היקיצה הגדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היקיצה הגדולה
היקיצה הגדולה.jpg
מידע כללי
מאת בני ברבש
שפת המקור עברית
סוגה מלחמה
הוצאה
הוצאה כתר
שנת הוצאה 1982
מספר עמודים 136

היקיצה הגדולה הוא רומן הביכורים של בני ברבש,[1] שלחם כקצין בחטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים ונפצע במהלך קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן.[2]

עלילת הספר מתרחשת לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים. אסף הנדלסמן, קצין אג"ם בחטיבת שריון שלחמה ברמת הגולן, נפצע קשה במלחמה ושוכב ללא הכרה בבית־החולים בצפת. מפקד החטיבה, אלוף-משנה אלי הנגבי, יוצא הצנחנים שעבר לשריון לפני המלחמה,[3] נחקר בידי ועדת חקירה, בעקבות תלונה של סגן מפקד החטיבה, שבוחנת מהלכי חטיבתו בקרבות הבלימה ברמת הגולן ובהבקעה לסוריה.[4] ללא עדותו של הנדלסמן לא תוכל הוועדה להגיש את מסקנותיה, והנגבי, קצין אמיץ, נועז ומעוטר,[5] משוכנע שעדות זו תוכיח כי פעל כשורה.

על רקע ההמתנה ליקיצתו של הנדלסמן, מתאר הספר באמצעות קפיצות קדימה ואחורה בציר הזמן את ימי הכוננות, את קרבות הבלימה ברמת הגולן, את דיוני וועדת החקירה ואת ניסיונם של הנדלסמן, הנגבי, ענת (זוגתו של הנדלסמן) וקרוביהם להתגבר על טלטלת המלחמה ולאחות את שברי עולמם.

עיבודים לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עובד לקולנוע בשנת 1992, לסרט זמן אמת בבימויו של אורי ברבש, [6] ובו מגלם אסי דיין את מפקד החטיבה הנגבי.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נורית ברצקי, אני לא יודע להתפנק, לעשות כיף, מעריב סופשבוע, ‏ 20 אוקטובר 1989.
  2. ^ אביחי בקר, הברבשים חוזרים לצבא, הארץ, ‏ 16.04.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
  3. ^ בני ברבש, "היקיצה הגדולה", הוצאת כתר, 1982, עמוד 14, "הביא לשריון את האווירה המיוחדת שספג בצנחנים במשך שנים".
  4. ^ גל פרל פינקל, כדורסל מנצחים בהגנה, ומלחמה?, באתר "זמן ישראל", 16 בנובמבר 2020.
  5. ^ בני ברבש, "היקיצה הגדולה", הוצאת כתר, 1982, עמוד 10, "אלוף משנה אלי הנגבי, קצין ללא דופי, עבר ללא רבב, רצוף מעשי גבורה, עטור ניסיון, למוד קרובת, ארבע פעמים נפצע – פעם אחת קשה – קיבל את עיטור המופת ומספר פעמים צוין לשבח".
  6. ^ יניב מגל, ‏בני ברבש: "אני מהדור שהקיז את דמו במלחמת יום כיפור", באתר גלובס, 4 בדצמבר 2014.
  7. ^ אדר אבישר, בחושך, מקשיב לקהל, מעריב מוסף פנאי סוכות, ‏ 3 אוקטובר 1990.