הכחשת בית המקדש
הכחשת בית המקדש היא טענה הגורסת כי בתי המקדש בהר הבית מעולם לא התקיימו, או שנבנו במקום אחר, תוך שכתוב ההיסטוריה. טענה זו מקודמת על ידי מנהיגים אסלאמיסטיים, אנשי דת, אינטלקטואלים וסופרים, ומהווה חלק ממאמץ רחב להעצמת מעמדה של ירושלים והר הבית כאתרים בעלי זהות מוסלמית תחת שלטון ערבי. שורשיה של גישה זו נטועים במדיניות שהתגבשה לאחר קום מדינת ישראל ב-1948, כשהווקף האסלאמי החל להסיר אזכורים למקדש שלמה מספרי ההדרכה הדתיים. יש הטוענים כי תופעה זו מהווה מסע של מחיקה אינטלקטואלית, שמטרתו לערער על הזיקה ההיסטורית היהודית לארץ ישראל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר הבית הוא האתר הקדוש ביותר ליהדות. על פי המסורת היהודית, בית המקדש הראשון נבנה שם על ידי המלך שלמה בשנת 957 לפנה"ס ונהרס בשנת 586 לפנה"ס על ידי האימפריה הנאו-בבלית. בית המקדש השני נבנה בשנת 516 לפנה"ס, שופץ על ידי המלך הורדוס, ונהרס על ידי האימפריה הרומית במצור על ירושלים בשנת 70 לספירה. חוקרים רבים מסכימים ששני המקדשים אכן עמדו בהר הבית בתקופות אלו, ונמצאו ממצאים רבים מתקופת בית המקדש השני בחפירות בסביבותיו.
בקרב המוסלמים, הר הבית הוא המקום השלישי בחשיבותו. בו ממוקמים כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא, ולפי האמונה זהו המקום שבו עלה מוחמד לשמיים במהלך המסע הלילי שלו[1][2], ומכאן חשיבותו הדתית הגדולה. האסלאם הקדום ראה באבן השתייה את מיקומו של מקדש שלמה, ובניית כיפת הסלע בהר הבית נועדה לפאר את ירושלים ולהציג את האסלאם כממשיך היהדות והנצרות[3]. הפרשנויות המוסלמיות לקוראן מסכימות כי ההר הוא מקום המקדש שנבנה במקור על ידי שלמה, שנחשב לנביא באסלאם, ונהרס מאוחר יותר. לאחר בנייתו, מאמינים המוסלמים כי המקדש שימש נביאים שונים לסגידה לאל האחד, לרבות ישו[4].
במהלך המאה העשרים, על רקע המאבק בין התנועה הלאומית הציונית והתנועה הלאומית הערבית-פלסטינית, נוצרה מגמה ערבית-מוסלמית חדשה של שלילת הקשר היהודי להר הבית[3].
מאמצי ההכחשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרי הדרכה של הוואקף
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוברת "מדריך קצר לאל-חראם אל-שריף", שפורסמה בשנת 1925 על ידי המועצה המוסלמית העליונה, מציינת בעמוד 4 כי האתר הוא אחד מהעתיקים בעולם וקדושתו מתוארכת לתקופות הקדומות, אולי אף לפרהיסטוריה. על זהותו עם מקום מקדש שלמה אין עוררין, ובתמיכתה ציטטה את הפסוק מספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק כ"ה: "וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים". אולם, לאחר הקמתה של מדינת ישראל ב-1948, הוסרו מספרי ההדרכה של הווקף ההתייחסויות למקדש שלמה, ואת מיקומו הם תיארו כ"תחת מחלוקת"[5].
