היפופוטם מלגשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןהיפופוטם מלגשי
היפופוטם מלגשי גמדי
היפופוטם מלגשי גמדי
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששנכחד
נכחד (EX)
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: היפופוטמיים
סוג: היפופוטם, היפו
מינים
  • Hippopotamus lemerlei
  • Hippopotamus laloumena
  • Choeropsis madagascariensis
תחום תפוצה
LocationMadagascar.png

היפופטם מלגשי או היפופוטם מדגסקרי (באנגלית: "Malagasy hippopotamus"; קרוי גם היפופוטם מלגאסי) הוא שם כולל עבור שלושה מינים של היפופוטמים אשר חיו באי מדגסקר ונכחדו מן העולם. מינים אלו היו דומים למדי להיפופוטם גמדי אף שרובם סווגו בסוג היפופוטם לצד ההיפופוטם המצוי. המאובנים מראים שלפחות מין אחד מהשלושה חי עד לפני כ-1,000 שנים, ומראיות אחרות עולה כי ייתכן והמינים אף נכחדו רק במאה האחרונה; מסיבה זאת, באופן חריג כלל ארגון השימור IUCN את הקבוצה ברשימה האדומה כמינים שנכחדו בזמן המודרני. הטקסונומיה של שלושת המינים הללו עדיין אינה ברורה דיה.

גילוי וטקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיפופוטם המלגשי תואר לראשונה באמצע המאה ה-19 על ידי חוקר הטבע הצרפתי אלפרד גראנדידיה (Alfred Grandidier), שחשף כמעט 50 שלדים של היפופוטמים בודדים מתוך ביצה מיובשת ליד אגם ראנאובה הנמצא מספר קילומטרים ממצר מוזמביק. מתוך שלדים אלו תוארו בתחילה לפחות 4 מינים של היפופוטמים על ידי חוקרים שונים שהגיעו בזמן מאוחר יותר לאי. עם זאת גרסאות זהירות יותר טענו שלכל היותר השלדים כוללים שני מינים בלבד אשר כונו "Hippopotamus lemerlei" ו"Hippopotamus madagascariensis". ב-1990 זוג חוקרים גילו שיש בבירור מין שלישי של היפופוטם אשר נקרא על ידם " Hippopotamus laloumena".

השוואה בין שלד של "היפופוטם מלגשי ננסי" (Choeropsis madagascariensis) לבין גולגולת של היפופוטם מצוי.

חוקר אחר הציע כי למין השני "Hippopotamus madagascariensis" יש בסיס משותף עם המין האפריקני היפו ננסי החי במערב אפריקה; דעתו התקבלה בסופו של דבר והשניים משויכים כיום לסוג היפו. לפי החוקרים אשר מסווגים את ההיפו הננסי בסוג הקספרוטודון (Hexaprotodon), המין המלגשי השני קרוי אפוא "Hexaprotodon madagascariensis" ולפי אלו הסוברים שההיפו הננסי מסווג בסוג "Choeropsis" המין המלגשי השני קרוי "Choeropsis madagascariensis". המין הראשון והשלישי נחשבים כבעלי קרבה להיפופוטם המצוי ועל כן משויכים לסוג היפופוטם.

המאובנים של ההיפופוטמים המלגשים הם רבים. לפחות שבעה שלדי היפופוטם מראים סימנים חד משמעיים של טבח, דבר המצביע על כך שהם שרדו עד הגיעם של בני האדם למדגסקר. העדויות הללו של טבח היפופוטמים עשויות גם להציע את הסיבה להכחדתם באי. למרות גילוי מאובנים רבים, ההיפופוטמים של מדגסקר אינם נחקרים היטב, אולי משום שמרבית תשומת הלב המדעית מופנית למגה-פאונה אחרת של מדגסקר כדוגמת הלמורים הענקיים או עופות הפיל שנכחדו. המסקנה שבני האדם גרמו להכחדה המוחלטת של המין אינה חד משמעית, אך ברור שהמין היווה טרף קל עבור ציידים.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהמינים לא נחקרו היטב, נעשה שימוש הולך וגובר בדעה הגורסת שיש שלושה מינים של היפופוטמים מלגשים. אין זה ידוע מתי או איך בדיוק ההיפופוטמים האלה הגיעו לאי מדגסקר. מכיוון שההיפופוטמים הם יונקים חצי מימיים, ייתכן כי הם שרדו מסע של 400 ק"מ במצר מוזמביק בין מדגסקר למוזמביק, ואולי אף המים באותה תקופה היו רדודים יחסית במצר או שהיו מספר איים קטנים בין האי ליבשת אפריקה - כך שבעצם שלושת המינים מייצגים שלושה מקרי התיישבות מוצלחים של יונקים על האי. ההיפופוטמים היו הפרסתנים האנדמיים היחידים שחיו אי פעם על מדגסקר, שכן חזיר הסבך המצוי באי הובא אליו רק בתקופה מאוחרת על ידי האדם. להיפופוטמים לא היה שום אויב טבעי באי ואפילו הטורף הגדול באי - הפוסה, היה קטן מכדי להוות איום על ההיפופוטם.

