הכוחות המזוינים של סלובניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכוחות המזוינים של סלובניה
Sign of Slovenian Army.svg
כוח אדם
גיל הגיוס 18
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה 496,929
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה 405,593
כוחות פעילים 7,300
כוחות מילואים 1,500
עלות הצבא
תקציב שנתי 378,575,978 אירו (2013)
אחוזי תמ"ג 1.02% (2013)

הכוחות המזוינים של סלובניה או צבא סלובניהסלובניתSlovenska vojska; SAF/SV) הם הכוחות המזוינים של סלובניה. מאז 2003 כוח האדם בהם מבוסס על מודל צבא קבע מלא. מפקד הכוחות הוא נשיא סלובניה בורוט פאחור, בעוד המפקד המבצעי הוא קצין בדרגת בריגדיר המשמש כראש המטה הכללי של הכוחות המזונים של סלובניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה הצבאית הסלובנית מתפרשת על פני פחות ממאה שנים. בהמשך לקריסת האימפריה האוסטרו-הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה, דוכסות שטיריה חולקה בין המדינות החדשות שנוסדו בגרמניה, אוסטריה ומדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים. רודולף מייסטר, קצין לשעבר בצבא האוסטרו-הונגרי, כבש את העיר מריבור בנובמבר 1918 והפך אותה לחלק ממדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים. לאחר קרב קצר עם יחידות גרמניות-אוסטריות נקבע קו הגבול הנוכחי אשר שורטט ברובו על ידי החלוקה האתנית-לשונית בין סלובנים לגרמנים בשטיריה.

הכוחות המזוינים הנוכחיים הם המשך לכוחות ההגנה הטריטוריאלית הסלובנים (Teritorialna Obramba Republike Slovenije), אשר הוקמו ב-1991 ממיזוג של כוחות ההגנה הטריטוריאלית (נוסדו ב-1968 ככוח צבאי השימש השלמה לצבא הסדיר של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה לשעבר, בתוך שטחה של סלובניה) עם מבנה פיקודי סודי חלופי, הידוע כמבנה התמרונים של ההגנה הלאומית (Manevrska struktura narodne zaščite), אשר היה מוסד מיושן (ייחודי לסלובניה), ומטרתו הייתה ליצור מבנה הגנה אחיד לרפובליקה, בדומה ל"משמר הבית". הוא היה בעל חשיבות קטנה עוד קודם ל-1990, עם כלי נשק מיושנים וכוח קטן.

כאשר סלובניה הכריזה על עצמאותה במהלך מלחמות יוגוסלביה ב-1991, כוחות ההגנה הטריטוריאלית הסלובנים וכוחות משטרת סלובניה היוו את מרבית הכוחות שפעלו כנגד הצבא העממי היוגוסלבי במהלך מלחמת עשרת הימים. הכוחות המזוינים של סלובניה הוקמו רשמית ב-1993 כחלק מרה-ארגון של כוחות ההגנה הטריטוריאלית הסלובנים.

דגל הצבא

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 1993, הכוחות המזוינים של סלובניה התבססו על גיוס חובה, כאשר המגיוסים קיבלו 6–7 חודשי אימון. ב-2003, ממשלת סלובניה ביטלה את גיוס החובה והחל מיולי 2004 הכוחות אורגנו מחדש ומבוססים על צבא מקצועי על בסיס מתנדבים. כיום יש כ-7,300 חיילים פעילים וכ-1,500 חיילי מילואים, בהשוואה ל-55,000 כאשר היה גיוס חובה.

השינויים בכוחות נמשכים מתוך מטרה להפוך אותם ליעילים וזולים יותר. קרוב למחצית מהמפקדות פורקו, וכך הפך הפיקוד על היחידות הכפופות קל יותר ומהיר יותר. חיילים משובצים קרוב לביתם מתוך מטרה לצמצם הוצאות נסיעה.

חברות בנאט"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילים סלובנים

כחלק מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה לשעבר, סלובניה לא הייתה מעולם חברה בברית ורשה. כיום, מדיניות החוץ של חברות בנאט"ו מניעה את הארגון מחדש של ההגנה על סלובניה. בשנת 1996 מדינות רבות הסירו את האמברגו על סחר בנשק מעל סלובניה, ומאותה עת פעלה המדינה באמצעות תוכנית רכש צבאית לבסס את עצמה כמועמדת לנאט"ו וככוח סיוע נייד. כוחות סלובנים פעלו בבוסניה והרצגובינה כחלק מכוחות שמירת השלום, סלובניה גם חתומה על שותפות לשלום

סלובניה הצטרפה רשמית לנאט"ו במרץ 2004. 

חיילים סלובנים הם חלק מכוחות בינלאומיים המשרתים בבוסניה והרצגובינהקוסובואפגניסטןעיראקצ'אד ולבנון. כמו כן הם שירתו ברמת הגולן כחלק מאונדו"ף.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות המזוינים של סלובניה מאורגנים כזרוע אחת עם צבא יבשה כמרכיב העיקרי שלהם. החיילים מורכבים מ:

  • חיילי קבע
  • חיילי מילואים בחוזה (משרתים עד 30 ימים בשנה)
  • מתנדבים (אימון בסיסי)

פיקוד ויחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הכוחות המזוינים של סלובניה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]