היסטוריה של הרעיונות
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
היסטוריה של הרעיונות היא תחום מחקר בהיסטוריה ובתחומים הקרובים, כגון: היסטוריה של הפילוסופיה והיסטוריה תרבותית. התחום עוסק בביטוי, שימור ושינוי של רעיונות אנושיים במשך הזמן. חוקרים רבים מתייחסים להיסטוריה של הרעיונות לעיתים, כתת-תחום של היסטוריה אינטלקטואלית.
רעיונות יסוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיסטוריון ארתור לבג'ויי, היה הראשון שהשתמש בביטוי היסטוריה של הרעיונות בעשורים הראשונים של המאה ה-20. למשך כמה עשורים, לבג'ויי היה היושב ראש של הפגישות הקבועות של "מועדון ההיסטוריה של הרעיונות" באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם הוא עבד כפרופסור להיסטוריה משנת 1910 ועד לשנת 1939. מלבד תלמידים וקולגות שעסקו בנושאים דומים, כגון רנה וולק ולאו ספיצר, איתם התדיין לבג'ויי ארוכות, הושפעו ממחקריו חוקרים כמו מישל פוקו. רבים אחרים ממשיכים לעבוד ברוח הקרובה להיסטוריה של הרעיונות של לבג'ויי.
ספרו הידוע ביותר הוא שרשרת ההוויה הגדולה, שבו הוא עוקב אחר הרעיון פילוסופי, שרשרת ההוויה הגדולה, שהתפתח מהעת העתיקה ועד לעידן המודרני. הספר מתחיל בניתוח של מקורות הרעיון בפילוסופיה היוונית, במיוחד אצל אפלטון ואריסטו, ומראה כיצד התפיסה התפתחה לאורך ההיסטוריה. לבג'וי מציג כיצד הרעיון השתלב בתאולוגיה הנוצרית שבה הכל דבר אפשרי חייב להתקיים כדי לשקף שלמות אלוהית. לאחר מכן עובר הספר אל פילוסופים כמו לייבניץ ושפינוזה אשר אימצו את רעיון השרשרת והעניקו לו פרשנויות חדשות, כולל עקרון "טעם מספיק" – ההנחה שכל דבר קיים מסיבה מספקת[1]
ההיסטוריה של הרעיונות של לבג'ויי, מנתחת את הרעיון על פי יחידת היסוד של יחידת-רעיון, או המושג היחידאי. יחידות-רעיון אלה פועלות כאבני היסוד של ההיסטוריה של הרעיונות. אף שהם עצמם אינם משתנים כמעט במשך ההיסטוריה, הם מתרכבים בתבניות חדשות ומבוטאים באופנים שונים בתקופות שונות. כפי שלבג'ויי ראה זאת, התפקיד של ההיסטוריון של הרעיונות הוא לזהות את רעיונות היסוד האלה ולתאר את התפתחותם והתרכבותם ההיסטורית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ארתור אונקן לבג'וי, שרשרת ההוויה הגדולה: עיון בתולדותיה של אידיאה, תרגום לעברית: הוצא לאור יחדיו, 1968