הכלרת מים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בדיקת רמת הכלור של מקור המים המקומי בלה פאס, הונדורס.

הכלרת מים היא תהליך כימי של הוספת כלור או תרכובות כלור כגון נתרן היפוכלוריט למים. שיטה זו משמשת להרוג חיידקים, וירוסים ומיקרואורגניזמים אחרים במים. בפרט, הכלור משמש למניעת התפשטות של מחלות המועברות במים (אנ'), כגון: כולרה, דיזנטריה וטיפוס.[1][2][3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר שפורסם ב-1894, הוצע רשמית להוסיף כלור למים כדי להפוך אותם ל"נקיים מחיידקים". שתי רשויות אחרות אישרו הצעה זו ופרסמו אותה בעיתונים רבים אחרים בשנת 1895.[4] ניסיונות מוקדמים ליישם הכלרת מים במפעל לטיפול במים נעשו בשנת 1893 בהמבורג, גרמניה. בשנת 1897 העיר מיידסטון, אנגליה הייתה הראשונה שכל אספקת המים שלה טופלה בכלור.[5]

הכלרה קבועה של מים החלה בשנת 1905, כאשר מסנן חול פגום ואספקת מים מזוהמת גרמו למגפת טיפוס חמורה בלינקולן, אנגליה.[6] אלכסנדר קרויקשאנק יוסטון השתמש בהכלרה של המים כדי לעצור את המגפה. המתקן שלו הזין תמיסה מרוכזת של גז כלור המומס במי סיד (סידן הידרוקסיד מדולל) ליצירת סידן היפוכלוריט. הכלרה של אספקת המים סייעה לעצור את המגפה וכאמצעי זהירות, ההכלרה נמשכה עד שנת 1911 כאשר הוזמנה אספקת מים חדשה.[7]

ביוכימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהלוגן, כלור הוא חומר חיטוי יעיל ביותר, והוא מתווסף לאספקת מים ציבורית כדי להרוג פתוגנים גורמי מחלות, כגון חיידקים, נגיפים ופרוטוזואנים, הגדלים בדרך כלל במאגרי אספקת מים, על דפנות רשת המים וב. מיכלי אחסון.[8] הגורמים המיקרוסקופיים של מחלות רבות כמו כולרה, טיפוס הבטן ודיזנטריה הרגו אינספור אנשים מדי שנה לפני שננקטו שיטות חיטוי באופן שגרתי.[8]

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיטוי באמצעות הכלרה יכול להיות בעייתי בנסיבות מסוימות. כלור יכול להגיב עם תרכובות אורגניות טבעיות המצויות באספקת המים כדי לייצר תרכובות הידועות כ-DBPs‏ (אנ'). ה-DBPs הנפוצים ביותר הם Trihalomethane (אנ') וחומצות הלואצטית (HAAs). בשל הקרצינוגניות הפוטנציאלית של תרכובות אלו, תקנות מי השתייה ברחבי העולם המפותח מחייבות ניטור קבוע של ריכוז התרכובות הללו במערכות החלוקה של מערכות המים העירוניות. ארגון הבריאות העולמי הצהיר כי "הסיכונים לבריאות מתוצרי הלוואי הללו קטנים ביותר בהשוואה לסיכונים הקשורים בחיטוי לא מספק".[2]

בשנים האחרונות עלו טענות בעיתונות המדעית על ההשפעה האפשרית של הכלרת המים על התפתחות המיקרוביום במעי.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הכלרת מים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Matthews, Dylan (2021-11-13). "How a simple solution slashed child mortality in rural Kenyan villages". Vox (באנגלית). נבדק ב-2021-11-15.
  2. ^ 1 2 Guidelines for drinking-water quality. WHO Guidelines Approved by the Guidelines Review Committee (4th ed.). World Health Organization. 2022. p. 6. ISBN 978-92-4-004506-4.
  3. ^ "Disinfection with Chlorine | Public Water Systems | Drinking Water | Healthy Water | CDC". www.cdc.gov (באנגלית). 10 באוקטובר 2018. נבדק ב-2020-04-30. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ F.E. Turneaure; and H.L. Russell (1901). Public Water-Supplies: Requirements, Resources, and the Construction of Works (1st ed.). New York: John Wiley & Sons. p. 493.
  5. ^ "Typhoid Epidemic at Maidstone". Journal of the Sanitary Institute. 18: 388. באוקטובר 1897. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ "A miracle for public health?". נבדק ב-2012-12-17.
  7. ^ Reece, R.J. (1907). "Report on the Epidemic of Enteric Fever in the City of Lincoln, 1904-5." In Thirty-Fifth Annual Report of the Local Government Board, 1905-6: Supplement Containing the Report of the Medical Officer for 1905-6. London: Local Government Board.
  8. ^ 1 2 Calderon, R. L. (2000). "The Epidemiology of Chemical Contaminants of Drinking Water". Food and Chemical Toxicology. 38 (1 Suppl): S13–S20. doi:10.1016/S0278-6915(99)00133-7. PMID 10717366.
  9. ^ David Martino, The Effects of Chlorinated Drinking Water on the Assembly of the Intestinal Microbiome, Challenges 10, 2019-06, עמ' 10 doi: 10.3390/challe10010010