היפה והחיה (מחזמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היפה והחיה
Beauty and the Beast
Beauty and the Beast Broadway Logo.jpg
כרזת המחזמר
הפקה דיסני
כתיבה טים רייס עריכת הנתון בוויקינתונים
מילות השירים הווארד אשמן
טים רייס
מבוסס על סרט הקולנוע "היפה והחיה"
ליברטיסט לינדה וולברטון
מוזיקה אלן מנקן
מקום ההתרחשות צרפתצרפת  צרפת
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
סוגה מחזמר
הצגת בכורה 1993 יוסטון
1994 ניו יורק
1995 לוס אנג'לס
1995 מלבורן
1995 טורונטו
1995 וינה
1995 טוקיו
1997 מקסיקו סיטי
1997 לונדון
1997 שטוטגרט
1998 בואנוס איירס
1999 בייג'ינג
1999 מדריד
2002 סאו פאולו
2002 סיאול
2005 בודפשט
2005 מנילה
2005 אוברהאוזן
2006 תל אביב
2007 הלסינקי
2007 אנטוורפן
2008 יוהנסבורג
2008 מוסקבה
2009 מילאנו
2013 פריז
2014 אוסלו
2015 האג
מספר מערכות 2
שפה אנגלית
פרסים זוכה פרס טוני
זוכה פרס אוליבייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היפה והחיה הוא מחזמר עם מוזיקה של אלן מנקן למילות השירים של הווארד אשמן וטים רייס, מחזה מאת לינדה וולברטון בהפקת דיסני. עלילת המחזמר, המבוססת על סרט הקולנוע משנת 1991 באותו השם, המבוסס על אגדה צרפתית מאת ז'אן מארי לה פרינסס דה ביומונט, מתארת את סיפורו של נסיך צעיר, שהפך לחיה מחרידה, כעונש על התנהגותו האנוכית והאכזרית, ואת הרפתקאותיה של בל, נערה צעירה ויפה, אותה כולאת החיה בטירתה. כדי לחזור להיות שוב אדם, על בל להתאהב בחיה לפני שיהיה מאוחר מדי.

שבעה שירים חדשים נכתבו למחזמר. המחזמר עלה בברודוויי 5,461 פעמים, בשנים 1994–2007, ובכך הגיע למקום ה-9 ברשימת ההפקות הנצפות ביותר בברודוויי בכל הזמנים.

המחזמר הרוויח יותר מ-1.4 מיליארד דולר ברחבי העולם, לאחר שהוצג ב-13 מדינות וב-115 ערים. כמו כן, מחזמר זה פופולרי מאוד בהפקות של בתי-ספר תיכוניים[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מאמר ב-Houston Chronicle, "הזרז של דיסני לכבוש את הבמה היה המאמר של מבקר התיאטרון של הניו יורק טיימס פרנק ריץ', ששיבח את 'היפה והחיה' כסרט המוזיקלי הטוב ביותר של שנת 1991 ... מנכ"ל תיאטרון 'Under The Stars' פרנק יאנג ניסה לעניין את דיסני להעלות גרסה בימתית של 'היפה והחיה' בערך באותו הזמן בו מייקל אייזנר וג'פרי קצנברג קראו את הטור של ריץ' ושקלו זאת בעצמם. אבל יאנג לא הצליח ליצור קשר עם האדם הנכון באימפריית דיסני. שום דבר לא קרה עם הפרויקט, עד אשר המנהלים הבכירים של דיסני החלו לקדם את הפרויקט מהצד שלהם ... כאשר הם שאלו את ג'ורג' אייבס, ראש איגוד שחקנים בחוף המערבי, איזה אולם תיאטרון בלוס אנג'לס יהיה המקום הטוב ביותר להעלות מחזמר חדש, אייבס הציע את TUTS למטרה זו. זמן קצר לאחר מכן, פנו אל יאנג מטעם חברת דיסני דון פרנץ ובטינה בקאלי, והשותפות יצאה לדרך"[2]. עיבוד בימתי של הסרט כבר הוצג בדיסנילנד, בבימויו של רוברט ג'ס רוט עם כוריאוגרפיה של מאט ווסט. השניים נשכרו גם על מנת לפתח את ההפקה שלימים תעלה בברודוויי.

גרסה קצרה של הסרט בוצעה על ידי שחקני סרט הקולנוע, בחגיגת יום הולדתו של אחד מראשי האולפן, וזה הצית את ראשיתו של המחזמר כפרויקט לגיטימי. התפקיד של בל הוצע לשחקנית פייג' אוהרה, אך היא דחתה אותו על מנת לקחת חלק בהפקה האוסטרלית של "סאות' פסיפיק", שכבר הייתה מחויבת לה[3].

