היסטוריה של יוון העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Flag of Greece.svg
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של יוון

היסטוריה של יוון העתיקה

יוון המינואית
יוון המיקנית
תקופת המעבר ביוון
יוון הארכאית
יוון הקלאסית
יוון ההלניסטית
יוון תחת שלטון רומא

יוון תחת שלטון ביזנטיון

יוון העות'מאנית

מלחמת העצמאות היוונית

יוון העצמאית מהמאה ה-19

יוון

ההיסטוריה של יוון העתיקה נמשכת לאורך תקופה בת כאלף שנים במהלך העת העתיקה עד לעליית הנצרות ביוון. אין הסכמה בין ההיסטוריונים לגבי תחילתה המדויקת של התקופה כמו גם סופה אך מקובל לחלק תקופה זו לכמה תקופות משנה ברורות ומוסכמות. הדעות חלוקות באשר להכללתה של התקופה המינואית והתקופה המיקנית כחלק מהרצף ההיסטורי הממשיך גם ליוון הקלאסית כמו גם סוף התקופה שלגביו אין הסכמה - יש המציינים את סוף תקופת יוון העתיקה עם מותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס, יש הרואים אותו עם צירופה של יוון לרפובליקה הרומית בשנת 146 לפנה"ס ויש הטוענים כי התקופה ממשיכה עד המאה השלישית לספירה עם עליית הנצרות מכיוון שהתרבות הקלאסית לא השתנתה באופן מהותי עד אותה העת.

חלוקה לתקופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת המעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוון העתיקה
המעצמות ההלניסטיות העיקריות: מצרים התלמיית (כחול כהה), הממלכה הלסאוקית (צהוב), אפירוס (ורוד), מוקדון ויוון (ירוק), ממלכתו של ליסימכוס שהתפצלה אחרי מותו לשלל ממלכות  קטנות כגון ביתיניה ופרגמון (כתום)
פורטל יוון העתיקה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקופת המעבר ביוון

אין שם אחיד לתקופה שבין 1200 או 1100 לפנה"ס ל-800 לפנה"ס. המקורות האנגליים נוטים להשתמש בביטוי "ימי החשיכה של יוון" (Greek Dark Ages) מקורות אחרים מדברים על "התקופה ההומרית", "התקופה הגאומטרית" ו"ימי הביניים של יוון". הסיבות לחורבן התרבות המיקנית אינן ידועות במלואן, אך ידוע שבערך שבין 1200 ל-1100 לפנה"ס היו גלי פלישה של שבטים שונים ליוון. על פי עדויות ארכאולוגיות רבות, הדרדרות כלכלית ותרבותית התרחשה בעקבות נדידות עמים גם באימפריה החתית ובארצות נוספות סביב מזרח הים התיכון בתקופה זו. גלי פלישה אלו שטפו את יוון מהצפון עד חצי האי פלופונסוס. רק שני מוקדים עיקריים נותרו מחוץ לשליטת הפולשים: אטיקה וארקדיה.

הדורים התיישבו בעיקר בפלופונסוס והאכאים בשאר יוון (לא להתבלבל עם חבל הארץ אכיאיה, שאכן נמצא בפלופונסוס, אך זהו מקרה יוצא דופן של אכאים שהתיישבו בפלופונסוס). רוב הקולוניות שנבנו מחוץ ליוון הן אכאיות. עניין השבטים השונים היה חשוב מאוד ביוון הקלאסית, היות שבני אותו עם בדרך כלל כרתו ברית בינם לבין עצמם. פרט לשבטים אלו ישבו ביוון האטים (תושבי אטיקה) והתסלים. שבטים אלו נמנים עם האוכלוסייה המקורית של יוון.

בתקופה זו, צורת השלטון היוונית עברה ממונרכיה לשלטון האריסטוקרטיה, למעט מקומות בודדים, שבהם המלכים שמרו על כוחם. גם הלוחמה עברה שינוי ניכר - מלוחמת מרכבות ללחימת רגלים. לקראת סוף תקופת המעבר נוצר סוג חדש של חיילים: רגלי כבד החמוש בחנית כבדה ושריון עבה. רגלי זה ידוע בשם הופליט.