ברשות הפלסטינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי דניס רוס, בוועידת קמפ דייוויד ב־ 2000, ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת אמר לנשיא ארצות הברית ביל קלינטון כי "מקדש שלמה לא היה בירושלים, אלא בשכם"[6][7]. מזיכרונותיו של ראש ממשלת ישראל אהוד ברק, בהתייחסו לשיחה שניהל עם קלינטון, אמר ערפאת לנשיא האמריקני, "אין שם כלום", כלומר, אין זכר למקדש על הר הבית. מאוחר יותר כתב רוס על פגישה שקיים עם ערפאת באוגוסט 2000: "מאחר שנדון באפשרויות על "אל-חרם", ציפיתי שערפאת עשוי בהחלט להכריז שוב שבית המקדש - המקום הקדוש ביותר במסורת היהודית - לא קיים בירושלים, אבל היה בשכם ... רציתי שגמאל[א], נוצרי ממוצא קופטי שמוצאו ממצרים, יגיד לערפאת שזה ניסיון מקומם לעשות דה-לגיטימציה לקשר הישראלי לירושלים. ... לבסוף, לאחר כמעט עשר דקות של התחכמות מתגברת, התערבתי ואמרתי "אדוני יושב הראש, לא משנה מה אתה חושב, נשיא ארצות הברית יודע שבית המקדש היה קיים בירושלים. אם הוא ישמע אותך מכחיש את קיומו שם, הוא לעולם לא ייקח אותך שוב ברצינות. העצה שלי אליך היא לעולם לא להעלות שוב את הנושא הזה בנוכחותו[8]. ב-25 בספטמבר 2003 כאשר משלחת של מנהיגים ערבים מצפון ישראל ביקרה במתחם המוקטעה ברמאללה כדי להפגין סולידריות עם האינתיפאדה השנייה, הם הופתעו כשערפאת הרצה להם במשך כרבע שעה על אל-אקצא, בטענה שהמקדש היהודי לא היה בירושלים, אלא בתימן. הוא טען שביקר בתימן וראה את מיקומו של מקדש שלמה.[9]
בספטמבר 2013 התגלה מדליון זהב עם סמלים יהודיים מובהקים, כולל מנורה, שופר וספר תורה, במרחק של כ-50 מטר מהכותל הדרומי[10]. הממצא עורר תגובות נחרצות מצד הרשות הפלסטינית, שטענו כי מדובר בזיוף. ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לשעבר אחמד קריע (אבו עלאא'), הביע בתוכנית טלוויזיה של הרשות את דעתו כי הממצא אינו אותנטי. לדבריו, "כל זה זיוף... הם חפרו מתחת למסגד אל-אקצא ולא מצאו דבר. רק עתיקות רומיות, ביזנטיות ומעט עתיקות כנעניות קדומות. שום דבר יהודי, אפילו לא אבן"[11].
ב-15 במאי 2023, במהלך נאום בפני העצרת הכללית של האומות המאוחדות, טען נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, כי אין הוכחה לקשרים יהודיים עם אזור מתחם אל-אקצא בירושלים. הוא הצהיר כי "הם [ישראל] חפרו תחת אל-אקצא ... הם חפרו בכל מקום ולא מצאו דבר"[12].
מקרים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראיון לעיתון ישראלי בשנת 1998, אמר עכרמה צברי, אז המופתי של ירושלים, "שמעתי שהמקדש שלכם היה בשכם, או אולי בבית לחם". צברי, כשכיהן כמופתי של ירושלים, פרסם "פתווה" המרחיבה את "מסגד אל-אקצא" לכל מתחם הר הבית והכתלים שסביבותיו, לרבות הכותל המערבי. זאת כדי לנשל את הזיקה היהודית המובהקת להר הבית[13]. בראיון ל"די ולט" ב-17 בינואר 2001, טען צברי עוד כי: "אין שום סימן לקיום מקדש יהודי באתר הזה. אין אבן אחת בכל העיר שמתייחסת להיסטוריה היהודית [...] זהו האומנות של היהודים להונות את העולם. הם לא יכולים להטעות אותנו בזה. אין אבן אחת בכותל המערבי שיש לה קשר להיסטוריה היהודית. ליהודים אין תביעה לגיטימית לכותל הזה, לא מבחינה דתית ולא מבחינה היסטורית"[14].
בשנת 2002 טען בוועידת אל־קודס בעמאן זכי אל-ע'ול, ששימש ראש עיריית צללים של מזרח ירושלים ופעל מירדן[15], כי שלמה המלך שלט על חצי האי ערב, שם הקים את בית המקדש שלו, ולא בירושלים[15].
