לדלג לתוכן

הכישרון של מר ריפלי (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכישרון של מר ריפלי
The Talented Mr. Ripley
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על הכישרון של מר ריפלי עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי אנתוני מינגלה
הופק בידי ויליאם הורברג
טום סטרנברג
תסריט פטרישיה הייסמית' (מחברת הספר)
אנתוני מינגלה (תסריט)
עריכה וולטר מרץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מאט דיימון
ג'וד לאו
גווינת' פלטרו
קייט בלאנשט
פיליפ סימור הופמן
מוזיקה גבריאל יארד
צילום ג'ון סיל
מדינה הפקה: ארצות הברית. רוב הצילומים: איטליה
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי סרטי פרמאונט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 בדצמבר 1999
משך הקרנה 139 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פשע, סרט מבוסס יצירה ספרותית, psychological thriller film, סרט להט"בי, סרט דרמה, סרט מותחן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 40,000,000 $
הכנסות באתר מוג'ו talentedmrripley
פרסים מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הכישרון של מר ריפליאנגלית: The Talented Mr. Ripley) הוא סרט קולנוע משנת 1999 המבוסס על ספרה של פטרישיה הייסמית' "הכישרון של מר ריפלי" ועל תסריטו של במאי הסרט אנתוני מינגלה.

סרט זה הוא העיבוד השלישי של הרומן. בסרט מככבים מאט דיימון בתפקיד טום ריפלי, גווינת' פלטרו בתפקיד מארג' שרווד (Marge Sherwood), ג'וד לאו בתפקיד דיקי גרינליף (Dickie Greenleaf), קייט בלאנשט בתפקיד מרדית' לוג (Meredith Logue) - דמות שאינה מופיעה בספרה של הייסמית', פיליפ סימור הופמן בתפקיד פרדי מיילס (Freddie Miles), ג'ק דבנפורט בתפקיד פיטר סמית' קינגסלי (Peter Smith-Kingsley) - דמות המוזכרת בספר ואשר הורחבה משמעותית בתסריט, וג'יימס רבהורן בתפקיד הרברט גרינליף (Herbert Greenleaf).

הסרט צולם באיטליה, בעיקר ברומא, בוונציה, בפאלרמו ובמפרץ נאפולי. סצנות אחדות צולמו בניו יורק.

תקציר עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 בעיר ניו יורק, טום ריפלי הוא בחור צעיר המתגורר בעיר ועובד קשה למחייתו בעבודות מזדמנות. אייל הספנות הרברט גרינליף, שמאמין שריפלי למד בפרינסטון עם בנו דיקי (מכיוון שהוא לובש ז'קט מושאל של פרינסטון), מציע לשלם לריפלי כדי לנסוע לאיטליה, שם דיקי השתקע, כדי לשכנע אותו לחזור לארצות הברית. לאחר מסע במחלקה ראשונה על סיפון ה-RMS Queen Mary, ריפלי מעמיד פנים שהוא דיקי בטרמינל האוקיינוס האיטלקי ומתיידד עם אשת החברה האמריקאית מרדית' לוג.

בכפר מונג'יבלו על שפת הים, ריפלי מתיידד עם דיקי וחברתו האמריקאית מארג' שרווד, בטענה שהוא חבר לשעבר בכיתה בפרינסטון. הוא נהנה מאורח החיים הראוותני של דיקי ומפתח אובססיה לגביו. כאשר פרדי - החבר העשיר של דיקי - מופיע, הוא מתעייף מריפלי ומתחיל לבלות עם פרדי, שמתייחס לריפלי בבוז. כשהוא חוזר מרומא, דיקי מוטרד כשהוא מוצא את ריפלי לבוש בבגדיו ורוקד מול המראה. דיקי מכניס להיריון אישה מקומית ואז דוחה אותה, והיא מתאבדת בטביעה. ריפלי, מודע למה שקרה, מבטיח לדיקי אכול האשמה לשמור את זה בסוד. לאחר שאביו מקצץ את כספי הנסיעות של ריפלי, דיקי מבטל נסיעה לוונציה ואומר לריפלי שעליהם להיפרד, אך מציע לקחת אותו לטיול אחרון בסן רמו.

השניים יוצאים לשוט בסן רמו. על סיפון הסירה דיקי אומר שנמאס לו מריפלי והוא עומד להתחתן עם מארג', בעוד ריפלי מתעקש שדיקי מפחד מהרגשות שלהם אחד כלפי השני. הוויכוח הופך פיזי, וריפלי הורג את דיקי עם משוט. ריפלי לוקח את החפצים של דיקי ומטביע את הסירה. כשריפלי מבין שאנשים חושבים שהוא דיקי, הוא גונב את זהותו. הוא מזייף מכתב למרג' ומשכנע אותה שדיקי עזב אותה ועבר לרומא. ריפלי יוצר אשליה שדיקי עדיין חי על ידי שכירת חדר במלון אחד בתור דיקי ואחר בתור עצמו, תוך שהוא מפברק חילופי תקשורת בין השניים. באמצעות הזיוף הוא מסוגל להיעזר בקצבה של דיקי, המאפשרת לו לחיות בפאר.