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה של "היפה והחיה", בהפקה משותפת של "Theatre Under The Stars" ושל "Disney Theatricals", הועלתה ב-"Music Hall" אשר ביוסטון, טקסס, ב-28 בנובמבר 1993, שם המשיכה להציג עד ל-26 בדצמבר 1993.

הפקת ברודוויי המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית תיאטרון "לאנט-פונטיין" שבמנהטן בשנת 2003, המציג את "היפה והחיה".

המחזמר עלה לראשונה על בימת ברודוויי ב-18 באפריל 1994, ב-Palace Theatre, שם רצה ההפקה עד ל-5 בספטמבר 1999, במקור בכיכובה של סוזן איגן. המופע הועבר לאחר מכן לתיאטרון Lunt–Fontanne ב-11 בנובמבר 1999, שם הוצג עד ל-29 ביולי 2007. ההפקה ירדה לאחר 46 הצגות הרצה ו-5,461 הופעות - ובכך זכה המחזמר למקום ה-9 ברשימת ההצגות שהועלו מספר הרב ביותר של פעמים בהיסטוריה של ברודוויי[4].

צוות ההפקה המקורית של ברודוויי כולל את הבמאי רוברט ג'ס רוט, הכוריאוגרף מאט ווסט בעזרתו של דן מוג'יקה, וצוות השחקנים סוזן איגן (בתפקיד בל/היפה), טרנס מאן (בתפקיד אריק/החיה), בורק מוזס (בתפקיד גסטון), גארי ביץ' (בתפקיד לומייר) ובת' פאולר (בתפקיד גברת תיון). בין אנשי הצוות של ההפקה: מנצח התזמורת דני תרוב, מעצב התפאורה סטן מאייר, מעצבת התלבושות אן הולד-וורד, מעצב התאורה ניטש כץ, מעצב הסאונד ט' ריצ'רד פיצג'רלד, מעצב השיער דוד ה' לורנס, המאיירים ג'ים סטיימאייר וג'ון גוהן ומעצב הפירוטכניקה טיילר וויימר.

ההפקה בברודוויי ירדה על מנת לפנות מקום למיזם המוזיקלי הבא של דיסני - "בת הים הקטנה",‏[5] מאחר שחברת דיסני התכוונה להעלות את גרסת ברודוויי של "בת הים הקטנה" ב-3 בנובמבר 2007, ובאותה העת סברו כי העלאה במקביל של שני מחזות-זמר המבוססים על סרטי נסיכות דיסני תגרום לפילוג בקהל, ולתחרות בין שני המופעים. באותו הזמן, לדיסני כבר היו שלושה מחזות-זמר אחרים שרצו בו-זמנית: "מלך האריות", "טרזן", ו-"מרי פופינס". בעבר, היו פרסומים כי חברת דיסני מתכוונת להעלות מחדש את "היפה והחיה" לקראת עונת החגים של חורף 2008, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל[6].

הפקת לונדון המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה בוסט אנד נפתחה ב-Dominion Theatre בלונדון ב-29 באפריל 1997, בכיכובם של ג'ולי-אלנה ברייטן בתפקיד בל, ואלסדייר הארווי בתפקיד החיה[7]. כמו כן, השתתפו בהפקה בורק מוזס כגסטון, דרק גריפיתס כלומייר, מרי מילר כגברת תיון, נורמן רוסנגטון כמוריס, בארי ג'יימס כמר שעוני, די בוצ'ר כמאדאם דה לה גראנדה באוץ', ריצ'רד גאנטלט כלה פו, ורבקה טורנהיל כבאבט.

במהלך ההפקה, שחקנים מחליפים של הצוות המקורי כללו את מישל גייל ואנלין ביצ'י בתפקיד בל, ג'ון בארומן וארל קרפנטר בתפקיד החיה, אלכס בורן כגסטון, ובילי בויל וטרי דויל כמוריס. ההפקה הסתיימה ב-11 בדצמבר 1999.

