הכנסיות המצוירות של מולדובה
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג | כנסיות מצוירות | ||||
| מיקום |
מחוז סוצ'אבה  | ||||
| מדינה |
 רומניה | ||||
| מייסדים | שטפן הגדול, פטרו רארש ואצילים מקומיים | ||||
| זרם | נוצרי אורתודוקסי | ||||
| הקמה ובנייה | |||||
| תקופת הבנייה | 1487–1582 (כ־95 שנים) | ||||
| חומרי בנייה | אבן ולבנים | ||||
| סגנון אדריכלי | ביזנטי, גותי ומקומי | ||||
 | |||||
| הכנסיות המצוירות במולדובה | |||||
  | |||||
הכנסיות המצוירות בצפון מולדובה (ברומנית: Bisericile pictate din nordul Moldovei) נבנו בין סוף המאה ה-15 להתחלת המאה ה-16. הן נמצאות במחוז סוצ'אבה בצפון מולדובה שברומניה.
שבע כנסיות מצוירות במולדובה הוכרו בשנת 1993 כאתרי מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנסיות המצוירות הקיימות כיום נבנו בתקופת שלטונם של שטפן הגדול (1457 – 1504), ובנו פטרו רארש (1527 – 1538, 1541 – 1546). הכנסיות נבנו כחלק ממנזרים, פרט לכנסייה בכפר פטראוץ וזאת שנמצאת בכפר אָרְבּוֹרֶה. קיימות עדויות לכך שהכנסיות הוקמו על שרידיהן של כנסיות עץ פשוטות יותר שנבנו בתקופתו של אלכסנדרו הטוב (1400 – 1432) ואף לפני כן.
התקופה בה נבנו הכנסיות התאפיינה במלחמות לבלימת והדיפת השתלטותה של האימפריה העות'מאנית על נסיכות מולדובה. ידועות במיוחד מלחמותיו של שטפן הגדול, אשר בשל ניצחונותיו הרבים כונה על ידי האפיפיור " מגן הנצרות".
אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדריכלות הכנסיות משלבת אלמנטים מהאדריכלות הביזנטית והגותית עם הסגנון המקומי שהתגבש במולדובה בתקופתו של שטפן הגדול.
הכנסיות בנויות מאבן גולמית מקומית בתוספת לבנים בקירות הקמורים ובכיפות של האפסידים. הגג משופע, לעיתים מחודד, מחופה בלוחות מעץ אורן. בחלק מהכנסיות קיים צריח מעל הספינה. זהו פרט עיטורי שמטרתו להוסיף פאר למבנה, להעצים את תחושת הגובה ולהכניס אור נוסף לחלל הפנימי של הכנסייה. מגדל הפעמונים, כאשר קיים, אינו חלק ממבנה הכנסייה. הוא מבנה נפרד, שנוסף במסגרת בניית המנזר וסביבתו.
התוכנית האדריכלית מבוססת על המבנה הביזנטי של הכנסיות הקדומות. החלל הפנימי מחולק לנרתקס (מבואה), חדר קבורה, ספינה (חלל התווך) ושלושה אפסידים (גומחות חצי מעגליות) בקצה הספינה, מול הכניסה. לעיתים, נוספת מבואה חיצונית, פתוחה או סגורה, לפני הנרתקס.
האפסיס המרכזי פונה מזרחה. הוא הגדול מבין האפסידים, מחופה בכיפה חצי כדורית ומאכלס את המזבח. בשני צדדיו האפסיס המערבי והאפסיס הדרומי. האפסידים המשניים יכולים להיות חצובים בעובי הקיר, כמו בכנסיית ארבורה, או בנויים, כאשר הפרופיל החיצוני יכול להיות מעוגל או מצולע. האפסידים, בעיקר המרכזי, מעוטרים תמיד בציורי קיר.
חדר הקבורה חשוך יחסית. מעל חדר הקבורה נבנה חדר מסתור בו מאוחסנים חפצי הערך של הכנסייה. החלל הפנימי של הכנסייה מואר באמצעות מספר חלונות בגדלים שונים המעוטרים בצד החיצוני של המבנה בשילוב של קשתות, גומחות ומסגרות אבן מלבניות האופייניות לסגנון הגותי.[1]
תחושת הגובה מושגת על ידי שימוש בקשתות.
