לדלג לתוכן

הכוחות המזוינים של אורוגוואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכוחות המזוינים של אורוגוואי
Fuerzas Armadas de Uruguay
מדינה אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי
תקופת הפעילות 1828–הווה (כ־198 שנים)
מטה אורוגוואיאורוגוואי מונטווידאו, אורוגוואי
מנהיגות
המפקד העליון נשיא אורוגוואי ז'מנדו אורסי
ראש הצבא נשיא אורוגוואי
כוח אדם
גיל הגיוס 18
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה 25,000
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הכוחות המזוינים של אורוגוואי (בספרדית:Fuerzas Armadas de Uruguay) מורכבים מ'הצבא הלאומי של אורוגוואי' (ספ'), 'חיל הים של אורוגוואי' (ספ'), ו'חיל האוויר של אורוגוואי' (ספ'). החילות עצמאיים כל אחד לעצמו, כשעליהם ממונה ראש מטה ההגנה (ספ'), המשמש כקצין הצבאי הבכיר ביותר של הכוחות המזוינים, היועץ הראשי לנשיא ולשרי המדינה בענייני הגנה לאומית, והאחראי על המבנה המבצעי של הכוחות. בכפיפות חוקתית לנשיא אורוגוואי ולשר ההגנה (ספ') במשרד ההגנה של אורוגוואי (ספ').

הממשלה צמצמה את הכוחות המזוינים למקסימום 16,800 חיילים בחיל היבשה; 6,000 בחיל הים; ו-3,000 בחיל האוויר, לפי המידע שפורסם ב-2024, ישנם 15,279 חיילים בחיל היבשה, 4,718 בחיל הים ו-2,645 בחיל האוויר. בנוסף פורסם, שכמות הנשים בצבא הוא 21.6%, וזו המדינה השנייה (אחרי ברזיל) באמריקה הלטינית בכמות הנשים בצבא.[1]

נכון לשנת 2020, 1027 חיילים מאורוגוואי משתתפים במשימות שמירת שלום של האו"ם. בעיקר בקונגו, ברמת הגולן, בגבול הודו–פקיסטן, בלבנון, ברפובליקה המרכז-אפריקאית ובקולומביה. יש גם נוכחות של כוחות אורוגוואי בסיני. עד לשנת 2020, 48,036 אנשי צבא מהכוחות שימשו בכוחות שמירת השלום של האו"ם במדינות ברחבי העולם. 35 חיילים אורוגוואיים נהרגו במהלך משימות השלום, מאז 1993, בה נרשם מקרה המוות הראשון בקמבודיה.[2]

צבא היבשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל הצבא הלאומי של אורוגוואי

הצבא מורכב מכ-15,000 איש המאורגנים בארבע דיוויזיות.

המשוריינים שבשימוש הצבא:

תמונה דגם תוצרת תיאור מספר הכלים
טיראן (מכונה T-67) ישראל ישראלישראל[3] טנק 15
M41 ווקר בולדוג ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית טנק קל 47[4]
BMP-1 ברית המועצות ברית המועצות (1980-1991)ברית המועצות (1980-1991) נגמ"ש לחימה 15
קונדור גרמניה גרמניהגרמניה נגמ"ש 55
קסקוול EE–09 ברזיל ברזילברזיל שריונית 15
M-113 ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית נגמ"ש אמפיבי 24
EE-3 Jararaca ברזיל ברזילברזיל שריונית 16
EE-11 Urutu ברזיל ברזילברזיל נגמ"ש 11[5]
AVGP שווייץשווייץ שווייץ קנדהקנדה קנדה[6] ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית נגמ"ש 148
וודניק רוסיה רוסיהרוסיה שריונית 48
RM–70 צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה משגר רקטות רב-קני 4
2S1 Gvozdika ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות תותח מתנייע 6
M108 ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית תותח מתנייע 10

וכן 40 כלי רכב מדגם לנד רובר דיפנדר 110SW והוא מעוניין לרכוש בין 30 ל-40 נוספים.[7]

רובה הסער בו משתמש הצבא כיום, הוא הגרסה הארגנטינאית של ה-FN FAL הבלגי; ומשנת 2008 מוחלף בהדרגה לשטייר AUG האוסטרי. בנוסף, כ-300 רובי AK-101 רוסיים כבר נמצאים בשימוש.

גדוד העילית 14 של חיל האוויר, הקומנדו והלוחמה בטרור (Batallón de Infantería Paracaidista N.º 14) משתמש ברובי הקלר וקוך G36 גרמנים.

