הישרדות הכשירים ביותר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בביטוי המתייחס לעיקרון בסיסי באבולוציה ביולוגית. אם התכוונתם לאדפטציה של המושג לשדה האנושי, ראו דרוויניזם חברתי. לסרט הקולנוע, ראו רק החזק שורד.
הרברט ספנסר טבע את הביטוי "הישרדות הכשירים ביותר".

"הישרדות הכשירים ביותר"[1] (באנגלית: Survival of the fittest) הוא ביטוי שמקורו בתורת האבולוציה הדרווינית ושמנסה לתאר את מנגנון הברירה הטבעית. המושג הביולוגי "כשירות" מוגדר כהצלחה של פרט ברבייה. במונחים דרוויניים, הביטוי מובן בצורה הטובה ביותר כ"הישרדות הצורה שתשאיר את מירב העותקים של עצמה בדורות הבאים".

את הביטוי טבע הרברט ספנסר בספרו "עקרונות הביולוגיה" (1864), אותו כתב לאחר שקרא את "מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין (1859). בספרו הקביל ספנסר בין התאוריות הכלכליות שלו לתאוריות הביולוגיות של דרווין: "הישרדות זו של הכשירים ביותר, אשר ביקשתי לבטא כאן במונחים מכניים, היא זו שמר דרווין כינה 'ברירה טבעית', או שימורם של גזעים מועדפים במאבק על החיים."[2]

דרווין הגיב בחיוב להצעתו של אלפרד ראסל וולאס להשתמש בביטוי החדש של ספנסר "הישרדות הכשירים ביותר" כאלטרנטיבה ל"ברירה טבעית", ואימץ את הביטוי בספרו "The Variation of Animals and Plants under Domestication" ("מגוון בעלי החיים והצמחים תחת ביות") שפורסם בשנת 1868.[2][3] בספרו "מוצא המינים" הציג דרווין את הביטוי במהדורה החמישית שפורסמה בשנת 1869,[4][5] במשמעות של "מותאם טוב יותר לסביבה מיידית ומקומית".[6][7]

תולדות הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תיאורו-שלו, הרברט ספנסר תיאר רעיון הדומה ל"הישרדותם של הכשירים ביותר" בתאוריה שלו משנת 1852, "תאוריה של אוכלוסייה" (A Theory of Population).[8] הוא השתמש לראשונה בביטוי בספרו "עקרונות הביולוגיה" משנת 1864, לאחר שקרא את ספרו של דרווין "מוצא המינים".[9] בספרו הקביל בין התאוריות הכלכליות שלו לבין התאוריות הביולוגיות, האבולוציוניות של דרווין, וכתב: "הישרדותם של הכשירים ביותר, שביקשתי לבטא כאן במונחים מכניים, היא זו אשר מר דרווין כינה 'ברירה טבעית', או שימורם של גזעים עדיפים במאבק על החיים."[2]

ביולי 1866 כתב אלפרד ראסל וולאס לדרווין על קוראים שחושבים שהביטוי "הברירה הטבעית" מאניש את הטבע בכך שהוא מתאר אותו כ"בוחר", וטען שניתן למנוע תפיסה מוטעית זו על ידי אימוץ המונח של ספנסר "הישרדות הכשירים ביותר". דרווין השיב מיד כי מכתבו של וולאס "ברור כשמש. אני מסכים לחלוטין עם כל מה שאתה אומר לגבי היתרונות של הביטוי המצוין של ה' ספנסר, "הישרדותם של הכשירים ביותר", אולם דבר זה לא עלה בדעתי עד שקראתי את מכתבך. עם זאת, ישנו סייג למונח זה: לא ניתן להשתמש בו לשם תיאור מהות השולטת בפועל, בפעולה". אילו קיבל את המכתב חודשיים קודם לכן, כתב דרווין, הוא היה מעבד את הביטוי ומכניסו למהדורה הרביעית של "מוצא המינים" שהודפסה אז, ומשתמש בו ב"ספר הבא שלו על חיות בית וכו'".[2]

