הכוחות המזוינים של מאוריטניה
| |||
| מדינה |
 מאוריטניה | ||
|---|---|---|---|
| מטה |
נואקשוט  | ||
| מנהיגות | |||
| המפקד העליון |
נשיא מאוריטניה | ||
| כוח אדם | |||
| סוג שירות | חובת שירות של שנתיים – אינו מיושם בפועל | ||
| כוחות פעילים | כ-35,000 | ||
| כוחות מילואים | עד 66,000 | ||
| תקציב | |||
| אחוזי תמ"ג | 2.5% | ||
| תעשייה | |||
| ספקים זרים |
 צרפת רוסיה סין ארצות הברית | ||
| https://armee.mr/ | |||
  | |||
הכוחות המזוינים הלאומיים של מאוריטניה (בערבית: الجيش الوطني الموريتاني) הוא השם הרשמי המאגד את כלל גופי הצבא ברפובליקה האיסלאמית של מאוריטניה.
במאוריטניה קיים גיוס חובה של שנתיים, אך זה אינו מיושם בפועל.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכוחות המזוינים של מאוריטניה הוקמו ב-25 בנובמבר 1960[2] בסיוע של צרפת. בין הפעולות בהם הכוחות המזוינים של מאוריטניה היו מעורבים בהן ניתן למנות את:
- 1975 – 1991 מלחמת סהרה המערבית
- 1978 הפיכה במאוריטניה
- 1979 הפיכה במאוריטניה
- 1980 הפיכה במאוריטניה
- 1981 ניסיון הפיכה במאוריטניה
- 1984 הפיכה במאוריטניה
- 1989 – 1991 סכסוך הגבול סנגל–מאוריטניה
- 2003 ניסיון הפיכה במאוריטניה
- המתקפה על מגהיטי – חלק מ מלחמת הסאהל
- 2005 הפיכה במאוריטניה
- 2008 הפיכה במאוריטניה
מאוריטניה גם השהיית מאורסת במספר משלחות ובעולות צבאיות בינלאומיות.[1]
ארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי האמור בחוק המפקד העליון העומד בראש גופי הביטחון הוא הנשיא,[3] המיישם מדיניות באמצעות השר ביטחון ובשיתוף ראש הממשלה. בין תפקידייהם של הכוחות המזוינים הם: הגנת המרחב הריבוני וביטחון פנים של המדינה, לצד סיוע בפרויקטים של פיתוח כלכלי, אבטחת הגבול והמאבק בקבוצות טרור, משימות הומניטריות וסיוע במקרי אסונות.[4]
הכוחות המזוינים של מאוריטניה מורכבי מכ-30,000 חיילים סדירים וכ-65,000 במילואים,[5] ואילו עיקר היחידות בהן הם משרתים:[3][6]
- צבא יבשה – הזרוע הצבאית העיקרית בעלת למעלה מ-20,000 חיילים המחולקים לשישה פיקודים מרחביים כוללים את היחידות הבאות.[5]
- ז'אנדמריה
- חיל האוויר – עקב גודלו הקטן עיקר ייעודו של החיל הוא סיוע לכוחות הקרקע. והוא מורכב מ-350 חיילים הפועלים משלוש בסיסים, ומפעילים כ-25 כלי טיס מסוגים שונים בשתי טייסת עיקר: סער/תובלה ו-סיור/תקיפה.
- חיל ים – עיקר מטר החיל היא עריכת סיור בט"ש צמודי חוף וסיוע לכוח הקרקע הפועל סמוך אליו. הוא כולל כ-650 חיילים הפועלים משני בסיסים המחזיקים בצי של כ-15 כלי שיט.
- פיקוד מבצעים מיוחדים
עיקר הציוד הצבאי של מאוריטניה מיושן ומקורו מצרפת, ברית המועצות וסין, ולצד זאת בשנים האחרונות מאוריטניה רוכשת ציוד חדש יותר מצרפת וארצות הברית.[1]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
כלי הטיס הקרבי העיקרי של חיל האוויר המאוריטני -
רונדל חיל האוויר -
-
-
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 {{{מחבר}}}, Mauritania, The World Factbook, Central Intelligence Agency, 2025-07-07
- ^ النشأة, الجيش الوطني الموريتاني, 2012-06-02 (בערבית)
- ^ 1 2 الهرم القيادي, الجيش الوطني الموريتاني, 2019-05-06 (בערבית)
- ^ المهام, الجيش الوطني الموريتاني, 2012-06-02 (בערבית)
- ^ 1 2 2025 Mauritania Military Strength, www.globalfirepower.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ تشكلات عملياتية وتقنية, الجيش الوطني الموريتاني, 2012-08-04 (בערבית)