בשנת 2013 הצבא החל להשתמש באקדחי גלוק 17 מתוצרת מקומית, כתחליף לאקדחי FM HP וקולט M1911 המסורתיים שלו.[8]

הכוחות המיוחדים של אורוגוואי משתמשים כעת ברובה צלפים מקומי, המשתמש בקליבר 0.50 BMG בשם FS50 Peregrino. זהו רובה בריחי היורה בכל פעם יריה בודדת, שפותח באורוגוואי במשך כשנתיים.[9]

צבא אורוגוואי שקל לרכוש את ה-Panzerfaust 3 או את ה–RPG-7 כנשק לטווח קצר נגד טנקים. אך רכישת הרקטות בוטלה עקב מחסור בכספים.

חיל הים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל חיל הים של אורוגוואי

בחיל הים ישנם כ-5,700 חיילים, תחת פיקודו של האדמירל חורחה וילסון[10] והוא מחולק לשישה פיקודים:

  • פיקוד הצי (Comando de la Flota או COMFLO) אחראי על העסקת, אימון, גיוס ותחזוקה של כוחות ימיים; חיילים, צוללנים, וכוחות אוויר ויבשה הקשורים לחיל הים.
  • המטה הכללי של חיל הים (Estado Mayor General de la Armada או ESMAY) משמש כגוף מייעץ לאדמירל, ואחראי למודיעין הקשור לחיל.
  • משמר החופים (Prefectura Nacional Naval או PRENA), תפקידו לשמור על הגבולות הימיים של אורוגוואי, משימות של איתור וחילוץ, ופקוח על סחר ודייג בלתי חוקיים.
  • מנהל הכספים הכללי (DIGFA), האחראי על תכנון בקרה וביצוע פיננסי של חיל הים, ועל מתן ייעוץ והמלצות לפיקוד העליון לגבי מדיניות הניהול ויעילות המשאבים שהוקצו.
  • המנהלה הראשית של ציוד ימי (Dirección General de Material Naval או DIMAT), אחראית למלאי הציוד הנדרש לחייל.
  • והמנהלה הראשית של כוח אדם ימי (Dirección General de Personal Naval או DIPER), האחראי על גיוס הכוחות המתאימים לחיל.

הצי הנוכחי מורכב מ־23 ספינות:

  • ספינת אספקה גרמנית מדגם לינבורג, שצוידה במנחת מסוקים ומשמשת לסיור ותובלה במסוקי Bo 105 ושמה גנרל ארטיגס ROU 04 (ספ').
  • ספינת סיור שנקנתה ממשמר החופים של ארצות הברית, בשם ריו נגרן ROU 11 (ספ'), בשירות משנת 1990.
  • שלוש סירות סיור לשעבר מדגם מרין פרוטקטור (Marine Protector) שנקנו ממשמר החופים של ארצות הברית (USCG), בשם ריו אראפיי ROU 14, ריו דה לה פלאטה ROU 15 ו-ריו יגוארון ROU 16.[11]
  • שלוש שולות מוקשים ממזרח גרמניה מדגם קונדור II (Kondor-II-Klasse). (ROU 31, ו–ROU 34)
  • מפרשית בעלת שלושה מפרשים, בשם קפיטן מירנדה (ספ').
  • כלי שיט נוספים קטנים יותר.

חיל הים כולל גם את חיל הנחתים, ומוצב אווירי קטן של חיל הים ב'לגונה דל סאוסה' שבמלדונדו המצויד בשני מטוסי אימון מדגם Beechcraft T-34 Mentor, שני מטוסי קינג אייר, שלושה מטוסי ססנה מדגם Cessna O-2 Skymaster, ושני מסוקי בל מדגם Bell 412 ומסוק בל OH-58 קיואה אחד.

האקדמיה הימית של אורוגוואי (Escuela Naval או ESNAL) ממוקמת בקרסקו, (פרבר של מונטווידאו).[12] הלימודים כוללים מסלול לימודים בן 4 שנים, המסתיימים בשייט על ספינת ההדרכה קפיטן מירנדה הנמשך מספר שבועות ומביא את הבוגרים לנמלים שונים ברחבי העולם.[13]

האניה גנרל ארטיגס (לפני שנמכרה לאורוגוואי) בכניסה לתעלת סואץ, 1991
שלושה ספינות סיור מדגם מרין פרוטקטור של הצי האורוגוואי
הספינה קפיטן מירנדה בצילום משנת 2022
מטוס אימון מדגם Beechcraft T-34 Mentor בשימוש חיל הים
ספינות בשימוש חיל הים של אורוגוואי

חיל האוויר (Fuerza Aérea Uruguaya)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל חיל האוויר של אורוגוואי

חיל האוויר מורכב מכ-3,000 חיילים, מחולקים לשלוש חטיבות אוויר ומספר טייסות.

האקדמיה של חיל האוויר (Escuela Militar de Aeronáutica) ממוקמת בבסיס האוויר ג'נרל ארטיאס בפנדו, קנלונס. בית הספר הטכני לאווירונאוטיקה של חיל האוויר (Escuela Técnica de Aeronáutica) בטולדו סור, קנלונס, והאקדמיה לפיקוד של חיל האוויר (Escuela de Comando y Estado Mayor Aéreo) בבסיס האוויר קפטן Boiso Lanza במונטווידאו.