בשנת 1998 ההפקה זכתה בפרס אוליבייה בקטגוריית המחזמר החדש הטוב ביותר, וגברה על Enter the Guardsman, ‏The Fix ‏ ו-Lady in the Dark.‏[8]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להצגה היו מספר סיבובי הופעות ברחבי ארצות הברית. הסיבוב הראשון החל ב-15 בנובמבר 1995 והסתיים בשנת 1999, וכיכבו בו קים הובר ופרד אינקלי בתפקידי היפה והחיה, בהתאמה. הסיבוב השני החל בשנת 1999 עם סוזן אוון וגרנט נורמן בתפקידים הראשיים. הפקה זו הסתיימה בשנת 2003. הסיבוב השלישי החל בשנת 2001 והסתיים בשנת 2003 עם ג'ניפר שרדר בתפקיד בל, רוג'ר בפלר בתפקיד החיה ומארק ג'. דאליו בתפקיד גסטון. שלוש הפקות אלו הופיעו בסך הכל ב-137 אולמות ב-90 ערים שונות בצפון אמריקה, עם כ-5.5 מיליון איש שצפו בהצגה בארצות הברית ובקנדה. סיבוב ההופעות הרביעי בארצות הברית החל בפברואר 2010, עם הופעה שנערכה בפרובידנס, רוד איילנד, בכיכובם של ליז שיבנר וג'סטין גלזר[9][10]. בעוד הצוות הקריאטיבי של הפקה זו היה אותו צוות של הפקת ברודוויי המקורית, לצורך הפקה זו הוכנו תפאורות ותלבושות חדשות.

בבריטניה החל סיבוב הופעות ב-2 בנובמבר 2001, אשר הסתיים ב-12 באפריל 2003, אשר הציג באדינבורו, בריסטול, ברמינגהאם, דבלין, ליברפול, מנצ'סטר וסאות'המפטון. מספר שחקנים שבו לגלם את אותן הדמויות שגילמו בהפקה המקורית של לונדון - אנלין ביצ'י, בארי ג'יימס, בילי בויל, קייט גרהם ואוליבר טיילור גילמו את דמויותיהם של בל, קוגסוורת', מוריס, באבט וצ'יפ (בהתאמה). אליהם הצטרפו אליסטר אובינס, בן הארלו, ג'וליה גוס, סטיבן מתיוס, קארן דייויס, אנתוני קלג ושיאון איפיון, אשר גילמו את החיה, גסטון, גב' פוטס, לומייר, ארון הבגדים, לה פו וצ'יפ (בהתאמה).

הפקות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוס אנג'לס

הפקת היפה והחיה בלוס אנג'לס נפתחה בתיאטרון שוברט ב-12 באפריל 1995 ונסגרה ב-29 בספטמבר 1996. רוב השחקנים מהפקת ברודוויי המקורית, לרבות סוזן איגן (בל), טרנס מאן (החיה), גארי ביץ' (לומייר), בת' פאולר (גב' תיון), בורק מוזס (גסטון) וטום בתלי (מוריס) שבו לגלם את תפקידיהם המקוריים. בין השחקנים המחליפים הראויים לציון ניתן למנות את ג'יימס סטייסי ברבור, בתפקיד החיה. התפאורות בהפקה הזו נחשבו לגדולות ביותר מבין כל התפאורות המקובלות בהפקות המוזיקליות ברחבי עולם. אחרי שהמופע נסגר בלוס אנג'לס, כל התפאורות הועברו להפקה המקומית שעלתה במקסיקו סיטי, בשנת 1997.

קנדה

בתיאטרון "הנסיכה מוויילס" שבטורונטו, הועלה המחזמר ב-8 באוגוסט 1995, עד אשר ירד בשנת 1998. בהפקה מקומית זו כיכבו קרי באטלר (בל), צ'אק ואגנר (החיה), וטרי דויל (מוריס). בין השחקנים המחליפים הראויים לציון ניתן למנות את מליסה תומסון (בל) ואת סטיב בלנשרד (החיה). הפקה קנדית מקומית הועלתה גם בתיאטרון Epstein Theatre, אשר בהליפקס, נובה סקוטיה; הפקה זו, הידועה פחות, הייתה להפקה הארוכה ביותר שהועלתה בתולדות תיאטרון זו.

בריטניה

היפה והחיה הועלה ב-Warwick Arts Centre, בתאריכים 8–11 בפברואר 2012.