היפופוטם מלגשי גמדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולגולת של היפופוטם מלגשי גמדי.

עצמותיו של ההיפופוטם המלגשי הגמדי (Hippopotamus lemerlei) התגלו בעיקר בנהרות מתוקים ובאגמים של מערב מדגסקר דבר המצביע על אורח חיים אמפיבי המותאם למערכות אקולוגיות מימיות דומה מאוד לזה של ההיפופוטם המצוי המודרני החי באפריקה. על פי הגולגולת, העיניים של מין זה היו ממוקמות גבוה למדי באזור הראש על מנת להקל עליו לראות כאשר הוא מוציא חלק קטן מראשו מחוץ למים. הגולגולת שלו דמתה גם בדברים נוספים להיפופוטם המצוי ונראה שבהתחשב בפתיחת הלוע ומבנה השיניים הוא היה ניזון על דשא רענן כקרובו, אך צוין שיש אצלו דו-צורתיות זוויגית בולטת יותר מאשר המין האפריקני.

למרות היחסים הקרובים עם ההיפופוטם המצוי, ההיפופוטם המלגשי הגמדי היה קטן ממנו בצורה ניכרת - בערך בגודל של ההיפו הגמדי החי במערב אפריקה. דגימות גדולות של מין זה היו באורך 2 מטר ובגובה של 70 ס"מ. אבותיהם של היפופוטמים אלו, אולי היו מלכתחילה בגודל מלא בדומה למין האפריקני עד שהתכווצו בתהליך של גמדות איים. תהליך מגמד דומה התרחש אצל היפופוטמים באיים ים תיכונים רבים כדוגמת היפופוטם כרתים גמדי והיפופוטם קפריסאי גמדי.

מאחר שמין זה הגיע לגודלו כנראה באמצעות תהליך מגמד, השם נפוץ שלו הוא "היפופוטם מלגשי גמדי", אם כי מונח זה לפעמים משמש כשם מושאל עבור כלל ההיפופוטמים המלגשים. עצמותיו של המין מתוארכות באמצעות פחמן דו-חמצני כ-1,000 שנים לפני זמננו.

היפופוטם מלגשי ננסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיפופוטם המלגשי הננסי היה דומה מבחינה מורפולגית ואקולוגית להיפו הננסי (בתמונה), ועל כן השנים ממוקמים באותו הסוג.

ההיפופוטם המלגשי הננסי (Choeropsis madagascariensis; לעיתים gulbergi), סווג במקור לצידו של ההיפופוטם המלגשי הגמדי, ואכן שני המינים היו בערך באותו הגודל. סקירה של המורפולוגיה ובית הגידול שלהם, לעומת זאת, הציעה מערכת יחסים קרובה יותר להיפו הננסי המערב אפריקני. בניגוד למין המלגשי הגמדי, המין הננסי לא עבר גמדות איים.

בדומה להיפו הננסי, להיפופוטם המלגשי הננסי העיניים היו ממוקמות בצידי הראש שלו ולא מוגבהים מעליו, ומערכת השיניים שלו הייתה דומה יותר לזו של ההיפו הגמדי כך שנראה שתזונתו גם הייתה שונה מהמינים האחרים. ההיפופוטם המלגשי הננסי היה מין פחות מימי, והרבה מאובנים שלו נמצאו באזור ההררי המיוער של מדגסקר.

המאובנים של שני היפופוטמים המלגשים הנזכרים הראו התאמה יותר לתנועה מהירה, ובניגוד להיפופוטמים האפריקנים הם היו אצנים הרבה יותר טובים. תכונה משותפת זו מהווה אינדיקטור אפשרי לכך ששני המינים של ההיפופוטם המלגשי היו צאצאים של אב קדמון משותף וכי הדמיון שלהם להיפופוטם המצוי ולהיפו הגמדי נובעים מהתפתחות מקבילה דומה.

ההיפופוטם המלגשי הננסי מסווג יחד עם ההיפו הגמדי המודרני מליבריה באותו הסוג, אך סיווגו של ההיפו עצמו אינו סגור והחוקרים ממקמים אותו לעיתים בשני סוגים: במקור, ההיפו סווג בסוג "Choeropsis" על ידי סמואל ג'ורג' מורטון בשנת 1849. בשנת 1977 הוא הועבר לסוג "Hexaprotodon" לצד מינים מאובנים אחרים שהתגלו באסיה. בבדיקה נוספת לעומת זאת, התגלו הבדלים משמעותיים בין ההיפו לבין ההיפופוטמים מאסיה, מה שגרם לחוקרים אחדים להחזירו מחדש לסוג בפני עצמו "Choeropsis" וזו הדעה המקובלת כיום. ההיפופוטם המלגשי הננסי מסווג איפוא לצד ההיפו הגמדי בהתאם לכל אחת מהשיטות ובהתאם לכך שמו הנכון יותר הוא "היפו מלגשי ננסי".

