הכחדת גידול באמצעות גלי מיקרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכחדת גידול באמצעות גלי מיקרו (בראשי תיבות - הג"מאנגלית: Microwave Ablation או MWA) הוא הליך רפואי מסוג רדיולוגיה פולשנית, שמטרתו טיפול בגידולים סרטניים. ההליך מוגדר כשימוש בגלי מיקרו לצורך טיפול בגידולים סרטניים ומטרתו היא הכחדה או נסיגה משמעותית של רקמת הגידול באמצעות חימום הרקמה על ידי גלי מיקרו. ישנן דרכים נוספות להכחדת גידולים, כגון: הכחדה באמצעות אתנול, הכחדה באמצעות גלי רדיו או הכחדה באמצעות לייזר.[1]

עקרונות הפגיעה בגידולים ידועים כבר למעלה ממאה שנים, אך כיום ניתן להשתמש בשיטות חדשניות ובמכשירי דימות אשר מקטינים את רמת הסיכון של ההליך ואת עלויות הטיפול.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכחדה באמצעות גלי מיקרו מתאימה לטיפול בסוגים רבים של גידולים סרטניים ובראשם סרטן הכבד. הטיפול נמצא יעיל גם בסרטן כליות, סרטן בלוטת יותרת הכליה (אדרנל), סרטן ריאות וסרטן העצם.[2]

הסרה כירורגית (בניתוח) של הגידול הוא הטיפול היעיל והמומלץ עבור מרבית סוגי הסרטן הללו.[3] עם זאת, טיפול הג"מ מומלץ לחולי סרטן שאינם מועמדים להסרה כירורגית של הגידול מסיבות שונות:

  • מטופל שעבר ניתוחים להסרת גידולים דומים בעבר כך שלא נותרה מספיק רקמה בריאה באיבר.
  • כמות רבה של גידולים במקומות שונים באיבר או באזורים אנטומיים אליהם מסובך להגיע בניתוח.
  • מחלות רקע שונות שהופכות ניתוח למסוכן יותר (מחלות לב, מחלות ריאות).
  • גיל מבוגר.
  • מטופל שמסרב לניתוח.

הטיפול מתאים לגידולים קטנים יחסית, לרוב עד קוטר של 5 ס"מ ולעיתים עד קוטר של 8 ס"מ. הטיפול לעיתים ניתן גם לחולים הממתינים להשתלת כבד, כאשר זמן ההמתנה לאיבר אינו ידוע.[4]

הג"מ אפשרית גם בתור טיפול פליאטיבי אצל חולים עם גידולים בשלב מתקדם, כך שהם אינם מועמדים לניתוח. הטיפול מסוגל להקטין את הגידול ולהקל על חולים כאלו.

חולים הסובלים מהמצבים הבאים אינם מועמדים לטיפול:

  • כשל באיבר החולה (כתוצאה ממחלות שונות).
  • תסמונת כשל רב-מערכתי.
  • בעיות בקרישת הדם.
  • גידול גדול מדי או גידולים רבים מדי ברקמה.
  • נגעים דלקתיים באיבר.
  • קרבה רבה בין הגידול לאיברים אחרים או לכלי דם (מה שעלול להוביל לפגיעה באיבר הסמוך).

קרבה רבה של הגידול לכלי דם גדולים עלולה לפגוע משמעותית ביעילות הטיפול. הדם הזורם בכלי הדם עלול לספוג אליו חלק מהחום המיועד לרקמה ובכך להפחית מיעילות חימום הרקמה, ובנוסף להביא לחימום של רקמות קרובות. מסיבה זו, לעיתים מלווה הטיפול בטיפול אנטי סרטני נוסף בשם (Transcatheter Arterial Chemoembolization (TACE שכולל חסימת עורק המוביל דם לאזור הגידול והחדרה של חומרים כימותרפיים למקום. כך נוספים אפקט ההרעבה של הגידול והטיפול הכימותרפי לאפקט החימום. יתרונות כל אחד מהטיפולים מתגברים על המגבלות של השני.[5]

את יעילות הטיפול ניתן להעריך כרבע שעה לאחר סיום הטיפול, באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד עם חומר משפר-ניגודיות, לפיה ניתן לדעת אם נותרו חלקים מהגידול.