דרווין כתב בעמוד 6 של "מגוון בעלי החיים והצמחים תחת ביות" שפורסם בשנת 1868, "לשימור הזה, במהלך הקרב על החיים, של זנים שיש להם יתרון כלשהו במבנה, בתשתית או באינסטינקט, קראתי 'ברירה טבעית'; ומר הרברט ספנסר הביע היטב את אותו רעיון על ידי הביטוי "הישרדות הכשירים ביותר". המונח "ברירה טבעית" הוא במובנים מסוימים גרוע, שכן נראה שהוא מרמז על בחירה מודעת; אבל אפשר יהיה לפטור [תפיסה שגויה זו] אחרי היכרות מעטה". דרווין הגן על האנלוגיה שלו וטען שהיא דומה לשפה הנהוגה בכימיה, לדרכי הביטוי של אסטרונומים המתארים את "משיכת כוח הכבידה כשולטת בתנועות כוכבי הלכת", או לאופן שבו "חקלאים מדברים על האדם שמייצר גזעים מבויתים בכוח הבחירה שלו". הוא "האניש לעיתים קרובות את המילה 'טבע'; כי התקשיתי להימנע מעמימות זו; אבל אני מתכוון מטבע הדברים רק לפעולה המצטברת ולתוצר של חוקים טבעיים רבים – וב'חוקים' אני מתכוון רק לרצף האירועים המצטייר."[3]

בארבע המהדורות הראשונות של "מוצא המינים", השתמש דרווין בביטוי "הברירה הטבעית".[10] בפרק 4 של המהדורה החמישית, שפורסם בשנת 1869,[4] ציין שוב דרווין את הביטוי המקביל: "הברירה הטבעית, או הישרדותם של הכשירים ביותר".[5] בביטוי "הכשיר ביותר" התכוון דרווין "מותאם טוב יותר לסביבה המיידית והמקומית", ולא למשמעות המודרנית הנפוצה של "בצורה הפיזית הטובה ביותר" (דימוי אפשרי הוא של חלק בפאזל ולא של אתלט בתחרות).[6] במבוא העניק דרווין קרדיט מלא לספנסר, וכתב "קראתי לעיקרון הזה – שבאמצעותו כל וריאציה קלה, אם היא מועילה, נשמרת – במונח "הברירה הטבעית", כדי לסמן את יחסו לכוח הבחירה של האדם. אך הביטוי שמשמש לעיתים קרובות את מר הרברט ספנסר, "הישרדותם של הכשירים ביותר", הוא מדויק יותר ולעיתים נוח באותה מידה."[11]

בספרו "האיש נגד המדינה" ("The Man Versus The State") השתמש ספנסר בביטוי כדי לנסות להסביר מדוע התאוריות שלו לא יאומצו על ידי "חברות מסוג מיליטנטי". הוא משתמש במונח בהקשר של חברות במלחמה, וצורת ההתייחסות שלו מרמזת שהוא מיישם עקרון כללי.[12]

"כך, על ידי הישרדותם של הכשירים ביותר, הסוג המיליטנטי של החברה מתאפיין בביטחון עמוק בכוח השלטון, אליו מתחברת נאמנות וזו גורמת כניעה לשלטון בכל התחומים".[13]

אף על פי שתפיסתו של ספנסר לגבי האבולוציה האורגנית מתפרשת בדרך כלל כצורה של למאראקיזם, ספנסר מתואר לעיתים כמי שחנך את הדרוויניזם החברתי. הביטוי "הישרדות הכשירים ביותר" החל להיתפס בספרות הפופולרית כביטוי המתאר לכל נושא הקשור או מקביל לאבולוציה ולברירה הטבעית. לפיכך, הוא הוחל על עקרונות של תחרות בלתי מרוסנת, ונעשה בו שימוש נרחב גם על ידי תומכי ומתנגדי הדרוויניזם החברתי.[דרוש מקור]

