הכנסת העשרים ושתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הכנסת ה-22)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכנסת העשרים ושתיים
סמל הכנסת
מדינה ישראלישראל  ישראל
גוף פרלמנטרי הכנסת
תקופת כהונה 3 באוקטובר 2019
(6 שבועות ויום)
מערכת בחירות הבחירות לכנסת העשרים ושתיים
הנהגה
יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין (זמני)
הרכב
22nd Knesset Composition.svg
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל

הכנסת העשרים ושתיים היא הכנסת המכהנת לאחר הבחירות שהתקיימו ביום 17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט. הכנסת הושבעה ב-3 באוקטובר 2019, ד' בתשרי ה'תש"ף.[1]

חלוקת המושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ושתיים
תוצאות הבחירות לכנסת ה-22:
     מפלגות הימין: 47 מושבים (כולל את ישראל ביתנו)
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 33 מושבים
     מפלגות השמאל: 11 מושבים
     מפלגות הערבים: 13 מושבים

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה ראש הרשימה מושבים
הכנסת ה-22 הכנסת ה-21
כחול לבן בני גנץ 33 35
הליכוד בנימין נתניהו 32 39[2]
הרשימה המשותפת איימן עודה 13 10[3]
ש"ס אריה דרעי 9 8
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 8 5
יהדות התורה יעקב ליצמן 7 8
ימינה איילת שקד 7 5
העבודה-גשר עמיר פרץ 6 6
המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ 5 4[4]

גושים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גוש הימין: הליכוד, הבית היהודי – האיחוד הלאומי, הימין החדש – 39 מושבים
  • גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 16 מושבים
  • ישראל ביתנו: – 8 מושבים
  • גוש המרכז: כחול לבן – 33 מושבים
  • גוש השמאל: העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי – 11 מושבים
  • גוש הערבים: הרשימה המשותפת – 13 מושבים

חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברי הכנסת המכהנים מודגשים
כחול לבן בני גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מאיר כהן, מיקי חיימוביץ', עפר שלח, יועז הנדל, אורנה ברביבאי, מיכאל ביטון, חילי טרופר, יעל גרמן, צבי האוזר, אורית פרקש-הכהן, קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אסף זמיר, יזהר שי, אלעזר שטרן, מיקי לוי, עומר ינקלביץ', פנינה תמנו-שטה, ר'דיר מריח, רם בן ברק, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ', רם שפע, בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, איתן גינזבורג, גדי יברקן
הליכוד בנימין נתניהו, יולי אדלשטיין, ישראל כ"ץ, גלעד ארדן, משה כחלון, גדעון סער, מירי רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, זאב אלקין, חיים כץ, אלי כהן, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, ציפי חוטובלי, דודי אמסלם, אמיר אוחנה, אופיר כץ, אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מיקי זוהר, שרן השכל, יפעת שאשא-ביטון, מיכל שיר, קטי שטרית
הרשימה המשותפת איימן עודה, מטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, וליד טאהא, עופר כסיף, היבא יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סאמי אבו שחאדה
ש"ס אריה דרעי, יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אלכס קושניר, מרק איפראימוב
יהדות התורה יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר
העבודה-גשר עמיר פרץ, אורלי לוי-אבקסיס, איציק שמולי, מרב מיכאלי, עמר בר-לב, רויטל סויד
המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ, סתיו שפיר, יאיר גולן, תמר זנדברג, אילן גילאון
הבית היהודי-האיחוד הלאומי רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', מוטי יוגב, אופיר סופר
הימין החדש איילת שקד, נפתלי בנט, מתן כהנא

מאפייני חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת העשרים ושתיים נבחרה רק כחמישה חודשים לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת. לפיכך, רבות מהסיעות בחרו לשמור על סדר רשימתן, וגם באחרות לא חלו שינויים מפליגים.

חברי כנסת חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל הכנסת העשרים ושתיים נכנסו שמונה חברים חדשים (שיא שלילי של מספר חברי כנסת חדשים):

בנוסף חזרו לכנסת העשרים ושתיים 8 חברי כנסת שכיהנו בכנסת בעבר אך לא כיהנו בכנסת העשרים ואחת. נוספה עליהם חברת הכנסת סתיו שפיר שכיהנה בכנסת העשרים ואחת מטעם מפלגת העבודה הישראלית והתפטרה מהכנסת (ההתפטרות היחידה בכנסת זו) כדי להתמודד במסגרת המחנה הדמוקרטי:

יהודים דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו 32 יהודים דתיים (אורתודוקסים), מתוכם כל 16 חברי המפלגות החרדיות וכל 4 חברי הסיעה הדתית הבית היהודי – האיחוד הלאומי. בכנסת זו מכהנת חברת כנסת חרדית אחת, עומר ינקלביץ'.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו יש 28 נשים, לעומת 29 בכנסת ה-20 וה-21. הירידה הקלה נובעת מירידת כוחו של הליכוד, לעומת איחוד גשר בראשות אורלי לוי-אבוקסיס עם העבודה, שהכניסה לכנסת.