מעל הדלת הראשית קיימת בדרך כלל כתובת חצובה באבן בשפה סלבית כנסייתית הכוללת מידע על מקימי הכנסייה ועל שנת הקמת הכנסייה.
איקונוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפן המאפיין את הכנסיות המצוירות של מולדובה הוא כיסוי כל שטח הקירות החיצוניים, מהמסד עד הטפחות, בהתאמה מושלמת למבנה השטח, בציורים המציגים מחזור של דמויות או נושאים שהם חלק מתוכנית קבועה מראש שנבנתה בתשומת לב רבה ובוצעה לפרטי פרטים במטרה להעביר מסר אחד או מספר מסרים למבקרים. תופעה זאת התקיימה באזור במשך תקופה קצרה בלבד.
הצייר לא תמיד ידוע. שיטת הכנת וערבוב הפיגמנטים והנחת הצבעים נשמרה בסוד, דבר המקשה מאוד על שחזורם של אותן ציורים שניזוקו בשל פגעי מזג האוויר.
בציורי הקיר הפנימיים והחיצוניים מופיעים בדרך כלל מקימי הכנסיות ומשפחותיהם, מריה, ישו, קדושים נוצרים, נביאים ומלאכים, סצנות מהתנ"ך ומהברית החדשה ואירועים היסטוריים.
האירוע ההיסטורי השכיח ביותר הוא המצור שהטילו הפרסים והאווארים על קונסטנטינופול בשנת 625. המיתוס שנשמר בנצרות האורתודוקסית הוא שהנצורים הנוצרים ניצלו בזכות אמונתם החזקה. הציורים, בהם הפולשים מתוארים כטורקים, מרמזים על ניצחונותיו של שטפן הגדול על האימפריה העות'מאנית. בהקשר למצור מופיעות בכל ציורי הקיר תמונות מ"המנון הלל והודיה לבתולה" (Acathist Hymn) ,[2] יצירה ביזנטית מתחילת המאה השישית המורכבת מעשרים וארבעה בתים - מחציתם מספרים את סיפורם של ישו ושל הבתולה על פי הברית החדשה ומחציתם שירי הלל לישו ולבתולה.
לציורי הקיר ערך אומנותי והיסטורי רב. אפשר לעקוב בעזרתם אחרי התפתחות האיקונוגרפיה במולדובה, ללמוד על טכניקות הציור ולהכיר את דמויותיהם של השליטים ומשפחותיהם ושל אנשי הכמורה הגבוהה. חלק מהציורים מתארים במרומז את המאבק של שליטי מולדובה נגד הכובשים הטטרים והעות'מאנים.
כנסיית הצלב הקדוש בכפר פטראוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הכתובת הנמצאת מעל הכניסה, כנסיית הצלב הקדוש נוסדה על ידי השליט שטפן הגדול ב-13 ביוני 1487. זאת הכנסייה הקטנה ביותר שנבנתה בתקופתו. הכנסייה הייתה שייכת למנזר נזירות עד שנת 1785.
הכנסייה בנויה מאבן ולבנים על פי המבנה הארכיטקטוני הרגיל. הגג המשופע מכוסה בלוחות עץ אשוח, כמקובל באזור. מעל הספינה מתנשא צריח בעל גג מחודד מעוטר באריחי קרמיקה ירוקים.
הכנסייה התפרסמה בזכות ציור קיר המתפרס לכל רוחב הקיר הצפוני של הנרתקס - "תהלוכת הפרשים של הצלב הקדוש".
בראש התהלוכה רוכב המלאך מיכאל המצביע על צלב שהופיע בשמיים מעל ראשו של הקיסר קונסטנטינוס, ובעקבותיו הקיסר קונסטנטינוס ואחד עשרה קדושים.[3]
הצייר שאף את השראתו מהאגדה לפיה הקיסר קונסטנטינוס, בצאתו למלחמה להגנת הנצרות, ראה בשמיים בדרכו לרומה צלב מאיר, עליו הכתובת "בסימן זה תנצח".