ביקורת ביולוגית על הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגים אבולוציוניים מבקרים את אופן השימוש במונח "הישרדות הכשירים ביותר" על ידי אנשים שאינם מדענים ואת הקונוטציות שצמחו סביב המונח בתרבות הפופולרית. הביטוי לא עוזר להבהיר את האופי המורכב של הברירה הטבעית, ולכן ביולוגים מודרניים משתמשים במונח ברירה טבעית. המושג הביולוגי של כשירות מתייחס להצלחת הרבייה, להבדיל מהישרדות, ואינו מפורש בדרכים הספציפיות בהן אורגניזמים יכולים להיות "כשירים" יותר (מצליחים יותר ברבייה) כבעלי מאפיינים פנוטיפיים המשפרים את ההישרדות והרבייה (הפירוש שאליו התכוון ספנסר).[דרוש מקור]

בעוד שביטוי "הישרדות הכשירים ביותר" משמש לעיתים קרובות כ"ברירה טבעית", הביולוגים המודרניים נמנעים ממנו מכיוון שהוא עלול להטעות. למשל, הישרדות היא רק היבט אחד של הברירה, ולא תמיד החשוב ביותר. רעיונות מאוחרים יותר כמו עקרון ההכבדה והגן האנוכי מצביעים על מצבים שונים שבהם דווקא הצורך למצוא בני או בנות זוג (ברביה מינית) הוא הגורם המכריע ולאו דווקא שיקולי הישרדות.

בעיה נוספת היא שהמילה "כשירות" מבולבלת לעיתים קרובות עם מצב של כושר גופני. במשמעות האבולוציונית "כשירות" היא קצב הרבייה בקרב קבוצה של וריאנטים גנטיים.[14] רעיון שגוי נוסף ונפוץ הוא בלבול בין "המתאים שורד" לבין "החזק שורד" וזיהוי בין כושר שרידה והתרבות לבין תכונות "חיוביות" כמו כוח פיזי רב, חוכמה, מוח גדול ועוד תכונות, כאילו הן מעניקות יתרון בכל הקשר ובכל מצב. לעומת זאת, תכונות בדרך כלל מגיעות עם "תג מחיר" שעלול ליצור בעיות שונות. לדוגמה, מסת שריר גדולה יותר מחייבת צריכה של יותר אנרגיה ולכן עלולה להיות חסרון בתנאים של מחסור במזון.

בעיה נפוצה של הרעיון של "הישרדות הכשירים ביותר" היא ההנחה לפיה תנאי הסביבה הם קבועים ואחידים בכל מקום, בכל זמן, ובכל הנסיבות הביולוגיות והחברתיות. כך אם תכונה מסוימת העניקה יתרון ליצורים בהקשר מסוים, היא לכאורה מעניקה יתרון להישרדות ולרביה גם בדורות הבאים. דבר זה מתאים לגבי חלק מהתכונות שמשתמרות לאורך מיליוני שנים, ומשותפות בקרב מינים רבים - נניח היכולת לנוע, פיתוח יכולת ראיה או שמיעה וכו'. עם זאת איברים או תכונות רבות הן בעלות יתרונות בהקשר אחד ובעלות חסרונות בהקשרים אחרים. לדוגמה עור כהה בקרב בני אדם מועיל נגד כווית מהשמש ומניעת סרטן עור ושימושי במקומות קרובים יותר לקו המשווה, אבל מקשה על קליטת ויטמין D במקומות צפוניים יותר.