להט"בים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכנסת העשרים ושתיים נבחרו 4 להט"בים, אחד פחות מבכנסת הקודמת:

לא-יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים ושתיים ישנם 14 חברי כנסת לא יהודים – מרביתם מהרשימה המשותפת, אחת מכחול לבן, ואחד מישראל ביתנו.

ישנן 3 נשים לא יהודיות ו-11 גברים לא יהודים בכנסת זו.

מבחינה עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:

יוצאי מערכת הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו יש 12 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל (לעומת 11 בכנסת הקודמת):

4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:

ראשי רשויות מקומיות לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו יש 10 ראשי רשויות מקומיות לשעבר, מחציתם מסיעת כחול לבן. מספר זה זהה למספר בכנסת הקודמת, לאחר שיהדות התורה ירדה במנדט ויצחק פינדרוס לא נבחר, אך ש"ס עלתה במנדט ומשה אבוטבול נכנס. כמו כן, במפלגת רע"ם, עבד אל-חכים חאג' יחיא לא הוצב ברשימה, אך ראש רשות אחר, סעיד אלחרומי, הוצב בה. בתחילת הכנסת העשרים, בה טרם קמה מפלגת חוסן לישראל והמפלגות החרדיות הגיעו להישג נמוך יותר, כיהנו 8 ראשי רשויות מקומיות כחברי הכנסת.[5]

דוקטורים ופרופסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים ושתיים ישנם תשעה בעלי תואר דוקטור, (מספר זהה לכנסת הקודמת, בכנסת זו אין פרופסורים):

קרובי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי מכהנים במקביל כחברי הכנסת מטעם מפלגת תע"ל החברה בהרשימה המשותפת, בדומה לכנסת הקודמת ולזו שלפניה.

פיצולים בסיעות הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תפקידים בכנסת ה-22
התפקיד שם סיעה הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין הליכוד יו"ר זמני, על פי חוק־יסוד: הכנסת
סגני יושב ראש הכנסת דוד ביטן הליכוד מינוי זמני
יעקב מרגי ש"ס
מאיר כהן כחול לבן
אחמד טיבי הרשימה המשותפת
חמד עמאר ישראל ביתנו
יושבי ראש הוועדות הזמניות (טרם הוקמו ועדות קבועות)
הוועדה המסדרת (ממלאת תפקידי ועדת הכנסת) אבי ניסנקורן כחול לבן עד 24 באוקטובר 2019 כיהן בתפקיד מיקי זוהר
ועדת הכספים הזמנית משה גפני יהדות התורה
ועדת החוץ והביטחון הזמנית גבי אשכנזי כחול לבן
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת
ועדת הכספים
ועדת הכלכלה
ועדת החוץ והביטחון
ועדת הפנים והגנת הסביבה
ועדת החוקה, חוק ומשפט
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ועדת החינוך, התרבות והספורט
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
ועדה לענייני ביקורת המדינה
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
ועדת המדע והטכנולוגיה
ועדת האתיקה
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
ועדה מיוחדת לפניות הציבור
הוועדה לזכויות הילד
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
יושבי ראש הסיעות
יושב ראש סיעת כחול לבן אבי ניסנקורן כחול לבן
יושב ראש סיעת הליכוד מיקי זוהר הליכוד
יושב ראש סיעת הרשימה המשותפת אחמד טיבי הרשימה המשותפת
יושב ראש סיעת ש"ס יואב בן צור ש"ס
יושב ראש סיעת ישראל ביתנו עודד פורר ישראל ביתנו
יושב ראש סיעת יהדות התורה יעקב אשר יהדות התורה
יושב ראש סיעת העבודה-גשר איציק שמולי העבודה-גשר
יושב ראש סיעת המחנה הדמוקרטי לא מאויש המחנה הדמוקרטי
יושב ראש סיעת הבית היהודי – האיחוד הלאומי אופיר סופר הבית היהודי-האיחוד הלאומי
יושב ראש סיעת הימין החדש נפתלי בנט הימין החדש
ראשי הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה
ראש האופוזיציה
בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
קצין הכנסת יוסף גריף
רב הכנסת הרב אביעד גוטמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השבעת הכנסת נדחתה ביומיים: בשל יומיים של ראש השנה, וביוזמת יו"ר הכנסת, גם בשל צום גדליה שחל למחרת
  2. ^ החדשות - כחלון מתאחד בניגוד להבטחות, mako, ‏2019-05-28
  3. ^ אז 2 המפלגות רצו ב-2 רשימות שונות חד"ש-תע"ל ברשימה אחת, ורע"ם-בל"ד ברשימה אחרת
  4. ^ בבחירות קודמות רצו תחת השם 'מרצ', ללא התנועה הירוקה וישראל דמוקרטית
  5. ^ בהמשך הכנסת העשרים, בעיקר בעקבות הסכמי רוטציה, עלה מספרם גם בה ל-10.


הקודמת:
הכנסת העשרים ואחת
הכנסת העשרים ושתיים הבאה:
הכנסת העשרים ושלוש