בתקופה זו נזנחו האמנויות, נשכח הכתב ויוון התדרדרה למצב שהייתה בו בתקופה שקדמה לתרבות המיקנית. יחד עם זאת, תקופה זו הביאה לעולם את פאר היצירה של הומרוס, ובה התהווה הדגם היווני של עיר מדינה, הלא הוא הפוליס. הפוליס היא המסגרת המדינית בה התקיימו הערים היווניות במאות השנים שלאחר מכן. יחידות אלו נוסדו בעקבות ההרים הרבים המפרידים בין העמקים ובין המישורים ומצמצמים את פני שטח המחיה של יוון. מספר האזרחים בכל פוליס היה קטן ולרוב לא עלה על כמה אלפים. לעתים נדירות הגיע ל-10,000 ומעלה.

לקראת סוף תקופת המעבר היוונים קיבלו את האלפבית הפיניקי שהיה מפותח יותר מהכתב המיקני ושינו אותו בהתאם לצרכיהם.

יוון הארכאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יוון הארכאית

מתחילת המאה ה-8 לפנה"ס החלה ביוון מגמה של התפתחות כלכלית, חברתית, תרבותית וצבאית אשר בישרה על תחילתה של יוון הארכאית. תקופה מתאפיינת בבקולוניזציה יוונית של אגן הים התיכון ובתהליך דמוקרטיזציה של ערי המדינה (הפולייס) היווניות. בתקופה זו החלו גם להתפתח תחומי התרבות של תיאטרון, שירה, אמנות ואדריכלות לצד התפתחות הפילוסופיה והמדע. סוף תקופה זו מצוין עם מלחמת פרס-יוון בה נלחמו מספר ערי מדינה יווניות מול האימפריה הפרסית.

סיבה עיקרית לקולוניזציה היוונית טמונה בגאוגרפיה של האזור: יוון היא ארץ הררית בעלת מעט קרקע פורייה. לכן, עם גידול האוכלוסייה, ביקשו חלק מהיוונים לעבור ממולדתם למקומות אחרים בחיפוש אחר פרנסה. סיבה אחרת הייתה כלכלית: אף שחקלאות תפסה את הנתח העיקרי בכלכלת יוון בתקופה זו, המסחר עלה בהתמדה ואף נוסדו בתי מלאכה גדולים שייצרו תוצרת ליצוא.

יוון הקלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יוון הקלאסית

נהוג למנות את התקופה הקלאסית בתולדות יוון החל מהמאה ה-5 לפנה"ס. בתקופה זו הגיע לשיא התפתחותו של הפוליס, נוסדו אסכולות מובילות בפילוסופיה, נכתבו מחזות רבים והוקמו מבנים מרהיבים ברחבי יוון. רב החוקרים מסיימים את יוון הקלאסית במסעו של אלכסנדר הגדול למזרח (334 לפנה"ס).

בראשית התקופה הקלאסית יוון ניצבה מול האיום הפרסי. פרס כבשה את איוניה שהייתה מאוכלסת ביוונים ולאחר מכן ערכה שני מסעי כיבוש נגד יוון. הראשון והקטן יותר שנועד להעניש את אתונה על השתתפותה במרד האיוני הסתיים במפלת הפרסים בקרב מרתון (490 לפנה"ס). המסע השני (הידוע בשם מלחמת פרס - יוון) ארך שנתיים (480 - 479 לפנה"ס) ולקחו בו חלק כל הכוחות של האימפריה הפרסית. הפרסים הצליחו להגיע עד אטיקה ושרפו את אתונה, אך הפסידו במספר קרבות ונאלצו לוותר על כיבושה של יוון.

אחרי מלחמת פרס יוון עלה כוח חדש ביוון העתיקה - אתונה. גם לפני המלחמה, הייתה אתונה פוליס חזק ורב השפעה, אך הבכורה הייתה נתונה לספרטה. אתונה הקימה לעצמה אימפריה באיי הים האיגאי והצליחה להדוף את הפרסים לתוך אסיה הקטנה. בסופו של דבר, הספרטנים החלו לחשוש מכוחה של אתונה ושתי המדינות התנגשו בשתי מלחמות. במלחמה השנייה הידועה בשם המלחמה הפלופונסית השנייה (431 - 404 לפנה"ס) נשבר כוחה של אתונה והיא נאלצה לוותר על שאיפותיה להגמוניה ביוון.

ספרטה שהייתה רגילה לבדלנות נאלצה לצאת את גבולות פלופונסוס, אבל מבנה החברה הספרטנית לא התאים למצב החדש. משלא בוצעו השינויים הנדרשים, ירדה ספרטה מגודלה כ-30 שנה לאחר הניצחון במלחמה הפלופונסית אחרי שהפסידה לתבאי בקרב לאוקטרה (371 לפנה"ס). סדרת פלישות תבאיות לפלופונסוס שברו סופית את הגב הספרטני והם לא חזרו לעולם למעמד הרם שהיה להם במהלך המאה ה-5.