עיניים הן איבר שימושי מאד עבור חלק מהמינים של בעלי חיים. איברי עיניים התפתחו במגוון הקשרים ביולוגיים אצל חרקים, בעלי חוליות וכן אצל דיונונים. סוג מסוים של עיניים הועברו בתורשה ממינים של דגים אל זוחלים קדומים ומהם אל יונקים וזוחלים מודרניים. השימוש של עיניים הוא היכולת לזהות היכן נמצא מזון, מהיכן מגיע טורף ובהקשרים רבים נוספים. תכונות של עיניים מוצלחות יותר התפתחו במשך תהליכים אבולוצונים ארוכים.[15] ורוב המינים שהם צאצאים של המינים הקדומים שפיתחו עיניים שמרו על האיבר ושמרו על יכולת ראיה. עם זאת, עיניים אינן מועילות בכל נישה אקולוגית. בחלק מהמינים כגון כלבים, יש יכולת ראיה בינונית לעומת בני אדם או ציפורי טרף והן מסתמכים יותר על חושים אחרים. במינים של יונקים אחרים שעברו התאמה לחיים מתחת לאדמה, כמו חולד או חפרפרת, העיניים הן איבר מנוון. חלק מהעטלפים משתמשים בעיקר בהדי קול כדי לנווט את דרכם בחושך ולכן ראייתם חלשה.

רבייה מינית באה עם תג מחיר גבוה בגלל הצורך למצוא בן או בת זוג. אחת הסיבות להמשך קיומה של רבייה מינית בקרב יצורים רב-תאיים רבים היא הצורך לשמור על מגוון תכונות בתוך אותו מין, בגלל נסיבות משתנות. דוגמה לכך היא גן שיכול להעניק עמידות בפני מלאריה אם מקבלים אותו מהורה יחיד, אבל כשמקבלים אותו משני ההורים גורם לאנמיה חרמשית. מינים בעלי מגוון גנטי נמוך שהם לכאורה בעלי "תכונות משופרות" הם פחות עמידים בפני מחלות זיהומיות מדבקות הנגרמות בשל חידייקים וירוסים או טפילים.

קיימים תהליכים ביולוגיים כמו סוקצסיה שבהם הצלחה של מינים בעלי תכונות מסוימות, גורמת לשינוי הנסיבות הקיימות, וכך מאפשרת הצלחה למינים בעלי תכונות אחרות. בסוקצסיה, מינים עשבוניים שיכולים לצמוח במהירות ובתנאים קשים, גורמים לכך שאזור לא פורה הופך לאוזר עם עשבים ולאחר מכן עם שיחים. דבר זה גורם לשינוי הנישה האקולוגית באותו מקום כך שיש בה יותר חומרי הזנה וקרקע איכותית ועשירה יותר. תנאים אלה מאפשרים התפתחות של עצים שהם מיני צמחים שמתפתחים לאט יותר אבל יכולים לצמוח גבוה יותר ושוללים אור ממיני צמחים נמוכים יותר, וגם שורדים יותר שנים. עם הזמן מתפתחת בדרך כלל חברת צמחים מגוונת שבה יש מקום לסוגי צמחים שונים. לעיתים מתרחשים שינויים בנסיבות (לדוגמה שריפת יער או התפרצות הר געש). היער המפותח נשרף או נכחד, ותהליך הסוקצסיה מתחיל מחדש. דבר זה מדגים כי אין בהכרח תכונה או אוסף של תכונות שמועילים בכל הנסיבות הביולוגיות. עשבים שיש להם יתרונות בהקשר מסוים הם בעלי נחיתות בהקשר אחר. הצלחת המינים העשבוניים משנה את הנסיבות ויוצרת נישה אקולוגית עבור מינים אחרים עם תכונות אחרות.

הביטוי כמבטא תאוריה ביולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לפרש את הביטוי כמבטא תאוריה או השערה: ש"כשיר" בניגוד ליחידים או מינים "בלתי כשירים", במובן כלשהו של "התאמה", ישרוד מבחן כלשהו. אף על פי כן, כאשר השערה זו מתייחסת לאנשים פרטיים, זוהי טעות מושגית, הביטוי לא מכוון להישרדות של הפרט, אלא להישרדות "הבין"-דורית של התכונות התורשתיות; אנשים ספציפיים והישרדותם אינם רלוונטיים, אלא רק הצלחתם ביצירת צאצאים. למשל, כשירותם של וירוסים אינה בהישרדות, אלא בשכפול עצמי, מה שמבהיר שהמונח "שרידה" אינו מתייחס לגביהם אפילו לשאלת החיים אלא רק ליכולתם להשתכפל. כך גם לגבי שימוש במונח "כשירות" לשם תיאור יכולתם התפקודית של חלבונים לבצע עבודה.