ציורי נוספים בתוך הכנסייה מתארים את שטפן הגדול, את אשתו ואת ילדיהם, את ישו וכותבי ספרי הבשורה, קדושים שונים וסצנות מהסעודה האחרונה. בשל הכתובות בשפה היוונית שנמצאו על הציורים משערים כי הציורים בוצעו על ידי ציירים יוונים.[4]
בשנת 1980, בעת עבודות השיפוץ, התגלו על הקיר חיצוני הצפוני של הכנסייה מתחת לטיח, סצנות המתארות את המאבק בין השדים למלאכים ביום הדין האחרון. ציור זה נחשב לציור החיצוני העתיק ביותר מבין ציורי הכנסיות במולדובה.[5]
כנסיית גאורגיוס הקדוש במנזר וורונץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנסיית גאורגיוס הקדוש במנזר וורונץ נבנתה על ידי שטפן הגדול בין 26 במאי ל-14 בספטמבר 1488, לאחר ניצחונו על הטורקים בקרב רַזְבוֹיֵינִי, לפי עצתו של הנזיר המתבודד דניאל.
זאת כנסייה יחסית קטנה. אורכה 25.50 מטר ורוחבה בין 7.70 מטר בנרתקס ל־10.50 מטר באזור האבסידים. המבנה האדריכלי משלב בין מאפייני הכנסייה הביזנטית, (החלוקה למזבח, ספינה עם שלוש אפסידים ונרתקס) לאדריכלות הגותית המאוחרת, (גובה, תמיכות חיצוניות, מסגור החלונות והדלתות בתוך קשתות מחודדות) ולסגנון המקומי הפשוט המאופיין על ידי צריח בעל גג מחודד וגג מחופה בלוחות עץ אורן בדומה לבתים הכפריים.
הציורים הפנימיים בוצעו כבר בשנת 1496 בתקופת שלטונו של שטפן הגדול. בין הנושאים שצוירו בתוך הכנסייה נמנים "הסעודה האחרונה", ישו רוחץ את רגלי השליחים, וציור של שטפו הגדול.
בשנת 1547, שנה לאחר מותו של פטרו רארש, בן דודו, המיטרופוליט גריגורֶה רוֹשְקָה הגדיל את הכנסייה על ידי הוספת מבואה חיצונית סגורה בצד הצפוני, והתחיל בביצוע הציורים החיצוניים וציורי המבואה.
בצידה הדרומי של המבואה צוירו תמונות מחיי הקדושים ניקולאוס ויואן החדש מסוצ'אבה, על התמיכות יש ציור של הקדוש גאורגיוס הורג את הדרקון ועל הקיר הצפוני התחנות שעל הנפש לעבור עד להגיעה לשמיים. ציורים אלה מעלים על נס את חייהם הטהורים של הנזירים.
על הקירות החיצוניים של הנרתקס והספינה צוירה תהלוכה של כל הקדושים על פי ההיררכיה השממית והארצית. החזית הדרומית מעוטרת בציור המקובל של "אילן ישי".[6]
בחזית המערבית ציור מרהיב של "יום הדין האחרון" בזכותו כונתה הכנסייה "הקפלה הסיסטינית של המזרח". הציור משלב גוונים של לבן, צהוב, כתום, סגול וחמישה גוונים של ירוק, אך הצבע המרשים ביותר הוא "כחול וורונץ". הרכב הפיגמנטים של צבע זה אינו ידוע. משערים כי בבסיסו אבקת אזוריט, מינרל שהובא ממרוקו, מנמיביה או מסין.[7]
הציורים בהם כוחות הרשע מיוצגים על ידי טורקים וטטרים נושאים מסר פוליטי.