בשנת 2015 טען המופתי של ירושלים שייח' מוחמד חוסיין, שמעולם לא היה מקדש יהודי על הר הבית, ושהאתר היה מסגד כבר מ"בריאת העולם". הוא גם טען שאת מסגד אל-אקצה בנה אדם, או שהוא נבנה בימיו על ידי מלאכים[16].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק רייטר ודביר דימנט, סלע קיומנו / סלע קיומם, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2021
- נדב שרגאי, עלילת 'אל-אקצא בסכנה': דיוקנו של שקר, ספריית מעריב • המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2013
- יצחק רייטר, מירושלים למכה ובחזרה: ההתלכדות המוסלמית סביב ירושלים, הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל, 2005
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נדב שרגאי, בראשית היה אל-אקצה. שלמה בסך הכל בנה שם חדר תפילה קטן, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2005
- ד"ר ירון פרידמן, חינוך רע. לבעיית ירושלים יש פתרון בית ספר, באתר ynet, 21 בספטמבר 2015
- הישראלים והר הבית, באתר הארץ, 5 במאי 2003
- אבו מאזן: ראש הקמפיין להכחשת בית המקדש, באתר ישראל היום, 2 במרץ 2012
- אופירה הלוי, שיחות בהר הבית - פרק 78: ניפוץ הנרטיב הפלסטיני שלא היו בתי מקדש, באתר מעריב אונליין, 22 בפברואר 2022
- הכחשת קיומו של בית המקדש והזיקה היהודית לירושלים, מבט לתקשורת פלסטינית
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גמאל הילאל, דיפלומט אמריקאי ממוצא מצרי, אשר שימש כמתורגמן עבור מספר נשיאי ארצות הברית ומזכירי המדינה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ M. Anwarul Islam and Zaid F. Al-hamad (2007). "The Dome of the Rock: Origin of its octagonal plan". Palestine Exploration Quarterly. 139 (2): 109–128. doi:10.1179/003103207x194145.
- ^ Nasser Rabbat (1989). "The meaning of the Umayyad Dome of the Rock". Muqarnas. 6: 12–21. doi:10.2307/1602276. JSTOR 1602276.
- ^ 1 2 Reiter, Yitzhak (2017). Contested Holy places in Israel/Palestine: Sharing and Conflict Resolution. Routledge. pp. 21–23. ISBN 978-1-138-24349-1. OCLC 960842983.
- ^ A Brief Guide to al-Haram al-Sharif, a booklet published in 1925 (אורכב 05.01.2009 בארכיון Wayback Machine) (and earlier) by the "Supreme Moslem Council"(2 Samuel 24:25)"
- ^ Rudoren, Jodi (22 בנובמבר 2014). "Mistrust Threatens Delicate Balance at a Sacred Site in Jerusalem". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Brit Hume, Interview (אורכב 22.07.2009 בארכיון Wayback Machine) with Dennis Ross, Fox News Sunday, Fox News, April 21, 2002
- ^ Dennis, Ross. The Missing Peace: The Inside Story of the Fight for Middle East Peace. New York: Farrar, Straus and Giroux. p. 694.
- ^ Dennis Ross (2004), The Missing Peace: The Inside Story of the Fight for Middle East Peace, מסת"ב 0-374-19973-6, p. 718
- ^ Reiter, Yitzhak (2008), Reiter, Yitzhak (ed.), "Denial of an Authentic Jewish Connection to Jerusalem and Its Holy Places", Jerusalem and Its Role in Islamic Solidarity (באנגלית), New York: Palgrave Macmillan US: 37–62, doi:10.1057/9780230612716_3, ISBN 978-0-230-61271-6, נבדק ב-2022-07-18
- ^ זיו ריינשטיין, אוצר זהב ובו דגם מנורה התגלה ליד הר הבית, באתר ynet, 9 בספטמבר 2013
- ^ ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר על מדליון שנמצא ליד הכותל המערבי: "כל זה זיוף", באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 11/09/2013
- ^ "Abbas at UN disavows Jewish ties to Al-Aqsa, compares Israel to Nazis". The Jerusalem Post (באנגלית אמריקאית). 15 במאי 2023. נבדק ב-2023-05-15.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ נדב שרגאי, כל האמת על הסטטוס קוו בהר הבית, באתר ישראל היום, 28 בפברואר 2019
- ^ Paul Badde, "Die Juden sollen dahin zurückgehen, woher sie kamen", די ולט, 17 בינואר 2001 (בגרמנית)
- ^ 1 2 יצחק רייטר ודביר דימנט, סלע קיומנו / סלע קיומם, מכון ירושלים למחקרי מדיניות (עמ' 107)
- ^ Ilan Ben Zion, Jerusalem mufti: Temple Mount never housed Jewish Temple, The Times of Israel, 25 באוקטובר 2015 (באנגלית)
| היסטוריה של עם ישראל | |
|---|---|
|