פרשנויות לביטוי כמבטא תאוריה נמצאות בסכנת היותן טאוטולוגיות, כלומר "לבעלי נטייה לשרוד יש נטייה לשרוד"; כדי שיהיה תוכן לביטוי, התאוריה חייבת להשתמש במושגי כשירות שאינם מבטאים רק הישרדות.[6]

פירוש של התאוריה של הישרדות מינים כתאוריה לפיה המינים המתאימים ביותר שורדים מתערערת על ידי עדויות לכך שאף על פי שנצפתה תחרות ישירה בין אנשים, אוכלוסיות ומינים, כמעט אין עדויות לכך שתחרות הייתה הכוח המניע בהתפתחות קבוצות גדולות כגון דו-חיים, זוחלים ויונקים. במקום זאת, קבוצות אלו התפתחו על ידי התרחבותן לנישות אקולוגיות ריקות.[16] במודל שיווי המשקל המקוטע של שינוי סביבתי וביולוגי, הגורם הקובע את ההישרדות הוא לרוב לא עליונות על פני אחר בתחרות אלא יכולת לשרוד שינויים דרמטיים בתנאי הסביבה, כגון לאחר פגיעת מטאור שעוצמתה שינתה מאוד את הסביבה ברחבי העולם. למשל, עבור בעלי החיים העיקריים השוכנים בקרקע, הגורם ליכולת לשרוד בהכחדת קרטיקון-פלאוגן לפני 66 מיליון שנה הייתה היכולת לחיות במנהרות, למשל.[דרוש מקור]

אין ראיות לכך שגורמים מהותיים בביולוגיה של יצורים היו הכוח המניע באבולוציה של קבוצות גדולות. כגורם המניע בקנה מידה אבולוציוני גדול צוינו גורמים כגון התפשטות: עליית קבוצות דומיננטיות כמו דו-חיים, זוחלים, יונקים וציפורים התרחשה על ידי התרחבות אופורטוניסטית לנישות אקולוגיות ריקות והכחדת הקבוצות התרחשה עקב שינויים גדולים בסביבה.[16]

הביטוי כמבטא תאוריה מוסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרוויניסטים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תאוריית "הישרדותם של הכשירים ביותר" בביולוגיה פירשו קפיטליסטים בסוף המאה ה-19 כ"מצווה אתית אשר חייבה תחרות כלכלית דורסנית" והביאה להופעתה של תאוריית "הדרוויניזם החברתי" שהצדיקה לסה פר כלכלי, מלחמה וגזענות. עם זאת, רעיונות אלה קדמו לרעיונותיו של דרווין, ובדרך כלל סותרים אותם. ואכן, לעיתים נדירות הסתמכו תומכיהם על דרווין.[דרוש מקור] המונח "דרוויניזם חברתי", בהתייחסו לאידאולוגיות קפיטליסטיות, הוצג כמונח שפירושו ניצול לרעה, בספרו של ריצ'רד הופשטטר (אנ') "דרוויניזם חברתי במחשבה האמריקאית" שפורסם בשנת 1944.[17]

אנרכיסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנרכיסט הרוסי פיוטר קרופוטקין ראה במושג "הישרדות הכשירים ביותר" מושג שמבטא תמיכה בשיתוף פעולה ולא בתחרות. בספרו "Mutual Aid: A Factor of Evolution" הוא הציג ניתוח שהוביל למסקנה שהכשירים ביותר לא בהכרח היו הטובים ביותר בתחרות באופן אינדיבידואלי, אלא לעיתים קרובות חברי הקהילה שהפגינו עבודה משותפת באופן הטוב ביותר. הוא הגיע למסקנה הבאה:

