היפרפלזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוגמאות לתאים רגילים, תאים היפרפלזיים ותאים היפרטרופיים.

היפרפלזיה (באנגלית: Hyperplasia) (מיוונית עתיקה (ὑπέρ (huper משמעו "היפר" או "יתר" , (πλάσις (plasis משמעו "פלזיה" או "יצור"), או היפרגינציה, היא עליה בכמות הרקמות האורגניות אשר נוצרות מהתרבות תאים. היא עלולה לגרום לגדילה משמעותית של האיבר. היפרפלזיה היא תוצאה של תהליך הסתגלותי כתגובה לגורמי עקה (טראומה), כמו דלקת כרונית או שינוי הורמונלי. לעתים משתמשים במונח בצורה שגויה כנאופלזיה שפירה או גידול שפיר.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפרפלזיה היא תגובה פארא-נאופלסטית שכיחה לגירוי. בראיה מיקרוסקופית, התאים מדמים תאים רגילים אבל מספרם גדל. לפעמים התאים גם גדלים בנפחם (היפרטרופיה).

היפרפלזיה נחשבת לתגובה פיזיולוגית לגירוי ספציפי, והגדילה של התאים ההיפרפלסטיים נשארת תחת פיקוח מנגנוני הגוף הרגילים. זאת להבדיל מנאופלזיה (התהליך הגורם לסרטן וגידולים שפירים).

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפרפלזיה עלולה להיגרם ממגוון סיבות וגורמים. למשל דרישה מוגברת לסוג התאים הספציפי (למשל לאחר פציעה בעור), דלקת מקומית, פגיעה הורמונלית או כפיצוי לנזק באיבר אחר בגוף עקב פציעה או מחלה.

היפרפלזיה יכולה להיות לא מזיקה ולהיחשב נורמלית. למשל גדילה של בלוטות החלב בשד בזמן ההריון, זאת לטובת הנקה עתידית.

דוגמה נוספת היא שפקטורי גדילה דמויי אינסולין גורמים לצמיחה מואצת של סחוסים ועוזרים בתהליך הגדילה של ילדים. בתהליך זה ישנה התרבות ממשית של התאים ולא גדילה שלהם. דוגמה לתהליך גדילה היפרפלזי הוא תאי שריר אשר עקב אימון גדלים בנפחם.

דוגמאות נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "Hyperplasia: MedlinePlus Medical Encyclopedia". www.nlm.nih.gov. Retrieved 2015-05-301
  2. Sembulingam, K.; Sembulingam, Prema (2012-09-01). Essentials of Medical Physiology. JP Medical Ltd. ISBN 9789350259368
  3. Zachary, James F.; McGavin, M. Donald (2013-12-11). Pathologic Basis of Veterinary Disease. Elsevier Health Sciences. ISBN 9780323291729.
  4. Braun, Carie Ann; Anderson, Cindy Miller (2007). Pathophysiology: Functional Alterations in Human Health. Lippincott Williams & Wilkins. ISBN 9780781762502.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.