ברומא, ריפלי נתקל במרדית', שעדיין מכירה אותו בתור דיקי, ומקבל הזמנה ממנה להשתתף באופרה עם משפחתה. התחבולה שלו מאוימת כאשר הוא נתקל שם במפתיע במרג' ובחברה פיטר סמית'-קינגסלי. ריפלי משכנע את מרדית' מבית האופרה באמתלה, ואז דוחה אותה כדי למנוע מעצמו להיחשף. פרדי מופיע בדירה של ריפלי, לאחר שנאמר לו שדיקי שוכר אותה, ומיד חושד בנוכחותו של ריפלי שם. כאשר בעלת הבית פונה לריפלי בתור דיקי, פרדי מבין את ההונאה. ריפלי מכה אותו למוות ונפטר מגופתו. לאחר שהגופה נמצאה, המשטרה מבקרת בדירה כדי לחקור את "דיקי". כדי להתחמק מהמשטרה וממארג', שתיהן מחפשות את דיקי, ריפלי מזייף מכתב ההתאבדות של דיקי, תוך שהוא לוקח אחריות על מותו של פרדי. אז נוסע ריפלי לוונציה בשמו האמיתי, שם הוא שוב נתקל בפיטר.

אביו של דיקי מגיע לאיטליה עם הבלש הפרטי אלווין מקארון, ונפגש עם המשטרה. ריפלי כמעט הורג את מארג' לאחר שהיא מגלה שיש לו את הטבעות של דיקי (שדיקי הבטיח שלעולם לא יסיר), אבל פיטר נכנס לדירה ומרגיע את מארג'. מר גרינליף מבטל את החשדות של מארג', ומקארון אומר לריפלי שהמשטרה משוכנעת שדיקי, שהיה לו עבר של אלימות, רצח את פרדי לפני שהתאבד. מקארון אומר לריפלי שגרינליף מתכוון להוריש לו חלק גדול מקרן הנאמנות של דיקי כדי לתגמל את נאמנותו לדיקי ולהבטיח את שתיקתו.

משוחרר ונקי מפשעיו, עם ההכנסה לחיות סוף סוף את אורח החיים של דיקי ללא הונאה, ריפלי עולה על ספינה ליוון עם פיטר, אשר מחילופי הדברים ביניהם נרמז שהם כעת מאהבים. ריפלי מופתע לפגוש את מרדית', שעדיין מאמינה שהוא דיקי וגם מכירה את פיטר. כשהיא מציינת שהיא נוסעת עם המשפחה, ריפלי מנשק אותה ומבטיח לדבר מאוחר יותר. בתא שלו, פיטר אומר לריפלי שראה אותו מנשק את מרדית' ודורש תשובות. ריפלי מבין שזה רק עניין של זמן עד שפיטר ומרדית' ייתקלו זה בזה. לאחר שהתנצל על ששיקר לו, ריפלי המתייפח חונק את פיטר למוות וחוזר לתאו, לבד.

הבדלים בין הסרט לבין הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסריטו של מינגלה דבק במתווה העלילה העיקרי בספרה של הייסמית', אך מוסיף לו כמה דמויות ומשנה כמה אחרות כדי להאיר את מניעיו ותחושותיו של ריפלי באור שונה.

השינוי הבולט ביותר מן הספר לרומן הוא באופיה של מארג'. ברומן מוצגת מארג' כמושא איבתו של ריפלי, הנוטר לה על שהיא מצליחה לכבוש את מקומו בלבו של דיקי ולהוביל את היחסים ביניהם לסיפו של קשר רומנטי, אף שדיקי אינו רוחש לה תחילה כל משיכה רומנטית. מארג' של הרומן היא אישה תמימה, שריפלי מצליח להערים עליה על נקלה, ולהוביל אותה לקבל, גם אם במידה של עוינות, את טיעוניו ורמזיו של ריפלי. בסרט, לעומת זאת, מארג' היא דמות מרכזית, חזקה ומורכבת, המושלת בדיקי ובעולמו ומבינה, בסופו של הסרט, כי ריפלי הוא האדם העומד מאחורי מותו של דיקי.

שינוי בולט אחר בסרט הוא הפיכתו של דיקי מאדם קל-דעת ונטול כישרון אמנותי של ממש, המכלה את ימיו בשתייה וברביצה על חוף הים, לדמות אלימה ואפלה יותר, הנמצאת באיטליה כי חמקה מרשויות החוק בארצות הברית, מכניסה להיריון נערה צעירה, דוחה אותה כאשר היא צריכה עזרה כלכלית, וכמעט ולא חשה אשמה על התאבדותה. מערכת היחסים בין דיקי לריפלי - מחיבה אמיתית לכאורה המתחלפת באדישות משועממת וכלה במיאוס ובבוז מצד דיקי, ובו-זמנית קנאה ותשוקה מצד ריפלי, כשיד האיבה והקנאה גוברת כאשר הוא נדחה על ידי דיקי - נשתמרו בסרט כפי שהם ברומן.