כנסיית עריפת יוחנן המטביל בכפר אָרְבּוֹרֶה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנסייה נבנתה בין 2 באפריל ל-29 באוגוסט 1503 על ידי לוּקָה אָרְבּוֹרֶה, מדינאי, דיפלומט ומפקד צבאי במולדובה בין השנים 1486 – 1523, אשר הוצא להורג בשנת 1523 בפקודת הנסיך שְטֶפָנִיצָה בעוון בגידה.[8]
הכנסייה מעותרת בציורי קיר חיצוניים ופנימיים שבוצעו על ידי קבוצת ציירים בראשה עמד הכומר דרָגוֹש קומאן מיאשי. כתובת שנמצאה בתוך הכנסייה מציינת שהציורים בוצעו בשנת 1541 לבקשתה של אחייניתו של לוקה ארבורה, אנה.[9]
הציורים מבוצעים על רקע ירוק בשילוב אדום, כחול, צהוב, ורוד ואוקר. הפיגמנט הכחול חזק עמיד במיוחד ונוסחתו אינה ידועה.
ציורי הקיר מתארים סצנות מספר בראשית ומחיי הקדושים כגון "מזמור התפילות לבתולה", "המצור על קונסטנטינופול", "יום הדין האחרון", "הבן הפזרן". בספינה ובבמה מופיעות דמויותיהם של לוקה ארבורה, אשתו וחמשת ילדיהם.[10]
מבנה הכנסייה מלבני, ללא מגדל פעמונים, דבר אופייני לכנסיות שנבנו על ידי בעלי אחוזות. בחזית הצפונית יש גומחה גדולה ששימשה כנראה לאחסון הפעמונים. הכניסה נמצאת בצד הדרומי של המבנה. מחוץ למבנה קיים חלל פתוח למחצה שנוצר על ידי הארכת הקירות הצדדיים ב־2.5 מטר וחיבורם באמצעות קשת חצי עגולה. זאת הפעם הראשונה בה מבנה מסוג זה מופיע באדריכלות האזור.
בפנים הכנסייה שתי גומחות בעלות צורה חצי מעגלית (אפסידים), החצובות בעובי הקירות הצדדיים, המקנות לאולם צורה דמוית תלתן. הקירות ישרים וחלקים. מעל הספינה והנרתקס נבנו כיפות. הארקדות נמוכות, ללא ספירלות, שיפועים וקשתות האופייניות לאזור מולדובה.
בין השנים 1909–1914 ו-1936–1937 בוצעו עבודות לשיקום וחיזוק המבנה.
בנרתקס, המשמש גם כחדר קבורה, נמצאים הקברים של לוקה ארבורה, אשתו יוליאנה ושניים מבניהם. מעל ארונו של לוקה ארבורה ניצבת חופה מגולפת באבן בסגנון גותי, יחידה במינה ברומניה, בדמות חופת האבן שמעל ארונו של מלך קזימיר הרביעי בקתדרלה ואוול בקרקוב.[11]
כנסיית גאורגיוס הקדוש במנזר הקדוש יואן החדש מסוצ'אבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניית הכנסייה התחילה בשנת 1514 בתקופתו של בוגדן השלישי, בנו של שטפן הגדול, והסתיימה בשנת 1522 בתקופת בנו של בוגדן, שְטֶפָנִיצָה, כפי שנכתב בכתובת המוצבת מעל דלת הכניסה בנרתקס.
הכנסייה הוקמה כדי שתשמש את המיטרופוליט של סוצ'אבה.
מבנה הכנסייה דומה למבנה כנסיות האחרות שנבנו במולדובה באותה התקופה, פרט להיעדר חדר קבורה בין הנרתקס לספינה. הצריח המתומן, בעל ארבעה חלונות וארבע תמיכות ניצב על בסיס בצורת כוכב בעל שמונה קודקודים ומעוטר בחלקו העליון בשורת גומחות ואפריז בנוי מאריחי קרמיקה בצורות שונות בצבעים ירוק, צהוב או חום.
ציורי הקיר המעטרים את הכנסייה צוירו בתקופתו של פטרו רארש, בין השנים 1534 – 1535. הציורים החיצוניים נהרסו בחלקם בתקופת השלטון האוסטרי כאשר כוסו בשכבת טיח.[12]
ציורי הקיר הפנימיים מתארים את הדמויות הרגילות: ישו, השליחים, מריה והקדושים בסצנות ידועות מהברית החדשה.
