היפראלדוסטרוניזם ראשוני
 | |
| אלדוסטרון | |
| תחום |
אנדוקרינולוגיה  |
|---|---|
| טיפול |
spironolactone |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
127080 |
| DiseasesDB | 3073 |
| MedlinePlus | 000330 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | E26.0 |
  | |
היפראלדוסטרוניזם ראשוני, הידוע גם בשם תסמונת קון, היא תופעה של ייצור עודף של הורמון אלדוסטרון על ידי בלוטת יותרת הכליה, וכתוצאה מכך ירידה משמעותית ברמות החלבון רנין. היפראלדוסטרוניזם ראשוני מייצר סימפטומים מעטים,[1]ביניהם לחץ דם גבוה אשר עלול לגרום לראייה ירודה או כאבי ראש,[1][2] לעיתים עשויה להיות חולשת שרירים, התכווצויות שרירים, תחושות עקצוץ, או הטלת שתן מוגברת.[1] סיבוכים העלולים להתרחש עקב המחלה הם מחלות לב וכלי דם, כגון שבץ מוחי, אוטם שריר הלב, אי ספיקת כליות, וקצב לב לא תקין.[3]
להיפראלדוסטרוניזם ראשוני יש מספר סיבות. כ-66% מהמקרים הן בשל ההרחבה של שתי בלוטות יותרת הכליה ו-33% מהמקרים הם כתוצאה בבלוטת יותרת הכליה שמייצרת אלדוסטרון.[4] גורמים אחרים יכולים להיות סרטן הכליה כשלעצמו לא שכיח או העברה של גן פגום בירושה הנקרא הפרעת היפראלדוסטרוניזם משפחתית.[5]
אלדוסטרוניזם ראשוני נמצא בכ-10% מהאנשים עם לחץ דם גבוה.[4] זה מתרחשת לעיתים קרובות יותר אצל נשים מאשר גברים. לעיתים קרובות זה מתחיל בגילאים בין 30 ו-50 שנים.[6]
תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאנשים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני לעיתים קרובות יש מספר סימפטומים מועט מאוד או אפילו ייתכנו מצבים שלא יופיעו כלל סימפטומים.[4] הם עלולים לחוות:
- חולשת שרירים.
- התכווצויות שרירים-עקב רמות סידן נמוכות, הגורמות לגירוי יתר של עצבי השריר.
- תחושות עקצוץ.
- הטלת שתן מוגברת.
- כאבי ראש, כתוצאה מרמות אשלגן נמוכות או לחץ דם גבוה.[4]
מנגנון פתולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאלדוסטרון יש השפעות על כל התאים של הגוף, אבל מבחינה קלינית, הפעולות החשובות ביותר נמצאות בכליות, על תאים של האבובית המרוחקת ועל הצינורות האחראים על הספיגה החוזרת של המים. בתאי דופן הנפרון האלדוסטרון מגביר את הפעילות של הממברנה התאית ובתוכה את תעלות הנתרן-אשלגן, את התעלות הספציפיות לנתרן או את התעלות הספציפיות לאשלגן, המיוחדות לתאי הכליה. פעולות אלה מגדילות את הספיגה המחודשת של נתרן אל מחזור הדם ואת הפרשת האשלגן ממנו אל המרווח הבין התאי והתוך תאי. מאחר שיותר נתרן מופרש מהתא מאשר האשלגן נספג, זה הופך את הנוזל התוך תאי ליותר טעון במטען שלילי, מה שגורם ליוני כלור לעקוב אחר הנתרן. בעקבות מעבר כל היונים הגוף פועל להשוואת ריכוזי מלחים ומתחיל להעביר מים על ידי אוסמוזה אל כלי הדם, דבר המגדיל משמעותית את נפח הדם. אלדוסטרון פועל גם על התאים כך שהם מפרישים פרוטונים שבתורם גורמים לשתן להיות חומצי ואת הנוזל חוץ תאי להיות בסיסי.
שימור הנתרן בגוף מוביל להרחבת נפח הפלזמה וללחץ דם גבוה. עלייה בלחץ הדם מובילה להגברת קצב סינון הדם בכליות ולירידת רמות הרנין המופרשות מתאי הכליות. אם יש היפראלדוסטרוניזם ראשוני, ירידה באנזים רנין לא תוביל לירידה ברמות האלדוסטרון (ממצא שעוזר ככלי קליני לאבחון של היפראלדוסטרוניזם ראשוני).
גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התסמונת היא תוצאה אפשרית מהגורמים:[7]
- היפרפלזיה דו -צדדית אידיופטית של בלוטת יותרת הכליה (66% מהמקרים)[4]
- אדנומה בבלוטת יותרת הכליה (תסמונת קון, 33% מהמקרים)[4]
- היפרפלזיה ראשית חד-צדדית של בלוטת יותרת הכליה (2% מהמקרים)
- גידול ממאיר בבלוטת יתרת הכליה שמפיק אלדוסטרון (<1% של המקרים).
