הכנסייה העירונית (ויטנברג)

הכנסייה העירונית
Stadtkirche Wittenberg
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 4, 6
חלק מתוך	אנדרטאות מרטין לותר באייסלבן ובוויטנברג
מידע כללי
סוג	כנסייה
על שם	מרים, אם ישו
עיר	ויטנברג
מדינה	גרמניה
מידע על ההקמה
סגנון אדריכלי	אדריכלות גותית
מידות
שטח	0.19 הקטאר
קואורדינטות	51°51′59″N 12°38′41″E / 51.8665°N 12.6448°E
	(למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני הכנסייה העירונית

הכנסייה העירונית בוויטנברג (בגרמנית: Stadtkirche Wittenberg) היא כנסייה לותרנית, בה הטיף מרטין לותר את תורתו ובה נערכה לראשונה תפילת מיסה בגרמנית במקום בלטינית. היא נחשבת לכן לכנסיית האם של הרפורמציה הפרוטסטנטית.

הכנסייה מוזכרת לראשונה ב-1185 כ"כנסיית העיר והקהילה על שם מריה הקדושה" (Stadt- und Pfarrkirche St. Marien). ב-1522 במסגרת האיקונוקלאזם הוסרו כל הפסלים והקישוטים של ימי הביניים פרט לפסל חזירת היהודים.

ב-1811 עוצבה הכנסייה בסגנון נאו גותי. מעל למזבח בכנסייה נמצא ציור הסעודה האחרונה של לוקאס קראנאך האב שבו מופיע לותר עם השליחים.

שני המגדלים של הכנסייה מתנשאים מעל כיכר העיר, באחד שעון ובשני פעמונים.

ב-1996 הוכרזה הכנסייה כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו, חלק מהאתר אנדרטאות מרטין לותר באייסלבן ובוויטנברג.

חזירת היהודים בוויטנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הקיר הדרומי החיצוני של הכנסייה נמצא בגובה רב, פסל קטן של חזירת היהודים (Judensau) משנת 1305. רק מי שמתעניין בנושא טורח לחפש אותו ולהרים מבט אליו.

מעל הפסל כתוב Rabini Schem HaMeforas (רב, השם המפורש).

הפסל מתאר חזירה שמניקה יהודים המשתעשעים עם חזירון. רב יהודי מרים את זנבה ומתבונן באחוריה שם הוא אמור למצוא את השם המפורש של היהודים.

לותר קיווה שהיהודים ימרו את דתם ויצטרפו אליו לנצרות הפרוטסטנטית ובכך יזרזו את הביאה השנייה של ישו. לאחר שהיהודים סירבו לעשות זאת הוא הפך לאנטישמי קיצוני.

בספרו Vom Schem Hamphoras משנת 1543 הוא הישווה את היהודים לשטן וכתב על פסל חזירת היהודים בוויטנברג:

"כאן, על כנסיית הקהילה שלנו בוויטנברג, יש פסל אבן של חזירה. מתחתיה יהודים וחזירונים יונקים ממנה. מאחוריה נמצא רבי המרים את רגלה הימנית, מרים את זנבה מתכופף ומתבונן באחוריה כדי לקרא את התלמוד הנמצא שם כאילו הוא קורא משהו חשוב שהוא ללא ספק, השם המפורש שלהם."