היסטוריה של מונגוליה

מקור המונגולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מונגוליה הפרה-אימפריאלית

ממצאים ארכאולוגיים מלמדים על הימצאותם של בני אדם במדבר גובי הדרומי לפני כ-100 אלף עד 200 אלף שנים. בתקופת הברונזה באלף הראשון לפני הספירה, כבר נמצאו אנשים במונגוליה.

עם המצאתם של כלי הנשק העשויים ברזל באלף השלישי לפני הספירה, התאגדו השבטים המונגולים והחלו לאיים על סין. מקורות נוספים לעם המונגולי ניתן למצוא בשבטי ציידים נודדים במרכז אסיה.

עלייתה ושקיעתה של האימפריה המונגולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – האימפריה המונגולית

לאחר מאות שנים של פירוד וחוסר אחדות, בשנת 1206 התאגדו שבטי הנוודים המונגולים תחת הנהגתו של ג'ינגיס חאן בקורילטאי וייסדו את האימפריה המונגולית המאוחדת. ג'ינגיס חאן ויורשיו נחלו הצלחה צבאית עצומה, וכבשו בשנים שלאחר מכן חלקים נרחבים של אסיה ורוסיה האירופית, כשידם הארוכה מגיעה אף למרכז אירופה. נכדו של ג'ינגיס חאן, קובלאי חאן, אשר כבש את סין וייסד את שושלת יואן (1368-1279), זכה לפרסום באירופה הודות לכתביו של מרקו פולו.

בשנת 1259 החל תהליך פיצול האימפריה המונגולית שכלל מספר מלחמות אזרחים והיחלשות אחיזת המונגולים באזורים מסוימים. בשנת 1368 נפלה שושלת יואן הסינית-מונגולית, והח'אן הגדול האחרון של האימפריה המונגולית הודח. ב-1586 הפכה הבודהיזם לדת הרשמית באימפריה^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]}. המנצ'ורים, שכבשו את סין ב-1644 והקימו את שושלת צ'ינג, השתלטו על מונגוליה ב-1691 והפרידו אותה לשני מחוזות: מונגוליה החיצונית ומונגוליה הפנימית. עם זאת, שליטיה המקומיים של מונגוליה החיצונית נהנו מאוטונומיה יחסית תחת השלטון המנצ'ורי, ונשבעו אמונים לקיסר המנצ'ורי.

ב-1727 חתמו רוסיה וסין המנצ'ורית על ברית קייחטה, אשר תחמה את גבולות מונגוליה - אשר נותרו ברובם עד יום זה.

מונגוליה במאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מונגוליה המודרנית

בתחילת המאה ה-20 הצרו שלטונות סין את צעדיהם של המונגולים, יישבו סינים במונגוליה על הגבול עם רוסיה ופעלו לסיניפיקציה של מונגוליה^[1].

בשנת 1911, בעקבות התקוממות ווצ'אנג ומהפכת שינהאי, הכריזו המונגולים על עצמאותם, אולם רק מונגוליה החיצונית קיבלה את עצמאותה בסיוע רוסי. סין הכירה, ב-1913, באוטונומיה של מונגוליה החיצונית, אך לא בריבונותה^[2]. לאחר מהפכת אוקטובר באימפריה הרוסית, הסינים כבשו את מונגוליה החיצונית ב-1919, וגורשו משם עד 1921. בשנה זו הכריזה מונגוליה החיצונית על עצמאות מסין אולם לא הוקמה ממשלה עד 1924, כאשר הוקמה הרפובליקה העממית של מונגוליה בסיוע הממשל הסובייטי.

במהלך מלחמת העולם השנייה, ברית המועצות הגנה על מונגוליה מהאימפריה היפנית. אחרי המלחמה MPR הוכרה גם על ידי הרפובליקה העממית של סין וגם על ידי הרפובליקה הסינית אחרי שהופעל לחץ מצד ברית המועצות.

בתמורה לעזרתם של הרוסים במהלך מלחמת העולם השנייה, ועקב הפיצול הסיני-סובייטי ב-1958, התירו המונגולים לרוסים למקם בסיסים צבאיים בשטחם במלחמה הקרה. עקב כך הרפובליקה הסינית סרבה להכיר בעצמאות מונגוליה והצביע נגד כל ניסיון של מונגוליה להיכנס לאו"ם עד 1961, שנה בה התקבלה מונגוליה כחברה באו"ם.

עם נפילת מסך הברזל ב-1989, התארגנו לראשונה קבוצות מהפכניות במדינה, שדרשו דמוקרטיה. ההפגנות שנערכו נגד השלטון הקומוניסטי הצליחו לבסוף במשימתם, וב-1990 הכריזו הסובייטים כי כוחותיהם הצבאיים ייסוגו ממונגוליה עד 1992.

ב-1992 נקבעה חוקה למונגוליה, בה נקבעה שיטת בחירות דמוקרטית ורב מפלגתית. הבחירות הראשונות נערכו ב-29 ביולי 1992, וב-1996 נבחרה לראשונה לשלטון מפלגה לא-קומוניסטית.