בדיקות מעקב דומות נוספות נדרשות חודש וכן שלושה חודשים לאחר הטיפול. לאחר מכן נדרשות בדיקות אולטרה-סאונד עם חומר משפר-ניגודיות, הדמיית CT או הדמיית MRI מדי שישה חודשים. אם באחת מהן נמצאו שאריות מהגידול יש לחזור על טיפול ההג"מ.

אופן הפעולה הפיזיקלי[6][עריכת קוד מקור | עריכה]

הג"מ פועלת על בסיס חימום דיאלקטרי. השיטה מתבססת על כך שרקמות הגוף מכילות מולקולות מים רבות אשר הן מולקולות פולריות. כאשר מולקולת מים נמצאת באינטראקציה עם גל אלקטרומגנטי היא מבצעת רוטציה, כתלות בתדירות הגל (גלי מיקרו הם גלים אלקטרומגנטיים בטווח התדירויות 300 MHz עד 300 GHz ולכן הם יגרמו לסיבוב מולקולת מים כמיליארדי פעמים בשנייה).

רוטציות אלו יוצרות חיכוך בין המולקולות וכתוצאה מכך לעליית טמפרטורה באופן אחיד ברקמה. עליית הטמפרטורה גורמת לנקרוזה (מוות תאי לא מתוכנן) ספונטנית אשר מפסיקה עם הפסקת גלי המיקרו.

מנגנון חימום נוסף מתרחש בעקבות הנעת יונים ברקמה באמצעות אותם גלי מיקרו. התנגשות היונים אלה באלה ממירה את האנרגיה הקינטית שלהם לאנרגיית חום. זהו מנגנון חימום משני של גלי המיקרו.

חימום רקמה ל-50–55 מעלות צלזיוס למשך 4–6 דקות גורם לנזק תאי בלתי הפיך. בטמפרטורה של 60–100 מעלות צלזיוס מתרחשת גם קרישת דם כמעט מיידית בסביבת הגידול וגורמת נזק בלתי הפיך לאנזימים במיטוכונדריה ובציטוזול. על ההליך כולו חוזרים בהתאם למצב הגידול מספר פעמים.

בזכות תכונות פיזיקליות אלו, הפרוצדורה הרפואית היא ממוקדת ומפחיתה את כמות הנקרוזה.

כל מערכת רפואית, המשמשת להכחדה באמצעות גלי מיקרו, תכיל את החלקים הבאים[2]:

  • מחולל גלים אלקרומגנטי – מכשיר בשם מגנטרון, אותו מכשיר שאחראי על יצירת התדר החשמלי.
  • כבל קואקסיאלי גמיש – משמש להעברת גלי המיקרו החשמליים בצורה מיטבית, ללא תלות בהפרעות חיצוניות.
  • אנטנה – תפקידה להמיר את הזרם החשמלי לגל מיקרו אלקטרו מגנטי.

ההליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

החדרה של מחט אנטנה והדמיית אולטרסאונד בהכחדת גידול באמצעות גלי רדיו
איור של פעולת הכחדת גידול באמצעות גלי רדיו, הדומה באופן פעולתו להכחדת גידול באמצעות גלי מיקרו

טיפול הג"מ מבוצע תחת הרדמה מקומית או מלאה ונמשך בין שעה לשלוש שעות, כאשר כל הקרנה עורכת בין 10 ל-30 דקות. הטיפול נעשה על ידי החדרת מחט המשמשת כאנטנת גלי מיקרו לתוך הגידול וחימומו לטמפרטורה הגורמת למוות תאי הגידול. זהו טיפול הדומה להכחדת גידולים באמצעות גלי רדיו (Radiofrequency Ablation).[7]

ההליך מתבצע תחת שיקוף וניטור טמפרטורת הרקמה הבריאה סביב הגידול.[8]

לאחר הטיפול, אתר החדירה יכוסה בתחבושת סטרילית תחת לחץ. המטופל צריך להיות במנוחה של 4–6 שעות. בדרך כלל, המטופל ישוחרר מבית החולים כאשר הוא לא חש בכאב עז או כאשר חום גופו יורד מתחת ל 38 מעלות צלזיוס. במידת הצורך המטופל יישאר להשגחה של 2–3 ימים נוספים בבית החולים.

