היתוך גרעיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Deuterium-tritium fusion.svg

היתוך גרעיניאנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר. תהליך זה כרוך בפליטת אנרגיה רבה, והוא מתרחש בכוכבים, בננסים חומים ובפצצת מימן.

התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיתוך הגרעיני המתרחש במרכזם של כוכבים, הוא שגורם להם להקרין אנרגיה לסביבתם הרחוקה במשך מיליארדי שנה. על אף שהתהליך מפיק אנרגיה רבה, הוא אינו מתחיל באופן ספונטני, אלא דורש אנרגיה תחילית רבה. אנרגיה זו נוצרת מהדחיסה הכבידתית בכוכבים.

בעת ההיתוך הגרעיני שמתרחש בשמש יש שרשרת תהליכים (שרשרת פרוטון-פרוטון):

מאחר שמסת גרעין ההליום (4He) הנוצר קטנה מזו של ארבעה פרוטונים, ההפרש משתחרר בצורת אנרגיה של 26.7 MeV. זהו מקור האנרגיה של השמש, שהיה בגדר חידה במשך אלפי שנים.

היתוך שני גרעיני מימן דורשת אנרגיה רבה בשל דחייתם החשמלית הטבעית. אנרגיה כזו אינה קיימת אצלנו בשמש, אך ההיתוך מתרחש בכל זאת בשל תופעת המנהור הקוונטי, המאפשרת הופעה של חלקיקים משני צדי מחסום פיזי או אנרגטי.

בכוכבים זקנים יותר בהם אזל המימן, מתרחשות תגובות בהן גרעיני הליום מתמזגים לגרעיני פחמן, ואף לגרעינים יותר כבדים, עד ברזל, היסוד הכבד הראשון שבו להיתוך גרעיני אין כל תועלת. לאחר זמן רב, הכוכב צובר כמות ברזל גדולה מאוד, הלחץ מההיתוך הגרעיני נחלש רבות ועקב כך מתפוצץ. הברזל משתחרר מהכוכב ומתפרק בחלל לכל שאר החומרים האחרים כולל את יסודות החיים.

היתוך גרעיני מתרחש גם בעת פיצוץ פצצת מימן. כדי להתחיל אותו כוללת הפצצה גם פצצת אטום, שמספקת את האנרגיה הדרושה להתחלת התהליך. אנריקו פרמי הגדיר את השמש כ"פצצת מימן טובה".

בעשורים האחרונים נעשים ניסיונות לרתום אנרגיה זו בתהליך מבוקר של "היתוך גרעיני קר", כלומר היתוך גרעיני הנעשה בטמפרטורה שאינה גבוהה במידה חריגה, לשם ייצור אנרגיה. אף שהוכרז בעבר מספר פעמים על הצלחה במימוש תהליכי היתוך קר, כל הניסיונות לחזור על הניסויים נכשלו. בקהילת הפיזיקה מוסכם שאין כל תהליך ידוע של היתוך קר.

סכמת היתוך גרעיני של מימן להליום

כור היתוך גרעיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, ניסו חוקרים ברחבי העולם להפיק אנרגיה מהיתוך גרעיני, כך שהאנרגיה שמושקעת בהיתוך תהיה קטנה מהאנרגיה המתקבלת בעת הפעלת כור היתוך גרעיני[1].

ב-1 ביולי 2005, התקבל אישור לבניית כור מחקר בינלאומי גדול בצרפת על בסיס היתוך גרעיני. הכור אמור להפיק בסופו של דבר כמויות גדולות של אנרגיה לאורך זמן ממושך, אך לא ישמש לייצור חשמל אלא למחקר בלבד. בניית הכור, אשר זכה לשם איטר (ITER) (בעבר היו אלו ראשי התבות - International Thermonuclear Experimental Reactor, אך כיום זהו שמו המלא, ופירושו בלטיניתדרך"), תוכננה מראש להסתיים עד שנת 2020, ועלותו הוערכה בכ־7 מיליארד דולר. בפועל, חרג המיזם הן מלוח הזמנים הצפוי[2] והן מתקציבו[3], ובנייתו צפויה להימשך לפחות עד 2026[4].

ההיתוך הצפוי להתקיים בITER מבוסס על היתוך של דאוטריום (המופק ממי הים) וטריטיום ההופכים לגרעין של הליום ומשחררים נייטרון אחד. הנייטרון פוגע במעטפת עבה של ליתיום 7 העוטפת את הכור והופך גרעין של ליתיום לגרעין של הליום ולגרעין של טריטיום שמוחזר לכור לצורך שימוש בהיתוך נוסף בהמשך, וכן נפלט בתהליך נייטרון שעשוי לייצר עוד גרעין של טריטיום. כך שהדלק לתהליך הוא למעשה דאוטריום וליתיום 7, שני חומרים המצויים בשפע עצום על פני כדור הארץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פריצת דרך גדולה בייצור אנרגיה מהיתוך גרעיני, www.ynet.co.il, ‏2022-02-09
  2. ^ Frequently Asked Questions, ITER
  3. ^ Frequently Asked Questions, ITER
  4. ^ Clercq, Geert De (2016-10-07). "Nuclear fusion reactor ITER's construction accelerates as cost estimate swells". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-19.