היפופוטם לאלומנה וההיפופוטם המלגשי הגמדי היו קרובים מבחינה מורפולוגית להיפופוטם המצוי (בתמונה) אך קטנים ממנו בהרבה או במעט.

היפופוטם לאלומנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990, זוג חוקרים תיארו מין שלישי של היפופוטם מלגשי המכונה היפופוטם לאלומנה (Hippopotamus laloumena; "לאלומנה" הוא כינוי מלגשי להיפופוטם). על מין זה היה ידוע מעט מאוד שכן הוא זוהה על בסיס עצמות לסת וגפיים תחתונות בלבד, אשר נמצאו באתר ליד מאנאניארי בחוף המזרחי של מדגסקר (במחוז פיאנארנצוה).

המאובנים של מין זה שנמצאו שבורים ברובם, אולם אחד מהם גדול בהרבה מכל מיני ההיפופוטמים המלגשים שתוארו לעיל. ממה שידוע, היפופוטם לאלומנה היה מין הדומה מאוד להיפופוטם המודרני אך קטן ממנו במעט.

בפולקלור ובאגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שאין עדויות למאובנים המתוארכים מאוחר יותר מ-1,000 השנים האחרונות, ההיפופוטם המלגשי היה נפוץ באופן מפתיע באגדות ופולקלור של התושבים המלגשים. בשנת 1648, אטיין דה פלאקור הפך למושל הצרפתי של מדגסקר, והוא כתב בספרו "ההיסטוריה של האי הגדול מדגסקר" אשר שמע סיפורים מהתושבים המלגשים על חיה בשם "מאנגארסהוק" שדמתה על פי התיאורים להיפופוטם. באזורים שונים של מדגסקר נרשמו סיפורים על יצור בשם "טסי-אאומבי-אאומבי", "ראנו-אומבי" ו"לאלומנה" - אשר היה ככל הנראה היפופוטם אם כי יש סבירות נמוכה שהוא התייחס לבעלי חיים אחרים באי.

בתי גידול אופייניים להיפופוטמים במדגסקר
יער סבוך, הפארק הלאומי מאסואלה
אגם ראבלובה, הפארק הלאומי אנקאראפנטסיקה

בשנת 1902, פקיד של הממשל הקולוניאלי טען כי הסיפורים אשר שמע באזור ההררי של האי מתאימים רק עבור חיה כדוגמת ההיפופוטם ועל כן לדעתו ההיפופוטם היה נפוץ עדיין באי עד 1878 לכל המאוחר. כוחם של התיאורים שבעל פה הובילו את ארגון השימור IUCN לסווג באופן חריג את היפופוטמים מלגשים כמין שנכחד בעת האחרונה. לדברי IUCN המין מסווג כ"נכחד" (EX) על בסיס כך שייתכן והוא שרד עד התקופה האחרונה, אם כי הארגון מציין שייתכן וההימצאות של ההיפופוטמים בתקופה מאוחרת באי נעוצה בכך שפרטים של ההיפופוטם המצוי באפריקה חצו בשחייה את מצר מוזמביק והגיעו לאי.

בשנת 1990, חוקר בשם ברני, שחקר את ההיכחדות אחרונות במדגסקר, אסף סיפורים מהמקומיים על יצור שנקרא "קילופילופיטסופי" אשר תואר על ידי הכפריים בעיירה בלו-מאר-סור" - כפר דייגים קטן בחוף המערבי של האי. הכפריים תיארו באופן עצמאי את החיה אשר לטענתם נראתה לאחרונה בכפר שלהם בשנת 1976; החיה על פי התיאורים שלהם הייתה בגודל של פרה, נהמה הרבה, היה לגופה פיגמנטים כהים וכאשר חשה מאוימת היא נמלטה אל מתחת למים. אין שום חיה ידועה במדגסקר שעונה לתיאור הזה להוציא את ההיפופוטם שהתיאור מתאים לו להפליא.

איש אחד באותו כפר היה חייקן מעולה של בעלי חיים רבים וכאשר התבקש לחקות את קולו של ה"קילופילופיטסופי" הוא השמיע רעשים דומים מאוד לזה של ההיפופוטם, אף על פי שלטענתו הוא מעולם לא עזב את האי ולא ביקר באפריקה. כאשר הראו לו תמונות של חיות הוא זיהה את ההיפופוטם כ"קילופילופיטסופי" אולם הוסיף כי לאחרון היו אוזניים גדולות יותר. אותו כפרי בדומה לאחרים טען שהיצור הופיע לאחרונה ב-1976.

החוקר ברני לא רצה לפרסם את המחקר שעשה על ההיפופוטם המלגשי מחשש שיתויג כקריפטוזואולוג, אולם בסופו של ממצאיו התפרסמו בכתב העת של האגודה האנתרופולוגית האמריקאית. ברני הוסיף כי ישנה סבירות לומר שתיאורי הכפריים לא היו מדויקים ונבעו ממסורת עממית ישנה, זיהוי שגוי או התבססות על פליאונטולוגיה מודרנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]