הפקות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפה והחיה הועלתה בלמעלה מ-30 מדינות ברחבי העולם, לרבות באוסטריה, אוסטרליה (עם יו ג'קמן בתפקיד גסטון), איחוד האמירויות הערביות[11], איטליה, אינדונזיה[11], אירלנד, ארגנטינה, ארצות הברית, בלגיה, ברזיל, גרמניה, דרום אפריקה[12], הודו, הולנד, הונגריה, הממלכה המאוחדת, הפיליפינים[11], טאיוואן, טורקיה[11], יוון, יפן, ישראל, לבנון, מצרים, מקסיקו, נורווגיה, סין, סינגפור[11], ספרד, פינלנד, צרפת[13], קוריאה הדרומית, קזחסטן[11], קנדה, רוסיה, ותאילנד[11]. מעל ל-35 מיליון איש צפו בהצגה זו ברחבי העולם.[14]

בישראל עלתה הפקת המחזמר בשנת 2006, בבימויו של משה קפטן ובכיכובם של יעל בר זוהר (בל), חני נחמיאס (קומקום התה), איתי לוי (גסטון), רן בכור (מנהל בית המשוגעים), רועי בר נתן (לומייר הפמוט), אלון אופיר (לפו), ניקי גולדשטיין (קוגסוורת' השעון), יגאל שדה (החיה), אברהמל'ה מור (מוריס, אביה של היפה), מיכל מוכתר (המטאטא), הדר שחף (ארון הבגדים).

השקחנים אברהם מור ואלון אופיר שבו בהצגה לגלם את התפקידים אשר דיבבו בסרט המצויר, בעוד יגאל שדה אשר דיבב את גסטון בסרט המקורי גילם בהצגה את החיה.

הפקות חובבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכויות של המופע הפכו לזמינות (בשיתוף עם ג'וזף וינברגר בע"מ) לקבוצות תיאטרון חובבים מקומיות[15]. המחזמר הופק במדינות רבות, על ידי חברות תיאטרון חובבים, אך גם על ידי שחקנים מקצועיים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה חורפי וגשום, קבצנית זקנה מתדפקת על דלת טירה מפוארת בה מתגורר נסיך צעיר. היא מבקשת ממנו מחסה ללילה מהקור, בתמורה לורד יחיד, אך הנסיך היהיר והאדיש מגרש אותה, מפאת הופעתה החיצונית. היא מזהירה אותו שלא ללכת שולל אחר מראית עין, שכן יופי אמיתי הוא פנימי, אך הוא דוחה אותה שוב. בראותה עד כמה ליבו הוא איום, הקבצנית הזקנה הופכת לקוסמת יפה, אשר הופכת את הנסיך לחיה מפלצתית ואימתנית ואת כל משרתיו לחפצי בית שונים (שעון אח-מטוטלת, פמוט, מאבק נוצות, קנקן תה, ספל תה). היא מוסרת לידיו את הורד, לשימוש בתור "שעון חול" - הדרך היחידה בה יוכל לשבור את הכישוף היא ללמוד לאהוב את הזולת, ולזכות באהבתם בחזרה, וכל זאת בטרם ינבלו כל עליו של הורד.

עשר שנים מאוחר יותר, נערה צעירה ויפה בשם בל עושה את דרכה לעיר כדי לשאול ספר בספרייה המקומית. בדרכה, היא מבטאת את שאיפתה לחיים מלאי הרפתקאות - כפי שהם מתוארים בספרים. זאת בעוד תושבי העיר תוהים מדוע נערה יפה כל כך מתעניינת רק בספרים. יופיה של בל מושך גם את תשומת לבו של גסטון, צייד מקומי וגיבורי עירוני, שמחזר אחריה רק בגלל היופי שלה, ולא בגלל האינטליגנציה שלה. בל מתעלמת מכל אלו, ומוצא נחמה אצל אביה, מוריס, ממציא אקסצנטרי. מאוחר יותר, מוריס הולך לאיבוד ביער, ולהקת זאבים תוקפת אותו. הוא מוצא את דרכו אל טירה מסתורית, ומתגנב פנימה על מנת למצוא מחבוא. המשרתים של הטירה מברכים אותו, אך החיה מורה להם לנעול אותו בצינוק על הסגת גבול.

בינתיים בעיר, גסטון מציע נישואין לבל, אך היא דוחה אותו בנימוס. בל מגלה שאביה נמצא בסכנה, יוצאת ליער לחפש אותו ומגיעה אל הטירה. בל עושה עסקה עם החיה - שמסכים לשחרר את מוריס, בתנאי שהיא תישאר בטירה במקומו. מוריס יוצא לחופשי, בעוד בל מסתגרת בחדרה, מתאבלת, והמשרתות מנסות לעודד אותה. מוריס חוזר אל הטברנה שבעיר, שם נמצא גסטון, מזעיף פנים שהצעת הנישואין שלו נדחתה. מוריס מספר שבל ננעלה בטירה על ידי חיה, אך כל הנוכחים במקום צוחקים עליו, למעט גסטון, שמגבש לעצמו תוכנית.