המטוסים שבשימוש הצבא:[14]

תמונה דגם תוצרת תיאור מספר הכלים
Embraer EMB 314 Super Tucano ברזילברזיל ברזיל מטוס תקיפה 6[15]
SIAI-Marchetti SF.260 איטליהאיטליה איטליה מטוס אימון 12[16]
Pilatus PC-7 שווייץשווייץ שווייץ מטוס אימון מתקדם 5[17]
פייפר PA-18 סופר קאב ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מטוס אימון (משמש לגרירת הדאון) 1
LET L-13 Blaník צ'כיהצ'כיה צ'כיה דאון 1[18]
לוקהיד C-130 הרקולס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מטוס תובלה צבאי מטוס תדלוק 2[19]
קאסא C-212 אביוקאר ספרדספרד ספרד מטוס תובלה צבאי 3 מדגם C-212-200
2 מדגם C-212-300MP[20]
Embraer EMB 120 Brasilia ברזילברזיל ברזיל מטוס תובלה צבאי משמש בעיקר להובלות ממשלתיות ולמשלחות תמיכה לשגרירויות אורוגוואי במדינות האזור.[21] 2
Cessna 310 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מטוס שירות (אנ') 1
Cessna 206 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מטוס שירות (אנ') לתצפית וקשר 6[22]
Beechcraft Baron ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מטוס שירות (אנ') לתצפית וקשר 5
Eurocopter AS365 Dauphin צרפתצרפת צרפת מסוק שירות 2
בל 212 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מסוק שירות 5
בל UH-1 אירוקוי ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מסוק שירות 4

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורוגוואי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הכוחות המזוינים של אורוגוואי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לאורוגוואי יש יותר אנשי צבא מארגנטינה וברזיל ביחס לשטחה Luvis Hochimín Pareja, בפרסום של המרכז לניתוח אסטרטגי באמריקה הלטינית, 17 באוקטובר 2024
  2. ^ כמעט 50,000 אנשי צבא אורוגוואי השתתפו במשימות שמירת השלום של האו"ם באתר משרד ההגנה של אורוגוואי, 29 במאי 2020 (בספרדית)
  3. ^ טנקים מתוצרת סובייטית שנלקחו שלל במלחמת ששת הימים ממצרים ושופצו על ידי ישראל
  4. ^ אורוגוואי מקבלת טנקי M-41C שנקנו מברזיל (בספרדית)
  5. ^ ברזיל מעבירה לאורוגוואי כלי רכב משוריינים (בספרדית)
  6. ^ 44 נגמ"שים AVGP מתוצרת קנדה ששופצו על ידי חברת FAMAE בצ'ילה לאחר פרישתם מצבא קנדה
  7. ^ Uruguay; army buys additional Land-Rover Defenders (אורכב 04.04.2015 בארכיון Wayback Machine) - Dmilt.com, May 16, 2013
  8. ^ אורוגוואי תייצר אקדחי גלוק 28 באפריל 2013 (בספרדית)
  9. ^ Michael Branson, Uruguay SF Now Fielding Indigenous.50 BMG, thefirearmblog.com, ‏2013-04-10 (באנגלית)
  10. ^ "Sr. Comandante en Jefe". www.armada.mil.uy.
  11. ^ קבלת הספינות בצי הלאומי של אורוגוואי מגזין Zona Militar לנושאי ביטחון, 2 בספטמבר 2022 (בספרדית)
  12. ^ אתר האקדמיה של חיל הים האורוגוואי (בספרדית)
  13. ^ האקדמיה הימית של אורוגוואי (בספרדית)
  14. ^ כלי טיס באתר חיל האוויר של אורוגוואי
  15. ^ Roberto Caiafa, Força Aérea Uruguaia compra cinco Embraer A-29 Super Tucano ao converter opções em pedidos firmes, Revista Defensa InfoDefensa, ‏15 בינואר 2025
  16. ^ SIAI-Marchetti SF.260 באתר חיל האוויר האורוגוואי
  17. ^ Pilatus PC-7U "Turbo Trainer" באתר חיל האוויר האורוגוואי
  18. ^ LET L-13 Blaník באתר חיל האוויר האורוגוואי
  19. ^ לוקהיד C-130 הרקולס באתר חיל האוויר האורוגוואי
  20. ^ מטוס קאסא C-212 אביוקאר באתר חיל האוויר של אורוגוואי
  21. ^ Embraer EMB 120 Brasilia באתר חיל האוויר של אורוגוואי
  22. ^ מטוס ססנה U-206 H Stationair באתר חיל האוויר של אורוגוואי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הכוחות_המזוינים_של_אורוגוואי&oldid=42126943"