תופעות לוואי[9][עריכת קוד מקור | עריכה]

כבכל הליך כירורגי, גם בהליך זה קיים סיכון לזיהום (1 ל-1,000 מטופלים), אחוז אחד מכלל המטופלים עלולים לפתח זיהום מקומי (אבצס) בין שלושה לארבעה שבועות לאחר ההליך.

בהתאם למיקום הכחדת הגידול ישנו סיכוי לכאבי כתפיים ארוכי טווח וכן פגיעה בצינורות המרה. אחד לארבעה מטופלים יחווה סינדרום פוסט הכחדת גידול שכולל תסמיני שפעת למשך חמישה ימים לאחר כשלושה ימים מתום ההליך. דימומים מקומיים עלולים להתרחש. במצב זה יש לפנות לטיפול רפואי. לרוב הדימומים יפסקו מעצמם.

בעת הכחדת גידולים בכבד ישנו סיכון של 3–5 אחוזים לנזק לרקמות כיס המרה או צינורות המרה בשל הקרבה לאזור.

כחלק מההליך ישנה חשיפה לקרני רנטגן לצורך דימות המקום ולכן על נשים בהריון להודיע על כך לרופא המטפל ולבחון את טיפול הבחירה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Steven A Curley, MD, FACSKeith E Stuart, MDJonathan M Schwartz, MDRobert L Carithers, Jr, MD, Nonsurgical therapies for localized hepatocellular carcinoma: Radiofrequency ablation, laser and microwave thermal ablation, percutaneous injection therapies, cryoablation, high-intensity focused ultrasound, and irreversible electroporation, אתר uptodate, ‏26-03-2020
  2. ^ 1 2 Ping Liang, Xiao-ling Yu, Jie Yu, Microwave Ablation Treatment of Solid Tumors, Springer, Dordrecht, 2015, ISBN 978-94-017-9314-8
  3. ^ ד"ר אריה אריש, כירורג כללי, כירורגיה של סרטן הכבד: טכניקת הטיפול החדשה, באתר מדיקו, ‏14/01/2018
  4. ^ Steven A Curley, MD, FACSKeith E Stuart, MDJonathan M Schwartz, MDRobert L Carithers, Jr, MD, Nonsurgical therapies for localized hepatocellular carcinoma: Radiofrequency ablation, laser and microwave thermal ablation, percutaneous injection therapies, cryoablation, high-intensity focused ultrasound, and irreversible electroporation, UpToDate, ‏June 2020
  5. ^ Zhen-Wei Peng, Yao-Jun Zhang, Min-Shan Chen, Li Xu, Radiofrequency ablation with or without transcatheter arterial chemoembolization in the treatment of hepatocellular carcinoma: a prospective randomized trial, Journal of Clinical Oncology: Official Journal of the American Society of Clinical Oncology 31, 2013-02-01, עמ' 426–432 doi: 10.1200/JCO.2012.42.9936
  6. ^ Caroline J. Simon, Damian E. Dupuy, William W. Mayo-Smith, Microwave Ablation: Principles and Applications, RadioGraphics 25, 2005-10-01, עמ' S69–S83 doi: 10.1148/rg.25si055501
  7. ^ Norfolk and Norwich University Hospitals NHS Foundation Trust » Radiofrequency RFA /Microwave ablation for liver cancer v2, www.nnuh.nhs.uk (ארכיון)
  8. ^ Ping Liang, Jie Yu, Ming-De Lu, Bao-Wei Dong, Practice guidelines for ultrasound-guided percutaneous microwave ablation for hepatic malignancy, World Journal of Gastroenterology : WJG 19, 2013-09-07, עמ' 5430–5438 doi: 10.3748/wjg.v19.i33.5430
  9. ^ Radiological Society of North America (RSNA) and American College of Radiology (ACR), Radiofrequency Ablation (RFA) | Microwave Ablation (MWA) - Liver Tumors, www.radiologyinfo.org (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.