בטירה, בל מסרבת לאכול ארוחת ערב ביחד עם החיה, ולאחר מריבה בין השניים החיה אומר לה שאם היא לא יכולה לאכול איתו - אז היא לא תאכל בכלל. לאחר מכן, הוא עוזב ומסתגר בחדרו. בסופו של דבר, בל נעשית רעבה, והמשרתים מחליטים להגיש לה סעודה מפוארת, למרות הוראותיו של אדונם. לאחר ארוחת הערב, המשרתים עורכים לבל סיור בטירה. סקרנותה מובילה אותה לחדר באגף המערבי, על אף שנאסר עליה להיות שם. היא מוצאת ורד מסתורית ומושיטה ידה לגעת בו, אך לפני שהיא מספיקה - החיה מגיע למקום ועוצר אותה. בל נבהלת, ומחשש לחייה היא בורחת מהטירה אל היער, באמצע הלילה. החיה מכיר בטעותו הקטלנית, ויודע שישאר מפלצת לנצח אם לא יוכל ללמוד לאהוב אותה.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביער, הזאבים תוקפים את בל. החיה בא לעזרתה, מגיע למקום ומחלץ אותה מסכנה, אך הוא נפצע במהלך מאבקו בזאבים ומתמוטט. במקום לנצל ההזדמנות ולרוץ הביתה, בל עוזרת לו ומחזיקה אותו לטירה. היא מטפלת בפצעיו והשניים מתיידדים. כהוכרת תודה, החיה מאפשר לבל להשתמש בספרייה הענקית שלו, דבר אשר מלהיב אותה. בל, החיה והמשרתים מבחינים שינוי לטובה במערכת היחסים שבין בל לבין החיה. המשרתים מביעים את תקוותם לחזור ולהיות אנושיים שוב. בל מזמינה את החיה להצטרף אליה לארוחת ערב. בחזרה בכפר, גסטון זומם לכלוא את מוריס, עד אשר זה יסכים כי ינשא לבל.

בטירה, בל והחיה סועדים יחד ארוחת ערב, ולאחר מכן רוקדים באולם הנשפים שבטירה. החיה, שמתכוון לספר לבל שהוא אוהב אותה, שואל אותה אם היא מאושרת בטירה, והיא משיבה בחיוב, אך מציינת שהיא מתגעגעת לאביה. החיה מציע לה להביט בראי קסום שברשותו, שמאפשר לה לראות את אביה. בל מביטה בראי, ומגלה כי אביה חולה ואבוד ביער, והיא חוששת לחייו. אף על פי שהחיה יודע שנותרו רק שעות ספורות עד שהעלה האחרון של הורד ינבול, הוא מאפשר לה לעזוב את הטירה על מנת להציל את אביה. בל מצילה את אביה ומחזירה אותו לכפר, אולם גסטון כולא אותו במוסד למשוגעים, בטענה שהוא מדמיין שקיימת חיה בטירה, ועל כן אינו שפוי. באמצעות מראת הקסמים, בל מוכיחה לאנשי העיירה שהחיה איננה דמיונית, אלא אמיתית, והם מיד חוששים ממנו. בל מתעקשת שהחיה איננה מסוכנת, אלא עדינה ואדיבה, אולם גסטון - שמזהה את חיבתה של בל אל החיה - משלהב את ההמון, ומוביל את התושבים אל הטירה, על מנת להרוג את החיה.

בטירה, המשרתים מצליחים להדוף את ההמון, אולם גסטון מצליח לפרוץ פנימה ומוצא את החיה במגדל שלו. גסטון מתחיל לתקוף את החיה, שאיננו מתגונן מאחר שאיבד את הרצון לחיות מאחר שבל עזבה. רגע לפני ניצחונו של גסטון, בל חוזרת אל הטירה והניצוץ חוזר לעיניו של החיה. הוא מתגונן כנגד התקפתו של גסטון ומתכוון להרוג אותו, אך בסופו של דבר מרחם עליו וחס על חייו, לאחר שהוא רואה את הפחד בעיניו. היפה והחיה מתאחדים, אך גסטון מפתיע אותם ודוקר את החיה בגב. כתוצאה מכך, גסטון מאבד את שיווי המשקל שלו ונופל אל מותו.