ציור הצליבה הוא אחד המרשימים מבין ציורי ימי הביניים במולדובה. פניהם של מריה, הנשים המלוות את מריה והמלאכים המרחפים סביב ישו מלאי הבעה ונראה כי צוירו לפי אנשים חיים.
ציור נוסף בעל חשיבות אומנותית והיסטורית, שחלקו נהרס, נמצא בספינה. הוא מתאר את בוגדן השלישי ודמויות נוספות שניתן היה לזהותם על פי הכתובות בשפה הסלבית הכנסייתית המלוות אותן. אלה הם בנו של בוגדן, שטפניצה, פטרו רארש ובניו איליאש ושטפן. חלק מהציורים המקוריים כוסו בדמויות חדשות, למשל תמונתה של אשת פטרו רארש, אלנה, עליה צויר פטרו הפיסח. ציורים פנימיים מקוריים רבים אבדו עם הריסת הקיר המערבי של הספינה.
ציורי הקיר הפנימיים שנותרו נוקו מפיח ורועננו על ידי האומן יוהאן פירטלברגר בין השנים 1906 – 1909 ולאחר מכן שוב בשנת 2001.
בחזית הדרומית שהשתמרה טוב יותר מהחזיתות האחרות אפשר למצוא את "המנון הלל והודיה לבתולה" ואת המצור על קונסטנטינופול המתאר תהלוכת פרשים קדושים המלווים את הקיסר קונסטנטינוס.
בחזית המערבית אפשר למצוא את "אילן ישי" ואת "יום הדין האחרון".[13]
כנסיית תרדמת מרים במנזר הוּמוֹר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנסייה מוקדשת ל"תרדמת מרים", אירוע בו, על פי האמונה הנוצרית, מרים, אם ישו נרדמה לשנת עולמים והועלתה השמיימה.
הכנסייה נבנתה לראשונה בתחילת המאה החמש עשרה, בתקופתו של אלכסנדרו הטוב שליט נסיכות מולדובה, כחלק ממנזר. בשנת 1527 המנזר נשדד ונהרס. מתוך החפצים וכתבי היד יקרי הערך, שהוחבאו במקום מסתור בחדר הקבורה, נותר ספר הכולל את ארבע ספרי הבשורות, שנתרם לכנסייה על ידי שטפן הגדול בשנת 1473.
המבנה הנוכחי הוקם בשנת 1530, בתקופת שלטונו של פֶּטרוּ רַארֶש, על ידי ראש הדיוואן המלכותי, טוֹאַדֶר בּוּבּוּיוֹג ועבר שיפוץ בין השנים 1554 – 1555.
הציורים בוצעו בשנת 1535 על ידי הצייר טומה מהוּמוֹר. זאת הכנסייה הראשונה במולדובה בה צוירו הקירות החיצוניים.
בציורי הקיר החיצוניים שולטים גוונים של אדום. על הקיר המערבי יש פרסקו המתאר את יום הדין האחרון. הקיר החיצוני הדרומי, שהשתמר בצורה טובה, מעוטר בפרסקו המתאר את המצור הפרסי על קונסטנטינופול בשנת 625. ליד הפרסקה תמונות של הסנה הבוער ומשל הבן הבזבזן.
ציורי הקיר הפנימיים ממשיכים את המסורת שנקבעה בתקופתו של שטפן הגדול עם דגש על האופי הסיפורי. בתוך הכנסייה ציורי רבים המתארים את מקימי הכנסייה, פטרו רארש ומשפחתו וטוֹאַדֶר בּוּבּוּיוֹג ואשתו אנסטסיה.
בקמרון לפני הכניסה לנרתקס נמצא ציור של הבתולה עם ישו מוקפת מלאכים ובנביאים ומעל הכניסה לחדר הקבורה ציור של תרדמת הבתולה.
כנסיית הקדוש ניקוֹלָאֶה בפרובוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הכתובת המוצבת מעל הכניסה הדרומית, הכנסייה נבנתה על ידי פטרו רארש בשנת 1530.