- היפראלדוסטרוניזם משפחתי - סוג 1- שניתן לטיפול עם גלוקוקורטיקואיד, סוג 2- שבו טיפול עם גלוקוקורטיקואיד לא עוזר, וסוג 3 - שבו בלוטת האדרנל גדולה פי כמה מונים מגודלה הטבעי.
- גידול חוץ אנדרנלי המפיק אלדוסטרון (<0.1% של המקרים)
גנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכ-40% מהאנשים עם אדנומה המפיקה אלדוסטרון בבלוטת יותרת הכליה יש מוטציה בגן יחיד בשם "KCNJ5" שמוסיפה או מחזקת את תפקוד התא בייצור אלדוסטרון.[8] מוטציות אלה נוטות להופיע בנשים צעירות עם אדנומה באזור יותרת הכליה שמפריש קורטיזול (באנגלית: zona fasciculata). אדנומות ללא מוטציה זו נוטים להופיע אצל גברים מבוגרים עם יתר לחץ דם העמיד לתרופות.
אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לשקול בדיקה למחלה כאשר אצל הנבדק יש לחץ דם גבוה עם הצגת רמות אשלגן נמוכות, לחץ דם גבוה שקשה לטיפול, בני משפחה אחרים עם אותה בעיה, או גוש על פני בלוטת יותרת הכליה.[4]מדידת רמת אלדוסטרון לבד אינה נחשבת כמספיקה כדי לאבחן היפראלדוסטרוניזם ראשוני. לצורך אימות מלא של המלחה יש לבדוק את רמות הרנין ואת רמות האלדוסטרון ביחד. מהשוואה ליחס אלדוסטרון-רנין נורמלי ניתן להגיע להחלטה יותר ברורה לגבי הנושא.[9][10] יחס אלדוסטרון-רנין גבוה מרמז על הנוכחות של היפראלדוסטרוניזם ראשוני. הבדיקה נעשית דרך ביצוע מבחן הפחתת מלחים (באנלית: saline suppression test), בדיקת העמסת מלח, או הזרקת פלודרוקורטיזון והשפעתו על המלחים בדם (באנגלית:fludrocortisone suppression test).[11]
אם היפראלדוסטרוניזם ראשוני מאושר דרך הבדיקות הביוכימית, סריקת CT או אמצעי הדמיה נוספים יכולים לאשר את קיומה של חריגה בבלוטת יותרת הכליה, ככל הנראה אדנומה בקליפת יותרת הכליה, קרצינומה של יותרת הכליה, היפרפלזיה דו-צדדית של בלוטת יותרת הכליה, או שינויים פיזולוגיים אחרים הפחות נפוצים. הממצאים מההדמיה עשויים להוביל לבדיקות נוספות לצורך בירור האטיולוגיה, כגון בדיקת דם ורידית של בלוטת יותרת הכליה.
האבחנה מושגת בצורה הטובה ביותר על ידי רופאים המומחים בתחום. למרות זאת, אנשי מקצועות הבריאות הראשוניים לתת טיפול או אבחנה צריכים לדעת לזהות מאפיינים קליניים של היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולקחת קודם בדיקות דם לגילוי המקרה.
סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם אנשים המשתמשים בשם "תסמונת קון" רק כאשר היא מתרחשת עקב אדנומה בבלוטת יותרת הכליה (סוג של גידול שפיר).[12] בפועל, עם זאת, המונחים תסמונת קון או היפראלדוסטרון ראשוני לעיתים קרובות משומשים לסירוגין, ללא קשר לגורם הפיזיולוגי.[4]
אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
היפראלדוסטרוניזם ראשוני יכול להיות מחוקה על ידי תסמונת לידל, ועל ידי בליעה של שוש או מזונות אחרים המכילים גליצריזין. במקרה אחד דווח, יתר לחץ דם, שיתוק ארבעת הגפיים שנבעה משיכרון מדומה ממשכה לא אלכוהולי - פסטיס (משקה אפרטיף המכיל חומצה גליצריזית).[13]
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול בהיפראלדוסטרוניזם תלוי בגורמים אשר התחילו אותו. אצל אנשים עם גידול שפיר יחיד (אדנומה), הסרה כירורגית עשויה להיות הריפוי. הליך זה בדרך כלל מבוצע בלפרוסקופיה, באמצעות מספר חתכים קטנים מאוד. עבור אנשים עם היפרפלזיה של שתי הבלוטות, טיפול מוצלח לעיתים קרובות מושג עם תרופות שחוסמות את ההשפעה של אלדוסטרון, תרופות לדוגמה יכולות להיות ספירונולקטון (באנגלית: Spironolactone) או אפלרנון (באנגלית: Eplerenone). למרות היכולות של התרופות להתמודד עם התסמונת יש להן תופעות לוואי רבות ומגוונות לדוגמה, התפתחות שדיים אצל גברים, תופעה בשם גינקומסטיה.[14] תרופות אחרות ללחץ דם גבוה ודיאטה דלת מלח גם עשויים להיות נחוצים לצורך בהתמודדות עם המחלה.[4][15] במקרים בהם ההיפראלדוסטרוניזם עובר במשפחה ניתן לטפל עם סטרואיד דקסמתזון (באנגלית: dexamethasone).[4]
בהיעדר טיפול, לאנשים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני יש לעיתים קרובות לחץ דם גבוה, אשר עשוי להיות מזוהה עם שיעור מוגבר של שבץ, מחלת לב ואי ספיקת כליות. לעומת זאת, עם טיפול מתאים, סיכויי הריפוי גבוהים מאד.[16]
הקניית השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