על המרפסת, בל והחיה מבינים שאין באפשרותה להצילו הפעם. בל, חסרת אונים, מתחננת בפניו שלא יעזוב אותה, וכי היא רוצה להישאר בחברתו, אך למרות זאת, הוא מת; בל מתייפחת על גופו, ומצהירה על אהבתה כלפיו, זמן קצר לפני שהעלה האחרון של הורד נובל. גופתו של החיה עוברת שינוי צורה, והחיה שב לחיים - אך בדמות בן אדם. בתחילה, בל לא מזהה אותו, אך לבסוף היא מביטה אל תוך עיניו ומזהה את "החיה שבפנים", והשניים מתנשקים. המשרתים אף הם חוזרים לדמות בני-האדם שהיו בעבר, וכולם חוגגים יחדיו באולם הנשפים.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפה, הולנד 2015.
בני-אדם
שם הדמות אודות הדמות
החיה / הנסיך נסיך שהפך לחיה מפחידה בשל חוסר החמלה שלו; חם-מזג ותקיף, אך בעל רחב לב עמוק מתחת למראה החיצוני המחוספס שלו.
בל נערה צעירה, יפה, תוססת, אינטליגנטית; רוצה הרבה יותר מהחיים שלה.
גסטון האנטגוניסט של הסיפור. נבל יהיר, אגואיסטי, נרקיסיסטי וגברי, הנחוש להתחתן עם בל.
מוריס אביה האוהב של בל; מדען, שנחשב למטורף.
מונסייר דה ארק בעלים של מוסד לחולי נפש.
לה פו הסיידקיק של גסטון.
משרתיו של החיה

הכישוף אשר הפך את הנסיך לחיה, הפך גם את משרתיו לחפצים שונים, הפזורים ברחבי הטירה.

שם הדמות מראה חיצוני אודות הדמות
לומייר פמוט ראש המלצרים.
גב' תיון קומקום תה טבחית.
באבט מאבק נוצות חדרנית.
מאדאם דה לה גנדה באוץ' ארון בגדים
מר שעוני שעון אח-מטוטלת מנהל המשק.
צ'יפ ספל תה בנה הקטן של גב' תיון.

הבדלים בין המחזמר והסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסוס פיליפ, המופיע בסרט, לא מופיע כלל במחזמר. במקום זאת, בל סורגת למוריס צעיף למזל טוב, לקראת נסיעתו ליריד הממציאים. לאחר שהוא נשבה על ידי החיה, הצעיף נמצא ביער על ידי לה פו, שנשלח לשם על ידי גסטון על מנת לצוד צבי לסעודת האירוסין שהוא מתכנן לו ולבל. לה פו חוזר העירה כשהוא עונד את הצעיף (מבלי שהוא יודע למי הוא שייך), ובכך גורם לבל להבין כי אביה נעלם ולצאת לחפש אחריו ביער - רגלית, ולא על גב סוס.
  • דמות נוספת הקיימת בסרט, שאיננה קיימת במחזמר, היא הכלב שהפך להדום.
  • התפקיד של צ'יפ צומצם באופן משמעותי, בשל הקושי לבצע אותו בצורה משכנעת - בגירסת המחזמר, השחקן בדרך כלל תקוע בתוך עגלה, כשרק ראש מציץ החוצה.
  • לעומת זאת, תפקידי משנה רבים אחרים (לה פו, מונסייר דה ארק, באבט, מאדאם דה לה גנדה באוץ') הורחבו משמעותית בגירסת המחזמר הבימתי.
  • במהלך "שיר ההמון", בל ומוריס אינם נכלאים במרתף שלהם; במקום זאת בל מחליטה להשיג את אנשי הכפר הכועסים, ומתגנבת אל עבר טירתו של החיה באמצע השיר. מוריס מזהיר אותה שלא ללכת לבד, והוא מצטרף אליה.