בדומה לכנסיות האחרות באזור, גם כנסייה זאת נבנתה מאבן ולבנים לפי המבנה האדריכלי של הכנסייה הביזנטית' הכולל מבואה חיצונית, נרתקס, חדר קבורה, ספינה עם שלושה אפסידים וצריח. החלונות נבנו בסגנון הגותי. האפסידים מעוגלים מבפנים ובעלי מבנה של מחומש מבחוץ. האפסיס המאכלס את המזבח עומד בנפרד ולו שתי גומחות.
הציורים בתוך הכנסייה בוצעו בסגנון הביזנתי בתקופת שלטונו של פטרו רארש על ידי צייר לו ידוע. מתוך הציורים המקוריים נותרו רק אלה שבמבואה החיצונית ובנרתקס. כל יתר הציורים שוחזרו ביד לא מאומנת בשנת 1844 ולאחר מכן בין השנים 1996 - 2001 במסגרת פרויקט בינלאומי. [14]
הציורים החיצוניים בוצעו בשנת 1532 ביוזמתו של בן דודו של פטרו רארש, גריגורה רושקה, לימים המיטרופוליט של מולדובה. הציורים התבלו במשך הזמן בשל פגעי מזג האוויר ולא שוחזרו. על הקיר הדרומי אפשר עדיין להבחין בקטעים מ"אילן ישי" ו"המנון הלל והודיה לבתולה". [15]
כנסיית "הבשורה למרים" במנזר מולדוביצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנסיית הבשורה למרים שליד מנזר מולדוביצה הוקדשה על ידי פטרו רארש בשנת 1532.
הציורים בוצעו בשנת 1537 על ידי טומה מהומור.
אורך הכנסייה 32.80 מטר ורוחבה 8.50 מטר. החלוקה הפנימית רגילה, כוללת נרתקס גדול, חדר קבורה צר, נמוך וחשוך, ספינה מרווחת מוארת באמצעות ארבעה חלונות בינוניים, ושלושה אבסידים.[16]
מעל הספינה מתנשא הצריח שצורתו החיצונית מתומנת, מעוטר, בדומה למבנה כולו בשורות של גומחות.
האפסידים מעוטרים בתמונות של קדושים מתפללים ליד פיתגורס, אפלטון, אריסטו וסופוקלס הנחשבים למבשרי הנצרות. ציור הקיר החשוב ביותר נמצא בספינה ומתאר את צליבת ישו. מעל המזבח מצוירת הסעודה האחרונה. [17]
בין ציורי הקיר הפנימיים גם תמונות של פטרו רארש, אשתו אלנה ושני ילדיהם איליאס ושטפן, קדושים, ישו ומריה, יוחנן המטביל, תרדמת מרים, בריאת העולם, ויום הדין האחרון.
הציורים בחזית הדרומית, שהשתמרו בצורה טובה, מתארים את "המנון הלל והודיה לבתולה" והמצור על קונסטנטינופול, "הסנה הבואר" ו"אילן ישי".[18]
כנסיית התחייה במנזר סוצ'ביצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנסיית התחייה בסוצ'ביצה היא המאוחרת מתוך הכנסיות המצוירות במולדובה. היא נבנתה בין השנים 1582 – 1584, בתקופתו של שליט מולדובה פטרו השישי "הפיסח" במימון משפחת מובילה. שניים מבני המשפחה, נכדיו של פטרו רארש היו לימים נסיכי מולדובה (ירימיה בין השנים 1595 – 1606 וסימיון בין השנים 1606 – 1607). האח השלישי, גאורגה מובילה, המיטרופוליט של מולדובה בין השנים 1588 – 1605, (עם מספר הפסקות) היה יוזם בניית הכנסייה.
הכנסייה נבנתה בסגנון המקובל של הכנסיות במולדובה. החלל הפנימי מלבני בעל צלעות של 100 ו-104 מטר כולל ספינה עם שלושה אפסידים, חדר קבורה, נרתקס סגור וצריח. עם עלייתו לשלטון של ירמיה מובילה נוספו לכנסייה שתי מרפסות כנסייה קטנות והוחל במלאכת הציור. [19]
הציירים יואן וסופרוניה, הושפעו מהאומנות הפולנית והרוסית.