תסמונת קון קרויה על שם ג'רום קון (1907–1994), אמריקאי אנדוקרינולוג הראשון שתיאר את תסמונת באוניברסיטת מישיגן בשנת 1955.[17]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Schirpenbach, C., & Reincke, M. (2007). Primary aldosteronism: current knowledge and controversies in Conn's syndrome. Nature Clinical Practice Endocrinology & Metabolism, 3(3), 220-227.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "היפראלדוסטרוניזם ראשוני", באתר ויקירפואה
- גישה מעשית לבעיות באנדוקרינולוגיה וסוכרת מאת ד"ר עמיר בשקין, באתר "אנדוקרינולוגיה שימושית"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Caroline Schirpenbach, Martin Reincke, Primary aldosteronism: current knowledge and controversies in Conn's syndrome, Nature Clinical Practice. Endocrinology & Metabolism 3, 2007-03-01, עמ' 220–227 doi: 10.1038/ncpendmet0430
- ^ American Association of Endocrine Surgeons, Primary hyperaldosteronism (Conn's syndrome or aldosterone-producing adrenal tumor)
- ^ Michael Stowasser, Paul J. Taylor, Eduardo Pimenta, Ashraf H. Al-Asaly Ahmed, Laboratory investigation of primary aldosteronism, The Clinical Biochemist. Reviews 31, 2010-05-01, עמ' 39–56
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Schirpenbach, C; Reincke, M (במרץ 2007). "Primary aldosteronism: current knowledge and controversies in Conn's syndrome". Nature clinical practice. Endocrinology & metabolism. 3 (3): 220–7. doi:10.1038/ncpendmet0430. PMID 17315030.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Primary hyperaldosteronism (Conn's syndrome or aldosterone-producing adrenal tumor)". נבדק ב-8 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hubbard, Johnathan G.H.; Inabnet, William B.; Heerden, Chung-Yau Lo (2009). Endocrine surgery principles and practice. London: Springer. p. 367. ISBN 9781846288814.
- ^ Henry M. Kronenberg (2008). Williams textbook of endocrinology (11th ed.). Philadelphia: Saunders/Elsevier. ISBN 978-1-4160-2911-3.
- ^ Morris J. Brown, Platt versus Pickering: what molecular insight to primary hyperaldosteronism tells us about hypertension, JRSM cardiovascular disease 1, 2012-09-30 doi: 10.1258/cvd.2012.012020
- ^ "The use of aldosterone-renin ratio as a diagnostic test for primary hyperaldosteronism and its test characteristics under different conditions of blood sampling". J Clin Endocrinol Metab. 90 (1): 72–8. 2005. doi:10.1210/jc.2004-1149. PMID 15483077.
- ^ United Bristol Healthcare NHS Trust, the major teaching trust in South West England
- ^ "Case Detection, Diagnosis, and Treatment of Patients with Primary Aldosteronism". www.endocrine.org. נבדק ב-5 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל) - ^ Cotran, Ramzi S.; Kumar, Vinay; Fausto, Nelson; Nelso Fausto; Robbins, Stanley L.; Abbas, Abul K. (2005). Robbins and Cotran pathologic basis of disease. St. Louis, Mo: Elsevier Saunders. p. 1210. ISBN 0-7216-0187-1.
- ^ "[Pseudo-Conn's syndrome due to intoxication with nonalcoholic pastis]". Schweiz Med Wochenschr (בצרפתית). 113 (31–32): 1092–5. באוגוסט 1983. PMID 6623028.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ http://labeling.pfizer.com/ShowLabeling.aspx?id=599
- ^ "Primary hyperaldosteronism (Conn's syndrome or aldosterone-producing adrenal tumor)". נבדק ב-8 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Columbia Adrenal Center, Hyperaldosteronism (Conn's Syndrome)
- ^ J. W. Conn, L. H. Louis, Primary aldosteronism: a new clinical entity, Transactions of the Association of American Physicians 68, 1955-01-01, עמ' 215–231; discussion, 231-233
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.