הירקלונס, קיסר האימפריה הביזנטית
 | |||||
| לידה |
3 במאי 626 אגריסי, גאורגיה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
642 (בגיל 15 בערך) רודוס, האימפריה העות'מאנית | ||||
| מדינה |
האימפריה הביזנטית | ||||
| השושלת ההרקליינית | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
קונסטנטינוס הרקליוס (ביוונית: Κωνσταντῖνος Ἡράκλειος; ידוע בעיקר על פי הכינוי "הרקליונס", ביוונית: Ἡρακλ[ε]ωνᾶς, ובמקורות אחרים גם "הירקליוס השני"; 626 – 641) היה קיסר האימפריה הביזנטית מפברואר עד אפריל או מאי 641.
הוא היה בנו של הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית ואשתו שהייתה גם אחייניתו מרטינה, קיסרית האימפריה הרומית עם מותו של הרקליוס בשנת 641 נכנסה לתוקף צוואתו לפיה יתחלק השלטון בין שניים מבניו. כך הפך הירקלונס לקיסר ביחד עם קונסטנטינוס השלישי, בנוסף לזוג השליטים הצעירים מינה הירקליוס את אשתו מרטינה לתפקיד "אם וקיסרית" ואמורה הייתה להיות מעורבת בניהול חצר המלוכה ובעקיפין בניהול האימפריה. עם זאת האם ובנה הצעיר עוררו אנטגוניזם בעיקר משכבות הפקידות וחצר המלוכה שהתנגדו שאישה בכלל ומרטינה בפרט יעמדו בראש המנגנון הקיסרי. עם זאת השלטון עבר לידי שני הקיסרים ללא התנגדות.
היחסים בין השותפים לשלטון היו מתוחים מהתחלה. קונסטנטינוס, שככל הנראה סבל משחפת פנה למפקדי הצבא בבקשה כי יעמדו לצידו ולצד ילדיו. על פי ההיסטוריונים בני התקופה הוא גם פנה לאחד מפקידיו בשם ולנטיאנוס, והפקיד בידיו סכום אדיר של כסף לחלק לחיילים ולקנות את נאמנותם. הוא נפטר ממחלתו באפריל או במאי 641 והירקלונס הפך לשליט יחיד תחת העוצרות של אימו.
בחצר המלוכה האשימו את מרטינה שפעלה על מנת להרעיל את קונסטנטינוס השלישי על מנת להבטיח את שלטון בנה, והסנאט ואזרחי קונסטנטינופול שמלכתחילה היו מתנגדים למרטינה הפכו לעוינים. ולנטיאנוס אסף את הלגיונות שעמדו לרשותו ועלה עעל קונסטנטינופול בדרישה כי קונסטנס בנו של קונסטנטינוס השלישי יתמנה לקיסר במקום אביו שנפטר. בינתיים המון מאזרחי העיר החל במהומות שכוונו כנגד מרטינה ובנה ובדרישה כי קונסטנס יתפוס אאת השלטון. מרטינה ניסתה לשמר את תמיכת הצבא בהבטחות למענקים כספיים ומצד שני פנתה ולנטיאנוס והבטיחה לו משרה בכירה ובהמשך אף הסכימה לדרישה כי קונסטנס יהיה שליט משותף אך במקביל העלתה את בניה מרטינו וטיבריוס לדרגת קיסרים על מנת שהשלטון יתחלק בין 4 קיסרים.
למרות הניסיונות להקל על הלחץ ולהחזיק בשלטון, ולנטיאנוס נכנס לעיר כמנצח והכתיר את קונסטנס לקיסר. הוא הורה לכרות את לשונה של מרטינה ואת אפו של הירקלונס, והורה לסרס את הבנים-קיסרים הצעירים ובכך הפך אותם לפסולים מלשלוט. השליטים לשעבר גורשו בבושת פנים מקונסטנטינופול לרודוס. כך נעלמו הירקלונס ואימו מעל דפי ההיסטוריה. ככל הנראה הירקלונס נפטר בשנת 642.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הירקלונס, קיסר האימפריה הביזנטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