בעולם החי ראינו שרובם המוחלט של המינים חיים בחברות, וכי הם משתפים פעולה בצורות הטובות ביותר לשם מאבק על החיים: את הביטוי "מאבק על החיים" יש להבין במובן הדרוויניסטי הרחב שלו: לא כמאבק על אמצעי הקיום בלבד, אלא כמאבק נגד כל התנאים הטבעיים המקשים על המין. מיני בעלי חיים שבהם מאבק הפרט הצטמצם לגבולותיו הצרים ביותר, ובהם תרגול העזרה ההדדית השיג את ההתפתחות הגדולה ביותר, הם תמיד הרבים ביותר, המשגשגים והפתוחים ביותר להתקדמות נוספת.

בהחלת תפיסה זו על החברה האנושית הציג קרופוטקין עזרה הדדית כאחד הגורמים הדומיננטיים של האבולוציה, והשני נובע מאליו מכך:

בתרגול העזרה ההדדית, שאותה אנו יכולים לתארך אל ראשית האבולוציה, אנו מוצאים לפיכך את המקור החיובי והבלתי מעורער של תפיסותינו האתיות; ואנחנו יכולים לאשר כי בהתקדמות האתית של האדם, לתמיכה הדדית ולא למאבק הדדי היה החלק המוביל. בהשלכותיה הרחבות, אפילו בזמן הנוכחי, אנו רואים בה [בעזרה ההדדית] גם את הערובה הטובה ביותר להתפתחות נעלה יותר של הגזע שלנו.

טאוטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים נטען כי "הישרדות הכשירים ביותר" היא טאוטולוגיה.[18] הנימוק הוא שאם משתמשים במונח "כשיר" בתור "זה שניחן במאפיינים פנוטיפיים המשפרים את סיכויי ההישרדות וההתרבות" (כפי שספנסר הבין זאת), אפשר פשוט לשכתב את "הישרדותם של הכשירים" ל"הישרדותם של אלה שמצוידים יותר לשרוד". יתר על כן, הביטוי "אכן" הופך לטאוטולוגיה אם משתמשים בהגדרה המקובלת ביותר של "כשירות" בביולוגיה המודרנית, כלומר הצלחה ברבייה עצמה (ולא בכל מערך כלשהו של תכונות המסייע להצלחה רבייתית זו). לפעמים משתמשים בנימוקים אלה כדי לטעון שכל תורת האבולוציה של דרווין על ידי הברירה הטבעית היא ביסודה טאוטולוגית, ולכן נטולת כל כוח הסבר.

עם זאת, הביטוי "הישרדות הכשירים ביותר" (שמוצג בפני עצמו ולפיכך מחוץ להקשרו) נותן תיאור מאוד לא שלם של מנגנון הברירה הטבעית. הסיבה היא שהביטוי לא מזכיר דרישת מפתח של הברירה הטבעית – "תורשה". הביטוי "הישרדות הכשירים ביותר", כשלעצמו, הוא טאוטולוגיה אם כשירות מוגדרת על ידי הישרדות ורבייה, אבל הצגת האבולוציה כמנגנון שכולל רק הישרדות ורבייה, היא הצגה חלקית ושגויה. האבולוציה היא מנגנון שכולל, מעבר לרבייה, גם וריאציות נורשות וברירה טבעית ביניהן.[18]

אם תכונות תורשתיות מסוימות מגדילות את סיכויי ההישרדות וההתרבות של נושאיהן, נובע מכך כי אותן תכונות המשפרות את ההישרדות והרבייה יגדלו בתדירות גוברת לאורך הדורות. זה מה שמכונה "אבולוציה על ידי הברירה הטבעית". אם התכונות המובילות להצלחה דיפרנציאלית בפוריות אינן תורשתיות, לא תתרחש שום אבולוציה משמעותית, בין אם תתקיים "הישרדות הכשירים ביותר" או לא. אם שיפור בהצלחת הרבייה נגרם מתכונות שאינן תורשתיות, אין שום סיבה שתכונות אלה יתרבו באוכלוסייה לאורך הדורות. הברירה הטבעית אינה קובעת פשוט כי "אלה ששורדים שורדים" או ש"המתרבים הם שמתרבים"; אלא היא קובעת כי "אלה ששורדים מתרבים "ולכן" מפיצים תכונות "תורשתיות" שהשפיעו על הישרדותם ועל הצלחת הרבייה שלהם". הצהרה זו אינה טאוטולוגית: היא תלויה בהשערה הניתנת לבדיקה כי קיימות אכן וריאציות תורשתיות המשפיעות על כשירות גופנית (השערה שאוששה במחקרים רבים).[18]