גם תבאי לא הצליחה לשמור על ההגמוניה. מדינות נוספות עלו וירדו, גם אתונה הצליחה להשתקם ממפלתה, בעיקר בזכות המסחר המפותח שלה, אך לא חזרה למעמד שהיה לה בעת העימות עם ספרטה. סדרת מלחמות חדשה ליוותה את התפוררות הסדר הישן. מלחמת הקודש השלישית (356 - 346 לפנה"ס), מלחמת בעלות הברית של אתונה (357 - 355 לפנה"ס) החלישו מאוד את הכוחות הדומיננטיים בפוליטיקה היוונית.

החלשות הפולייס הוותיקים נתנה אפשרות לפיליפוס השני, מלך מוקדון להביא את מדינתו, שלפני כן נחשבה ספק ברברית, ספק הלנית למעמד בכורה ביוון. בסדרת מלחמות, כשבאחרונה הוא הביס את הצבא המשותף של אתונה ותבאי בקרב כירונאה (338 לפנה"ס) הוא הצליח להטיל את מרותו על יוון. פיליפוס נרצח שנתיים לאחר מכן, בעת ההכנות לקראת הפלישה לפרס. בנו, אלכסנדר, עלה לשלטון תחתיו.

התקופה ההלניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול שבשטחיה הופצה התרבות ההלניסטית
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התקופה ההלניסטית

השלטון ההלניסטי שהחל עוד בדור הקודם נמשך עד הכיבוש הרומי של יוון באמצע המאה ה-2 לפנה"ס. עם מותו של אלכסנדר הגדול, מרדו חלקים נרחבים מארץ האם היוונית בשלטון הדיאדוכים, אך מלחמה שנודעה בשם המלחמה הלמאית (על שם המבצר למאה) הסתיימה בתבוסתם. אחרי רגיעה במלחמות הדיאדוכים ומותם של חלק מהם, רב רובה של ארץ האם היוונית נשארה תחת שלטון מוקדון, אם כי מצרים התלמאית שלטה על מספר איים.

עידן הפולייס חלף מהעולם בתקופה זו. הפולייס הוותיקים ירדו מכוחם והבכורה עברה לבריתות שונות. שתי הליגות העיקריות שהתפתחו בתקופה זו הן הליגה האכאית שמרכזה בצפון ומרכז פלופונסוס והליגה האייטולית שהתרכזה במרכז יוון. לצד הליגות גם ספרטה שמרה על עצמאותה, אך חדלה מלהיות כח משמעותי ביוון, למעט תקופות קצרות שבהן מלכים רפורמיסטים ניסו להחזירה לימי הזוהר.

הליגה האיטולית נלחמה ללא הרף בליגה האכאית על הבכורה ביוון ושתי הליגות ניסו להתנגד להשפעה מוקדונית. הבכורה עברה מליגה אחת לשנייה, אך כעקרון, מוקדון נתנה את הטון בארץ.

בעת המלחמה המוקדונית השנייה, הצטרפה הליגה האיטולית לצידה של רומא וסייעה לה בהבסת פיליפוס החמישי. רומא, אמנם, הסיגה את צבאה מיוון, אך השפעתה הייתה ניכרת גם בלי נוכחות צבאית. כמה עשרות שנים לאחר מכן, רומא השתלטה לחלוטין על יוון תוך כדי השכנת חילות מצב קבועים בעריה.

התקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יוון תחת שלטון רומא

תקופה זו נמשכת מכיבוש יוון על ידי הרפובליקה הרומית המצוין לפי ניצחונם של הרומאים על הקורינתים בקרב שכונה קרב קורינתוס בשנת 146 לפנה"ס. במהלך תקופה זו הייתה יוון פרובינקיה רומית נחשבה לאחת הפרובינקיות החשובות גם בתקופת הקיסרות הרומית. נהוג לתארך תקופה זו עד עליית הנצרות ביוון, שיקומה של העיר ביזנטיון והסבת שמה על ידי הקיסר הרומי קונסטנטינוס ל"קונסטנטינופול" (כיום היא נקראת איסטנבול).