שינוי עלילתי מרכזי בין הספר לרומן נמצא בתוואי העלילה מרגע הרצח. ברומן, ריפלי חש דחוי על ידי דיקי, ועושה מאמץ אחרון ונואש לשבות את ליבו ולהשיב את תהילת יחסיהם כקדם. בשהותם בניס דיקי לועג לריפלי ורומז להומוסקסואליות שלו, ובכך מחולל את סדרת האירועים המביאה לרצח. בסרט, מתמצים אירועים אלו בסצנת הרצח, המוצגת כפעולה אימפולסיבית של ריפלי.

אחרי הרצח, ברומן, עורך ריפלי מאמצים מורכבים וממושכים של הטעיה, הנמשכים לאורך חודשים, כאילו דיקי עדיין חי ומושך את הקצבה המגיעה לו. ריפלי בורא עולם בו הוא ממלא את תפקידו של דיקי, ומתווה מסלול חיים של אמן כושל, שאינו מוצא את דרכו בעולם, נקלע למצוקה עקב מעורבותו ברצח פרדי מיילס, ולכן מתאבד. בסרט, נדחסים אירועים אלו למסכת תמציתית בהרבה, שאירועיה מתרחשים בסמיכות רבה. בסופו של הרומן, ריפלי המבוהל מפליג ליוון לבדו ומשוכנע כי ייעצר עם עגינת הספינה, עד שהוא מגלה כי המעשייה שרקח נאמנה אצל משפחת גרינליף. בסרט, ריפלי מפליג ליוון עם אהובו, פיטר סמית'-קינגסלי, ושרשרת אירועים טרגית מאלצת אותו לרצוח אותו, כדי שלא לחשוף את זהותו האמיתית.

אתרי צילום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט, המתרחשת בשנות ה-50, צולמה במספר אתרים באיטליה על מנת להציג את התקופה. ראשיתה של העלילה מתרחשת בניו יורק בתיאטרון לייסאום, שם עובד ריפלי. התיאטרון נמצא ברחוב 45 מערב מס' 149. דירתו של ריפלי - דירת מרתף חשוכה, היא למעשה דירה בקומה השנייה של מפגש השדרה השנייה ורחוב 26. חזית המבנה צולמה בכיכר פרנקלין שבטרייבקה.

סצנת ההגעה לאיטליה צולמה בפלרמו שבסיציליה בה מסוף הנוסעים בנוי בסגנון אר דקו. הכפר מונג'יבלו - כפר דמיוני בו מתגוררים על פי העלילה גרינליף ומארג' – צולם באי איסצ'יה שבמפרץ נאפולי, ובכפר פרוצ'ידה שבאי סמוך. מועדון הלילה "וזוביו" שעל פי עלילת הסרט נמצא בנאפולי, צולם למעשה ב-Via Monte Testaccio שברומא. ואילו בית האופרה ברומא, שם מתחזה ריפלי לדיקי גרינליף, הוא התיאטרו סן קארלו שבנאפולי.

סצנת סן רמו צולמה בחוף אנציו.

המלון ברומא בו מתגורר ריפלי צולם בגראנד הוטל שבדרך ויטוריו אמנואלה אורלנדו, בסמוך לפיאצה דלה רפובליקה, וסצנת בית הקפה בו נפגש דיקי עם פרדי מיילס צולמה בפיאצה נבונה, למול מזרקת ארבעת הנהרות של ברניני.

הדירה בה מתגורר ריפלי בוונציה היא שילוב של שני מבנים - הראשון סה סגראדו, והשני בפאלצו מוסטו. סצנת בית הקפה בוונציה צולמה בקפה פלוריאן שבפיאצה סן מרקו. הכנסייה הוונציינית בה מנצח סמית'-קינגסלי על מקהלת ילדים השרה סטאבט מאטר היא למעשה כנסיית דלה מארטוראנה שבפיאצה בליני בפלרמו שבסיציליה.

מועמדויות לפרס אוסקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועמדות לפרס מועמד
שחקן המשנה הטוב ביותר ג'וד לאו
בימוי אמנותי רוי ווקר
ברונו סזארי
עיצוב תלבושות אן רות'
גארי ג'ונס
פסקול מקורי גבריאל יארד
תסריט מעובד אנתוני מינגלה

מועמדויות לפרס גלובוס הזהב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועמדות מועמד
השחקן הטוב ביותר מאט דיימון
שחקן המשנה הטוב ביותר ג'וד לאו
סרט הדרמה הטוב ביותר הכישרון של מר ריפלי
הפסקול המקורי הטוב ביותר גבריאל יארד
הבמאי הטוב ביותר אנתוני מינגלה

פרסים נוספים בהם זכה הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים נוספים על פי סדרת הספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]