היפופרתירואידיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היפופרתירואידיזם
תחום אנדוקרינולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
  • ergocalciferol
  • ergosterol עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 767744 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D007011
סיווגים
ICD-11 5A50 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היפופרתירואידיזם היא ירידה בתפקוד של בלוטת יותרת התריס הכוללת תת-ייצור של הורמון יותרת התריס. מצב זה גורם לירידה ברמת הסידן בדם, עוויתות והתכווצויות שרירים לא-רצוניות וכן סימפטומים נוספים.

היפופרתירואידיזם יכול להיות מולד, או להיגרם בעקבות ניתוח בבלוטת התריס או בבלוטת יותרת התריס. או בעקבות פגם במערכת החיסונית, או בעקבות גורמים נוספים נדירים יותר. האבחנה מתקבלת באמצעות בדיקות דם, ובהתאם לתוצאה מתבצעות גם בדיקות גנטיות נוספות. הטיפול בהיפופרתירואידיזם מוגבל מאוד, היות שטרם נמצא תחליף מלאכותי להורמון הפרתירואיד. מתן סידן או ויטמין D מאפשר טיפול בסימפטומים, אך מנגד מעלה את הסיכון לאבנים בכליות ופגיעה כרונית בכליות.

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימפטומים העיקריים של היפופרתירואידיזם מופיעים כתוצאה מרמת הסידן הנמוכה בדם, אשר פוגעת בתפקוד התקין של השרירים ומערכת העצבים. כתוצאה מכך, אנשים הסובלים מהיפופרתירואידיזם סובלים מנימול ותחושת עקצוץ סביב הפה ובקצות כפות הידיים והרגליים, ומהתכווצויות שרירים הפוגעות בעיקר בידיים וברגליים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]