היפרקובייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היפרקובייה היא הכללה של הצורה הגאומטרית קובייה לממדים רבים. למרות שנהוג להשתמש במושג היפרקובייה ביחס לקובייה ממימד גבוה מ-3, הגדרתה הפורמלית של היפרקובייה מתייחס לכל מימד, מ-0 ומעלה.

הקובייה המצויה היא היפרקובייה מממד 3. ריבוע הוא היפרקובייה מממד 2, וקטע הוא היפרקובייה מממד 1. הטסרקט הוא היפרקובייה מממד 4.

הגדרה פורמלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להגדיר את ההיפרקובייה על ידי רקורסיה. לצורך ההגדרה נשתמש במספור בינארי.
עבור , ההיפרקובייה מכילה קודקוד בודד ומספרו יהיה ריק.

בהנחה שהגדרנו את ההיפרקובייה עבור המימד , ההיפרקובייה במימד , תוגדר כך:
ניקח שני עותקים של ההיפרקובייה עבור . נסמן אותם על ידי: .
לכל קודקוד של העותק של ההיפרקובייה נוסיף ביט לראש המספור, ולכל קודקוד של העותק של ההיפרקובייה נוסיף ביט לראש המספור.

כעת נוסיף צלעות באופן הבא: קודקוד בעותק מחובר לקודקוד בעותק אם ורק אם המספור של השניים זהה, פרט לביט הראשון.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדעי המחשב נעשה שימוש במבנה ההיפרקובייה לצורך בניית רשתות מעבדים לעיבוד מקבילי. יתרונותיה של ההיפרקובייה, על פני רשתות מעבדים אחרות, הן הקוטר הנמוך שלה והגמישות הרבה בחלוקת הרשת לתתי רשתות.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפרקובייה בוויקישיתוף