מומה פון סידוב הציע הגדרות נוספות ל"הישרדות הכשירים ביותר" שעשויות להניב משמעות שניתנת לבדיקה באופן ביולוגי, וגם בתחומים אחרים שבהם תהליכים דרוויניים היו בעלי השפעה. עם זאת, יהיה צורך בזהירות רבה כדי להפריד בין טאטולוגיות לבין היבטים הניתנים לבדיקה. "מעבר מרומז בין פרשנות שניתנת לבדיקה לפרשנות שאינה ניתנת לבדיקה יכול להיות טקטיקה פסולה להפיכת הברירה הטבעית לבלתי ניתנת להעמדה במבחן מדעי ... וזאת תוך כדי יצירת הרושם השגוי, לפיו מביע הפרשנות עוסק בהשערות שאפשר לבחון". [19]

מייסד אגודת הספקנים (Skeptic Society) ומפרסם המגזין "סקפטי", מייקל שרמר, מתייחס לבעיית הטאוטולוגיה בספרו "למה אנשים מאמינים בדברים משונים" ("Why People Believe Weird Things") (אנ')משנת 1997, בו הוא מציין שאף על פי שטאוטולוגיות הן לפעמים תחילתו של המדע, הן לעולם אינן הסוף, וכי עקרונות מדעיים כמו הברירה הטבעית ניתנות לבדיקה והפרכה בזכות כוח הניבוי שלהם. שרמר מציין, לדוגמה, כי גנטיקה של אוכלוסיות מדגימה במדויק מתי הברירה הטבעית תשפיע על האוכלוסייה. שרמר מציין שאם מאובנים הומינידיים היו נמצאים באותן שכבות גאולוגיות כמו טרילוביטים, זו תהיה עדות נגד הברירה הטבעית.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים לטאוטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישור מוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרופוטקין: עזרה הדדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Spencer, Herbert (1864). Principles of Biology, Volume 1. Williams and Norgate. p. 444. But this survival of the fittest, implies multiplication of the fittest.
  2. ^ 1 2 3 4 "Letter 5140 – Wallace, A. R. to Darwin, C. R., 2 July 1866". Darwin Correspondence Project. נבדק ב-12 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)

    "Letter 5145 – Darwin, C. R. to Wallace, A. R., 5 July (1866)". Darwin Correspondence Project. נבדק ב-12 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)

