היפר-סקסואליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היפר-סקסואליות
תחום פסיכולוגיה רפואית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 F52.7 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היפר-סקסואליות (hypersexuality), המכונה גם בשם עודף מיניות, היא שכיחות רבה או פתאומית של דחפים מיניים או פעילות מינית. עודף מיניות עשוי להיגרם ממצבים בריאותיים מסוימים או כתופעת לוואי של תרופות מסוימות, אך במרבית המקרים הסיבה אינה ידועה. מודלים תאורטיים רבים מסבירים או מסייעים בטיפול בעודף מיניות. הנפוץ שבהם, במיוחד בתקשורת הפופולרית, הוא גישת ההתמכרות המינית, אך אין קונצנזוס בקרב הסקסולוגים. עודף מיניות מזוהה בדרך כלל עם הפחתה בעכבות המיניות, אלכוהול וסמים מסוימים המשפיעים על העכבות החברתיות ומיניות של האדם.

הסיווג הבינלאומי של מחלות (ICD-10) של ארגון הבריאות העולמי כולל "דחף מיני מופרז" (קוד F52.8), המחולק לסאטיריאזיס (satyriasis; תשוקה מינית בלתי נשלטת) עבור גברים ולנימפומניה (nymphomania; תאווה מינית בלתי נשלטת)[1]. הוא כולל גם סיווג "אוננות יתר" (קוד F98.8). האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (APA) דחתה הצעה להוסיף התמכרות מינית לרשימה הרשמית של הפרעות פסיכיאטריות, ה-DSM. החל מ-2017, התנהגות מינית קומפולסיבית (CSB) מוגדרת כהפרעה פסיכיאטרית נפרדת[2].

מכיוון שקיים שוני רב בין הנורמות החברתיות הקשורות למיניות ולביטוייה בתרבויות שונות בעולם, ההבחנה בין "קיצוני" ל"סביר" היא סובייקטיבית, ומקשה על גיבושה של אמת-מידה אוניברסלית מוסכמת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]