הכישרון של מר ריפלי (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכישרון של מר ריפלי
The Talented Mr. Ripley
Talented mr ripley.jpg
כרזת הסרט
בימוי אנתוני מינגלה
הפקה ויליאם הורברג
טום סטרנברג
תסריט פטרישיאה הייסמית' (מחברת הספר)
אנתוני מינגלה (תסריט)
עריכה וולטר מרץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מאט דיימון
ג'וד לאו
גווינת' פלטרו
קייט בלנשט
פיליפ סימור הופמן
מוזיקה גבריאל יארד
צילום ג'ון סיל
מפיץ סרטי פאראמאונט
מדינה הפקה: ארצות הברית. רוב הצילומים: איטליה
הקרנת בכורה 25 בדצמבר 1999
משך הקרנה 139 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פשע, סרט דרמה, סרט להט"בי, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 40,000,000 $
הכנסות באתר מוג'ו talentedmrripley
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הכישרון של מר ריפליאנגלית: The Talented Mr. Ripley) הוא סרט קולנוע משנת 1999 המבוסס על סיפרה של פטרישיה הייסמית' "הכישרון של מר ריפלי" ועל תסריטו של במאי הסרט אנתוני מינגלה.

סרט זה הוא העיבוד השני של הרומן. בסרט מככבים מאט דיימון בתפקיד טום ריפלי, גווינת' פלטרו בתפקיד מארג' שרווד (Marge Sherwood), ג'וד לאו בתפקיד דיקי גרינליף (Dickie Greenleaf), קייט בלנשט בתפקיד מרידית' לוג (Meredith Logue)- דמות אשר אינה מופיעה בספרה של הייסמית', פיליפ סימור הופמן בתפקיד פרדי מיילס (Freddie Miles), ג'ק דבנפורט בתפקיד פיטר סמית' קינגסלי (Peter Smith-Kingsley) - דמות אשר מוזכרת בספר והורחבה משמעותית בתסריט, וג'יימס רבהורן בתפקיד הרברט גרינליף (Herbert Greenleaf).

הסרט צולם באיטליה, בעיקר ברומא, וונציה, פאלרמו ומפרץ נאפולי. כמו כן, סצנות אחדות צולמו בניו יורק.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טום ריפלי (Tom Ripley) הוא בחור צעיר המתגורר בניו יורק ועובד קשה למחיתו בעבודות מזדמנות. כאשר פונה אליו איש העסקים העשיר הרברט גרינליף (Herbert Greenleaf) ומציע לו לנסוע לאיטליה ולשכנע את בנו השחצן דיקי (Dickie) לשוב לארצות הברית במטרה שיעבוד בעסק המשפחתי, טום מסכים. לאחר הגיעו לאיטליה פוגש ריפלי את דיקי גרינליף ואת חברתו מארג' שרווד (Marge Sherwood) והופך לחבר של הזוג. מארג' חושדת בטום שהוא אינו מי שהוא אמר שהוא, ואילו לאחר זמן קצר לדיקי נמאס מטום ומהתלות של טום בו. ריפלי מתאהב הן בדיקי והן במארג', מעריץ את אורח החיים העשיר והבזבזני של שניהם ורוצה להיות כמותם ולהיות חלק מהחיים החברתיים שלהם. דיקי מסכים לנסוע עם טום לחופשה קצרה בסן רמו שם הם שוכרים סירה. בסירה דיקי אומר לטום מה הוא חושב עליו, הם רבים וריפלי רוצח את דיקי באמצעות משוט הסירה וזורק את גופתו אל הים, ואז מטביע את הסירה.