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה מס' שם השיר ביצוע
מערכה
ראשונה
1 אוברטורה[א][ב] תזמורת
2 פרולוג תזמורת
3 בל בל, גסטון, לה פו, ילדות, תושבי העיירה
4 No Matter What‏[א][ב] מוריס, בל
5 (Reprise)‏ No Matter What‏ /
Wolf Chase‏[א][ב]
מוריס
6 Me‏[א][ב] גסטון, בל
7 (חזרה)‏ בל בל
8 Home‏[א] בל
9 (Reprise)‏ Home‏[א] גב' תיון
10 גסטון‏[ג] לה פו, גסטון, ילדות, פטרוני הטברנה
11 (חזרה)‏ גסטון‏[ג] גסטון, לה פו
12 ?‏How Long Must This Go On‏[א][ב] החיה
13 התכבדי‏[ג] לומייר, גב' תיון, מר שעוני, מאדאם דה לה גרנד באוץ', צ'יפ, בבט, חפצים מכושפים
14 If I Can't Love Her‏[א][ב] החיה
מערכה
שנייה
1 אינטרמצו /
Wolf Chase‏[א]
תזמורת
2 משהו שם בל, החיה, לומייר, גב' תיון, מר שעוני
3 שוב בני אדם‏[א][ד] לומייר, מאדאם דה לה גרנד באוץ', מר שעוני, גב' תיון, בבט, צ'יפ, חפצים מכושפים
4 Maison Des Lunes‏[א][ב] גסטון, לה פו, מונסייר דה ארק
5 היפה והחיה גב' תיון
6 (Reprise)‏ If I Can't Love Her‏[א][ב] החיה
7 A Change in Me‏[א][ה][ב] בל
8 שיר ההמון גסטון, לה פו, מונסייר דה ארק, תושבי העיירה
9 The Battle‏[א] הלהקה
10 (Reprise)‏ Home‏[א] בל
11 End Duet /
שינוי צורה‏[א]
החיה, בל
12 (סיום)‏ היפה והחיה הלהקה
  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 שירים חדשים שנכתבו לגירסת הבימתית.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 השיר לא כלול בגרסת בתי הספר של המחזמר.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 שירים בגרסאות מורחבות.
  4. ^ השיר נכתב על ידי מנקן ואשמן עבור הסרט, אבל בסופו של דבר נחתך. השיר הוחזר למחזמר כאשר עלה לראשונה בברודוויי, ובעקבות הצלחה זו הוכן סיקוונס אנימציה חדש לגמרי, המבוסס על גרסת ברודוויי, אשר הוכנס למהדורת DVD מיוחדת של הסרט, יצאה לאור ב-2002.
  5. ^ שיר שנוסף למחזמר בשנת 1998, עבור הופעתה הבכורה של טוני ברקסטון בתפקיד בל.

הרכבי התזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון המוזיקה הבינלאומי (Music Theatre International) מציע שני הרכבי תזמורת שונים עבור היפה והחיה.

ההרכב העיקרי הוא גדול יותר, ומבוסס על הרכב התזמורת של הפקת ברודוויי המקורית. הוא כולל שלושה סינתיסייזרים, מערכת תופים, כלי הקשה, קונטרבס, שלושה נגני כלי נשיפה, שלוש קרנות יער, שתי חצוצרות, טרומבון, כינור, צ'לו ונבל. נגן כלי הנשיפה הראשון מנגן על חליל צד ועל פיקולו, השני על קרן אנגלית ועל אבוב והשלישי על קלרינט, קלרינט בס וחליל. נגן הטרומבון מנגן גם על טרומבון בס ועל טובה.

התזמורת של הפקת ברודוויי המקורית כללה עוד שני נגני כלי נשיפה, שניגנו לסירוגין על חליל, פיקולו, אבוב, קרן אנגלית, קלרינט, קלרינט בס, בסון וקונטרה-בסון.

ההרכב האפשרי המצומצם יותר כולל שני סינתיסייזרים, כלי הקשה, קונטרבס, שלושה נגני כלי נשיפה, חצוצרה, קרן יער, כינור וצ'לו.

ליהוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הפקת ברודוויי המקורית
1994
שחקנים נוספים שגילמו
את הדמות לאורך השנים
החיה / הנסיך טרנס מאן
בל סוזן איגן דבי גיבסון (1997–1998)
טוני ברקסטון (1998–1999)
ג'ימי-לין סיגלר (2002–2003)
אנליס ואן דר פול (2007)
גסטון בורק מוזס
לומייר גארי ביץ'
מר שעוני הית' למברטס
מוריס טום בוסלי
גב' תיון בת' פוולר
צ'יפ בריאן פרס ניק ג'ונאס (2002)
מאדאם דה לה גנדה באוץ' אלינור גלוקנר
לה פו קני רסקין
באבט סטייסי לוגן
מונסייר דה ארק גורדון סטנלי

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה חלקית של הקלטות אלבומי ההפקות השונות ברחבי העולם:

גרסה שנה שחקנים בולטים
ארצות הבריתארצות הברית הפקת ברודוויי המקורית 1994
אוסטרליהאוסטרליה ההפקה האוסטרלית המקורית 1995 יו ג'קמן בתפקיד גסטון
אוסטריהאוסטריה הפקת וינה המקורית 1996
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הפקת לונדון המקורית 1997
גרמניהגרמניה הפקת שטוטגרט המקורית 1998
ספרדספרד הפקת מדריד המקורית 1999

גרסת ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"גרסת ילדים" (ג'וניור) של המחזמר, המיועדת לתלמידי בתי ספר, פורסמה. גרסה זו כוללת מספר נבחר של השירים, ביניהם: "Belle",‏ "Home",‏ "Gaston",‏ "Be Our Guest",‏ "Something There",‏ "Human Again",‏ "Beauty and the Beast" ו-"The Mob Song".