בתקופת הקיסרות הרומית יוון נחשבה לשער המזרחי של האימפריה וחלק בלתי נפרד מהתרבות הרומית שהייתה למעשה מראשיתה תרבות גרקו-רומנית (יוונית-רומית). השפה היוונית הייתה לינגואה פרנקה עבור תושבים רבים במזרח האימפריה והתקיימו יחסי מסחר טובים בין יוון לרומא. חיי היום-יום בערים היווניות המשיכו למעשה כסדרן, כמו בתקופה בה היו תחת הכיבוש המקדוני.

הרומאים העריכו מאוד את התרבות היוונית והיא היוותה את שורשיהם של רוב תחומי התרבות הרומיים - אמנות, פילוסופיה, אדריכלות וכו'. אינטלקטואלים רומיים רבים, כגון ורגיליוס, הורטיוס, ויטרוביוס ואחרים, למדו את הספרות, האמנות והמדע שהתפתחו ביוון העתיקה וראו עצמם כממשיכי דרכם של היוונים בתחומים אלו. קיסרים רומיים שונים השקיעו רבות בפיתוחה של יוון ובמיוחד בתרומה של מבנים מפוארים שנבנו באתונה ובערים יווניות נוספות.

סיכום הכרונולוגיה של יוון העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוך טבלה זו
תקופה שנים אירועים עיקריים אירועים מקבילים אישים בולטים ספרות ותיאטרון פילוסופיה ומתמטיקה אמנות אדריכלות
התקופה המיקנית 1600 - 1200 לפנה"ס מלחמת טרויה (עפ"י האגדה), הפלישה הדורית יציאת מצרים (1312 לפנה"ס על פי השערות) אגממנון (עפ"י האגדה) - - מסכת אגממנון מבני מֶ‏גָ‏רוֹ‏ן
תקופת המעבר 1200 - 800 לפנה"ס הקולוניזציה היוונית, התפתחות הפוליס והתפתחות האלפבית היווני רעמסס השלישי מלך מצרים, ממלכת ישראל המאוחדת נוסדת (המאה ה-11 לפנה"ס), הקלטים מתפשטים באירופה הומרוס, הסיודוס האיליאדה, האודיסיאה, מעשים וימים, התיאוגוניה - התקופה הגאומטרית -
התקופה הארכאית 800 - 479 לפנה"ס תחילת המשחקים האולימפיים, מלחמת פרס-יוון, עליית ספרטה כפוליס מובילה, קרב מרתון יסוד המלוכה הרומית, הצהרת כורש (538 לפנה"ס) ושיבת ציון סולון, פיסיסטראטוס העלאת כתבי הומרוס על כתב, ראשית התיאטרון פילוסופיה קדם-סוקרטית (הפיתגוראים) פסלי קורוס, כד פרנסואה מקדש ארטמיס באפסוס, האגורה של אתונה, התפתחות הסדרים הדורי והאיוני
התקופה הקלאסית 479 - 323 לפנה"ס האימפריה האתונאית, המלחמה הפלופונסית, כיבוש פרס על ידי אלכסנדר התבססות הרפובליקה הרומית, התקופה הפרסית בארץ ישראל פריקלס, אלכסנדר הגדול מחזות סופוקלס, אריסטופאנס ואייסכילוס, ההיסטוריה של הרודוטוס ותוקידידס סוקרטס, אפלטון, אריסטו פסל זאוס באולימפיה, זורק הדיסקוס הפרתנון והארכתאון באתונה, הסדרים הקלאסיים מגיעים לזיקוק סגנוני ושלמות
התקופה ההלניסטית 323 - 146 לפנה"ס מלחמות הדיאדוכים, כיבוש יוון על ידי רומא (146 לפנה"ס) מרד החשמונאים, המלחמה הפונית השנייה בית סלאוקוס, בית תלמי מננדרוס אוקלידס, ארכימדס, טימון מפליוס, האסכולה הסטואית ונוס ממילו המגדלור באלכסנדריה, הקולוסוס מרודוס, הסטואה של אטאלוס, נבנות ערים היפודאמיות
יוון תחת שלטון רומא 146 לפנה"ס - 330 לספירה יוון הופכת לפרובינקיה רומית האימפריה הרומית שולטת על כל אגן הים התיכון. סוף תקופת בית שני בא"י - הרומאים ורגיליוס והורטיוס לומדים את הספרות הקלאסית ורואים עצמם כממשיכי דרכם של היוונים. תלמי, נאופלאטוניזם, הנאו-פיתגוראים, האסכולה הסטואית הרומאים יוצרים העתקים של פסלים יוונים חשובים הספרייה הרומית באפסוס, מגדל הרוחות באתונה.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]