טום לוקח את זהותו של דיקי, שולח מכתבים בשמו של דיקי למארג' ונפרד ממנה. פרדי מיילס (Freddie Miles), אחד מחבריו של דיקי, מגיע לביתו של דיקי, פוגש את טום וחושד במעשיו בדירה, ולכן טום רוצח את פרדי. יום לאחר מכן מופיעה המשטרה בביתו של טום ריפלי בעודו מתחזה לדיקי גרינליף וחוקרת אותו (בדמותו כדיקי) בחשד לרצח חברו של דיקי, פרדי. לאחר מכן טום מביים את התאבדותו של דיקי (באמצעות השחתת הדרכון שלו וכתיבת מכתב התאבדות) ונמלט מהמשטרה האיטלקית לוונציה.

בוונציה פוגשת אותו מארג', אשר חושדת בטום כי רצח את דיקי. טום שוקל לרצוח את מארג' אולם חוזר בו מאחר שחברה של מארג' - פיטר סמית' קינגסלי - מגיע לדירה. הבלש הפרטי שנשכר על ידי אביו של דיקי מציע לו קצבה חודשית על מנת שטום לא יגלה למשטרה האיטלקית פרטים על עברו של דיקי.

טום מפליג ליוון עם אהובו פיטר סמית' קינגסלי, אולם על האוניה פוגש את מרדית' לוג' המאמינה שהוא דיקי (לאחר שהכירה אותו בעת התחזותו לדיקי). מאחר שפיטר סמית' קינגסלי מכיר אותו בזהות אחת, ומרדית' בזהות אחרת, הוא מחליט לרצוח את פיטר סמית' קינגסלי.

הבדלים בין הסרט לבין הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסריטו של מינגלה דבק במתווה העלילה העיקרי בספרה של הייסמית', אך מוסיף לו כמה דמויות ומשנה כמה אחרות כדי להאיר את מניעיו ותחושותיו של ריפלי באור שונה.

השינוי הבולט ביותר מן הספר לרומן הוא באופיה של מארג'. ברומן מוצגת מארג' כמושא איבתו של ריפלי, הנוטר לה על שהיא מצליחה לכבוש את מקומו בלבו של דיקי ולהוביל את היחסים ביניהם לסיפו של קשר רומנטי, אף שדיקי אינו רוחש לה תחילה כל משיכה רומנטית. מארג' של הרומן היא אישה תמימה, שריפלי מצליח להערים עליה על נקלה, ולהוביל אותה לקבל, גם אם במידה של עוינות, את טיעוניו ורמזיו של ריפלי. בסרט, לעומת זאת, מארג' היא דמות מרכזית, חזקה ומורכבת, המושלת בדיקי ובעולמו ומבינה, בסופו של הסרט, כי ריפלי הוא האדם העומד מאחרי מותו של דיקי.

שינוי בולט אחר בסרט הוא הפיכתו של דיקי מאדם קל-דעת ונטול כשרון אמנותי של ממש, המכלה את ימיו בשתייה וברביצה על חוף הים, לדמות אלימה ואפלה יותר, הנמצאת באיטליה כי חמקה מרשויות החוק בארצות הברית, מכניסה להריון נערה צעירה בלי לחוש ייסורי מצפון על התאבדותה. מערכת היחסים בין דיקי לריפלי - אדישות משועממת המתחלפת במיאוס ובבוז מצד דיקי; וקנאה ותשוקה מצד ריפלי, כשיד האיבה והקנאה גוברת כשהוא נדחה על ידי דיקי - שומרו בסרט כפי שהם ברומן.

שינוי עלילתי מרכזי בין הספר לרומן נמצא בתוואי העלילה מרגע הרצח. ברומן, ריפלי חש דחוי על ידי דיקי, ועושה מאמץ אחרון ונואש לשבות את ליבו ולהשיב את תהילת יחסיהם כקדם. בשהותם בניס דיקי לועג לריפלי ורומז להומוסקסואליות שלו, ובכך מחולל את סדרת האירועים המביאה לרצח. בסרט, ממוצים אירועים אלו בסצנת הרצח, המוצגת כפעולה אימפולסיבית של ריפלי.