בין הציורים המופיעים בתוך הכנסייה נמצא ציור "אם האלוהים עם התינוק ישו" מעל המזבח, "ישו פנטוקרטור" ליד פתח הצריח, סיפורי הבריאה ו"אוהל מועד" בספינה. אוהל המועד היה נושא שכיח בכנסיות בוולאכיה כבר מבהמאה ה-14. התמונות מחיי משה המופיעות בחדר הקבורה הן יחידות במינן במולדובה.
בכניסה לכנסייה, על תקרת הנרתקס, ניצב ציור "ביקור המלאכים באוהל אברהם" ועל הקירות צוירו תמונות מחיי הקדושים. במפרסת הכניסה ניצבים ציור יום הדין האחרון, תמונות מחיי הקדוש יואן החדש מסוצ'אבה, וחלום נבוכדנצר המבוסס על ספר דניאל.[20]
ציורי הקיר החיצוניים שבוצעו בשנת 1596, נשמרו בצורה הטובה ביותר מבין ציורי כל הכנסיות במולדובה. צבע הרקע השולט הוא ירוק.
על הקיר החיצוני הצפוני מוצג הציור "הסולם של יואן קלימקס" המתאר את המאבק בין הטוב לרע. זאת הכנסייה היחידה בה נשמרו הציורים בקיר הצפוני.
החזיתות בצד דרום ומזרח מעוטרים בציורים הרגילים "המנון הלל והודיה לבתולה", "אילן ישי", תפילות הקדושים. באופן חריג, במקום "המצור על קונסטנטינופול", בפעם הראשונה במולדובה, מופיע כאן ציור שלא נלקח מהמסורת הביזנטית אלה מהמסורת הסלבית. מדובר ב"הגנתה של אם האלוהים" המתבסס על אירוע שהתרחש לכאורה בכנסייה בקונסטנטינופול - אם האלוהים הופיע לפני המתפללים יחד עם קדושים רבים והבטיחה את עזרתה.
בקיר המערבי אין ציורים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Manastirea Humor, www.crestinortodox.ro
- ^ Imnul Acatist in iconografie, www.crestinortodox.ro
- ^ Cavalcada Sfintei Cruci, www.crestinortodox.ro
- ^ Sîntem moldoveni!, www.moldovenii.md
- ^ Fresca de valoare inestimabila descoperita la Biserica UNESCO Sfanta Cruce din Patrauti, Monitorul de Suceava (ברומנית)
- ^ Manastirea Voronet - Prezentare Generala, Sfanta Manastire Voronet (ברומנית)
- ^ Ghid de Bucovina, MĂNĂSTIREA VORONEŢ, Ghid de Bucovina, 2021-02-09 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Viața monahală reîncepe la Mănăstirea Arbore
- ^ Arbore Monastery, Cultural Rom Tour: Travel to Romania, tours in Eastern Europe, Dracula tours, travel to Transylvania, travel to Bucovina (באנגלית אמריקאית)
- ^ Arbore (1502) | RomaniaForAll.com, www.romaniaforall.com
- ^ The church from Arbore – He-cross (באנגלית אמריקאית)
- ^ Manastirea Sfantul Ioan cel Nou de la Suceava, www.crestinortodox.ro
- ^ I. Caprosu, Biserica Sfantul Gheorge din Suceava
- ^ Probota, mănăstirea-cetate a lui Petru Rareș – Patrimoniul mondial în România, 2016-11-29
- ^ Tereza Sinigalia, Manastirea Probota. Biserica Sf. Nicolae
- ^ Manastirea Moldovita, www.crestinortodox.ro
- ^ Catalin Belu, REPERE SPIRITUALE: Mănăstirea Moldoviţa – bijuterie a spiritualităţii şi artei vechi moldoveneşti | Agenția de presă Rador, 2023-04-12 (ברומנית)
- ^ user1, Hram de Buna Vestire. Mănăstirea Moldoviţa este o adevarata bijuterie arhitecturală, 2022-03-24 (ברומנית)
- ^ Manastirea Sucevita, www.crestinortodox.ro
- ^ Programul iconografic al manastirei Invierea Domnului , Sucevita
