהשתמטות מגיוס, שכן הנאשם לא הגיע לבקו"ם במועד גיוסו, ומאז חלפו… חמש וחצי שנים עד לאיתורו ומעצרו במקום עבודתו."
  6. ^ ע 98/07 התובע הצבאי הראשי נ' טור' דניס אלכסייב (11/09/07) - סעיף 1: "המשיב, טוראי דניס אלכסייב, הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955." סעיף 8: "המשיב השתמט מגיוס משך תקופה ארוכה מאוד"
  7. ^ ערעור 15/09 הצבאי הראשי נ' טור' אורן וורם (28/01/09) - "המשיב הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבֵרה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שעניינה השתמטותו מגיוס במשך 495 ימים"
  8. ^ ע 113/07 התובע הצבאי הראשי נ' טור' סבלי אלחזוב (23/09/07) - "המשיב הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. עניינה של העבירה בהשתמטותו של המשיב מגיוס במשך כשבע שנים."
  9. ^ עו"ד דנה נוף (2009)"הסדרת מעמד משתמט גיוס לצהל". מתוך lawguide - מדריך עורכי דין ומידע משפטי בישראל.
  10. ^ יוני שנפלד, ברק: צה"ל הפך לצבא חצי העם, באתר MSN
  11. ^ ynet, הרווחתי בגדול שלא התגייסתי, באתר ynet, 2 באוקטובר 2007
  12. ^ (7 ימים - 15 בספטמבר 2006)
  13. ^ מארינה מקסימיליאן בלומין לא תיתן לצה"ל לעמוד בדרכה, באתר עכבר העיר, 20.2.2009
  14. ^ מורן זליקוביץ', חמישית מהבנים ושליש מהבנות לא מתגייסים מדי מחזור, באתר ynet, 1 בפברואר 2005
  15. ^ לי-אור אברבך, דרישה מהרמטכ"ל: לא לאפשר לעינב גלילי לשדר בגלי צה"ל, nrg,‏ 6.4.2009
  16. ^ ‫יעל שחרור, בן סהר נחת: "אני ממש לא משתמט", באתר ynet, 5 באוקטובר 2009‬
  17. ^ דוד בן שימול, סופית: בן שהר שוחרר משירות בצה"ל, באתר ynet, 22 בינואר 2015
  18. ^ ‫יפעת הללי, רקדה על מדרגות הרבנות, באתר nrg‏, 17 בפברואר 2006‬
  19. ^ ‫עכבר העיר אונליין, מחאה בחיפה נגד איתי טיראן: "הוא יורק בפרצופם של אזרחי ישראל", באתר עכבר העיר, 13 במאי 2011‬
  20. ^ ‫יפעת הללי, ‏תלונות נגד בחירתו של מייקל לואיס לפרזנטור כי לא עשה צבא, באתר ‏mako‏‏, ‏9 בפברואר 2010‏‬
  21. ^ ‫מערכת גיא פינס, מדוע לא התגייס ג'קי לצבא?, באתר nana10‏, 10 בינואר 2011‬
  22. ^ פ (ת"א) 1038/99 מדינת ישראל נגד תפקיד פלוס בע"מ, ניתן ב-12.6.03
  23. ^ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, באתר חילן
  24. ^ רותי סיניאסם תשלם 20 אלף ש' למועמד שנתבקש למסור פרופיל צבאי, באתר הארץ, 9.10.2007
  25. ^ אור קשתי, אביגדור קהלני בפני תלמידים: מי שלא ישרת בצה"ל יביא פשע וסמים, באתר הארץ, 12.2.2010