    ^ "Herbert Spencer in his "Principles of Biology" of 1864, vol. 1, p. 444, wrote: 'This survival of the fittest, which I have here sought to express in mechanical terms, is that which Mr. Darwin has called "natural selection", or the preservation of favoured races in the struggle for life.'" Maurice E. Stucke, Better Competition Advocacy, נבדק ב-29 באוגוסט 2007 {{citation}}: (עזרה), citing HERBERT SPENCER, THE PRINCIPLES OF BIOLOGY 444 (Univ. Press of the Pac. 2002.)
  3. ^ 1 2 "This preservation, during the battle for life, of varieties which possess any advantage in structure, constitution, or instinct, I have called Natural Selection; and Mr. Herbert Spencer has well expressed the same idea by the Survival of the Fittest. The term "natural selection" is in some respects a bad one, as it seems to imply conscious choice; but this will be disregarded after a little familiarity." Darwin, Charles (1868), The Variation of Animals and Plants Under Domestication, vol. 1 (1st ed.), London: John Murray, p. 6, נבדק ב-10 באוגוסט 2015 {{citation}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Freeman, R. B. (1977), "On the Origin of Species", The Works of Charles Darwin: An Annotated Bibliographical Handlist (2nd ed.), Cannon House, Folkestone, Kent, England: Wm Dawson & Sons Ltd
  5. ^ 1 2 "This preservation of favourable variations, and the destruction of injurious variations, I call Natural Selection, or the Survival of the Fittest." – Darwin, Charles (1869), On the Origin of Species by Means of Natural Selection, or the Preservation of Favoured Races in the Struggle for Life (5th ed.), London: John Murray, pp. 91–92, נבדק ב-22 בפברואר 2009 {{citation}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 "Stephen Jay Gould, Darwin's Untimely Burial", 1976; from Philosophy of Biology:An Anthology, Alex Rosenberg, Robert Arp ed., John Wiley & Sons, May 2009, pp. 99–102.
  7. ^ "Evolutionary biologists customarily employ the metaphor 'survival of the fittest,' which has a precise meaning in the context of mathematical population genetics, as a shorthand expression when describing evolutionary processes." Chew, Matthew K.; Laubichler, Manfred D. (4 ביולי 2003), "PERCEPTIONS OF SCIENCE: Natural Enemies – Metaphor or Misconception?", Science, 301 (5629): 52–53, doi:10.1126/science.1085274, PMID 12846231 {{citation}}: (עזרה)
  8. ^ Johnson, Curtis (2014). Darwin's Dice: The Idea of Chance in the Thought of Charles Darwin. Oxford University Press. p. 155. ISBN 9780199361434.
  9. ^ Vol. 1, p. 444
  10. ^ U. Kutschera (14 במרץ 2003), A Comparative Analysis of the Darwin-Wallace Papers and the Development of the Concept of Natural Selection (PDF), Institut für Biologie, Universität Kassel, Germany, אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 באפריל 2008, נבדק ב-20 במרץ 2008 {{citation}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, 17.8.2021)
  11. ^ Darwin, Charles (1869), On the Origin of Species by Means of Natural Selection, or the Preservation of Favoured Races in the Struggle for Life (5th ed.), London: John Murray, p. 72
  12. ^ The principle of natural selection applied to groups of individual is known as Group selection.
  13. ^ Herbert Spencer; Truxton Beale (1916), The Man Versus the State: A Collection of Essays, M. Kennerley (snippet)
  14. ^ Colby, Chris (1996–1997), Introduction to Evolutionary Biology, TalkOrigins Archive, נבדק ב-22 בפברואר 2009 {{citation}}: (עזרה)
  15. ^ ראו הסבר "השען העיוור" דוקינס
  16. ^ 1 2 Sahney, S., Benton, M.J. and Ferry, P.A. (2010), "Links between global taxonomic diversity, ecological diversity and the expansion of vertebrates on land", Biology Letters, 6 (4): 544–547, doi:10.1098/rsbl.2009.1024, PMC 2936204, PMID 20106856.{{citation}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  17. ^ Leonard, Thomas C. (2005), "Mistaking Eugenics for Social Darwinism: Why Eugenics is Missing from the History of American Economics" (PDF), History of Political Economy, 37 (supplement): 200–233, doi:10.1215/00182702-37-Suppl_1-200
  18. ^ 1 2 3 Corey, Michael Anthony (1994), "Chapter 5. Natural Selection", Back to Darwin: the scientific case for Deistic evolution, Rowman and Littlefield, p. 147, ISBN 978-0-8191-9307-0
  19. ^ Cf. von Sydow, M. (2012). "From Darwinian Metaphysics towards Understanding the Evolution of Evolutionary Mechanisms: A Historical and Philosophical Analysis of Gene-Darwinism and Universal Darwinism". Universitätsverlag Göttingen.
  20. ^ Shermer, Michael; "Why People Believe Weird Things"; 1997; Pages 143–144
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הישרדות_הכשירים_ביותר&oldid=36850774"