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת ברודוויי המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד/ת תוצאה
1994 פרס טוני
המחזמר הטוב ביותר מועמדות
הלברית הטוב ביותר עבור מחזמר לינדה וולברטון מועמדות
המוזיקה המקורית הטובה ביותר אלן מנקן, הווארד אשמן, טים רייס, לינדה תומפסון מועמדות
השחקן הראשי הטוב ביותר במחזמר טרנס מן מועמדות
השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר סוזן איגן מועמדות
השחקן הטוב ביותר במחזמר גארי ביץ' מועמדות
במאי מחזמר הטוב ביותר רוברט ג'ס רות' מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר אן הולד-וורד זכייה
עיצוב התאורה הטוב ביותר נטשה כץ מועמדות
Drama Desk Award
המחזמר הטוב ביותר מועמדות
השחקן הראשי הטוב ביותר במחזמר טרנס מן מועמדות
השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר סוזן איגן מועמדות
השחקן הטוב ביותר במחזמר בורק מוזס מועמדות
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר מט ווסט מועמדות
ניצוח תזמורת הטוב ביותר דני טרוב מועמדות
הפזמונים הטובים ביותר הווארד אשמן, טים רייס, לינדה תומפסון מועמדות
המוזיקה הטובה ביותר אלן מנקן מועמדות
עיצוב סאונד הטוב ביותר ט' ריצ'רד פיצג'רלד מועמדות
האפקטים המיוחדים הטובים ביותר ג'ים סטיינמאייר, ג'ון גאגן מועמדות

הפקת לונדון המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד/ת תוצאה
1998 פרס אוליבייה המחזמר החדש הטוב ביותר זכייה
הכוריאוגרפיה הטובה ביותר מט ווסט מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר אן הולד-וורד מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפה והחיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zoglin, Richard.Bye Bye, Birdie. Hello, Rent"TIME magazine, May 15, 2008. Reported in its May 15, 2008 issue that this musical ranked as the fourth most frequently produced musical by U.S. high schools in 2007.
  2. ^ Evans, Everett (28 בנובמבר 1993). "Disney Debut; First stage musical, Beauty, will test waters in Houston". The Houston Chronicle. עמ' 8. 
  3. ^ https://www.youtube.com/watch?v=dafZc5xGLNE
  4. ^ "Long Runs on Broadway". Playbill. 14 בדצמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2014. 
  5. ^ Haun, Harry (6 ביולי 2007). "Bye Bye Beauty". Playbill. ארכיון ארכיון מהמקור מ-September 30, 2007. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2007. 
  6. ^ Hill, Jim (3 ביוני 2008). ""High School Musical 5 & 6" ?! "Beauty & the Beast" headed back to Broadway ?!". www.jimhillmedia.com. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2016. 
  7. ^ "Disney's 'Beauty and the Beast' Lights Up London's West End Tonight" (הודעה לעיתונות). PR Newswire. 29 באפריל 1997. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2007. 
  8. ^ "Olivier Winners 1998". Olivier Awards. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2013. 
  9. ^ [1] networksontour.com (הקישור אינו פעיל)
  10. ^ Gans, Andrew."New Beauty and Beast Tour Now Playing Providence; Peoria Is Next" Playbill.com, February 12, 2010
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 11.5 11.6 "Broadway Creative Team of Beauty and the Beast Will Reunite for International Tour". Playbill. 9 באפריל 2014. 
  12. ^ South Africa production beautyandthebeast.co.za, accessed September 5, 2011 (הקישור אינו פעיל)
  13. ^ Disney's BEAUTY AND THE BEAST to Make French-Language Debut in Paris, October 2013
  14. ^ Jones, Kenneth. "MTI Will License Disney's Aida and Beauty and the Beast for Regional and Amateur Markets" Playbill.com, September 22, 2003
  15. ^ "'Beauty and the Beast' josef-weinberger.com, accessed September 5, 2011