אחרי הרצח, ברומן, עורך ריפלי מאמצים מורכבים וממושכים של הטעייה, הנמשכים לאורך חודשים, כאילו דיקי עדיין חי ומושך את הקצבה המגיעה לו. ריפלי בורא עולם בו הוא ממלא את תפקידו של דיקי, ומתווה מסלול חיים של אמן כושל, שאינו מוצא את דרכו בעולם, נקלע למצוקה עקב מעורבותו ברצח פרדי מיילס, ולכן מתאבד. בסרט, נדחסים אירועים אלו למסכת תמציתית בהרבה, שאירועיה מתרחשים בסמיכות רבה. בסופו של הרומן, ריפלי המבוהל מפליג ליוון לבדו ומשוכנע כי ייעצר עם עגינת הספינה, עד שהוא מגלה כי המעשייה שרקח נאמנה אצל משפחת גרינליף. בסרט, ריפלי מפליג ליוון עם אהובו, פיטר סמית' קינגסלי, ושרשרת אירועים טרגית מאלצת אותו לרצוח אותו, כדי שלא לחשוף את זהותו האמיתית.

אתרי צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט, המתרחשת בשנות ה-50 צולמה במספר אתרים באיטליה על מנת להציג את התקופה. ראשיתה של העלילה מתרחשת בניו יורק בתיאטרון לייסאום בו עובד ריפלי התיאטרון נמצא ברחוב 45 מערב מס' 149. דירתו של ריפלי - דירת מרתף חשוכה, היא למעשה דירה בקומה השנייה של מפגש השדרה השנייה ורחוב 26. חזית המבנה צולמה בכיכר פרנקלין שבטרייבקה.

סצנת ההגעה לאיטליה צולמה בפלרמו שבסיציליה בה מסוף הנוסעים בנוי בסגנון אר דקו. הכפר מונג'יבלו - כפר דמיוני בו מתגוררים על פי העלילה גרינליף ומארג' צולם באי איסצ'יה שבמפרץ נאפולי, ובכפר פרוצ'ידה שבאי סמוך. מועדון הלילה "וזוביו" שעל פי עלילת הסרט נמצא בנאפולי צולם למעשה ב-Via Monte Testaccio שברומא. ואילו בית האופרה ברומה, בו ריפלי מתחזה לדיקי גרינליף הוא התיאטרו סן קארלו שבנאפולי.

סצנת סן רמו צולמה בחוף אנציו.

המלון ברומא בו מתגורר ריפלי צולם בגראנד הוטל שבדרך ויטוריו עמנואל אורלנדו, בסמוך לפיאצה דלה רפובליקה, וסצנת בית הקפה בו נפגש דיקי עם פרדי מיילס צולמה בפיאצה נבונה, למול מזרקת ארבעת הנהרות של ברניני.

הדירה בה מתגורר ריפלי בוונציה היא שילוב של שני מבנים - הראשון סה סגראדו, והשני בפאלצו מוסטו. סצנת בית הקפה בוונציה צולמה בקפה פלוריאן שבפיאצה סן מרקו. הכנסייה הוונציינית בה מנצח סמית' קינגסלי על מקהלת ילדים השרה סטאבט מאטר היא למעשה כנסיית דלה מארטוראנה שבפיאצה בליני בפלרמו שבסיציליה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדויות לפרס אוסקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדות לפרס מועמד
שחקן המשנה הטוב ביותר ג'וד לאו
בימוי אמנותי רוי ווקר
ברונו סזארי
עיצוב תלבושות אן רות'
גארי ג'ונס
פסקול מקורי גבריאל יארד
תסריט מעובד אנתוני מינגלה

מועמדויות לפרס גלובוס הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדות מועמד
השחקן הטוב ביותר מאט דיימון
שחקן המשנה הטוב ביותר ג'וד לאו
סרט הדרמה הטוב ביותר הכישרון של מר ריפלי
הפסקול המקורי הטוב ביותר גבריאל יארד
הבמאי הטוב ביותר אנתוני מינגלה

פרסים נוספים בהם זכה הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים נוספים על פי סדרת הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]