הכרוניקה הרוסית הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדף ה-14 של כרוניקת רדזיוויל (Радзивилловская летопись), הכרוניקה שבה נכללת בין היתר הכרוניקה הרוסית הראשונה, כולל איורים ייחודיים מן המאה ה-15; בדף זה מתואר מסע המלחמה של אולג נגד קונסטנטינופול

הכרוניקה הרוסית הראשונה, המכונה גם הכרוניקה של נֶסְטוֹר, כרוניקת קייב, הכרוניקה הראשונה או סיפורי השנים שחלפוסלאבית כנסייתית עתיקה‎:‏ Повѣсть времяньныхъ лѣтъ; ברוסית: Пóвесть временны́х лет; באוקראינית: Пóвість врéм'яних літ; בבלארוסית: Апóвесць мíнулых часóў; בפולנית: Powieść minionych lat) היא כרוניקה המגוללת את ההיסטוריה של רוס של קייב בסביבות השנים 8501110, אשר נערכה במקור בקייב בערך בשנת 1113.

שלוש מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקובץ המקורי נחשב לאורך שנים לעבודתו של הנזיר נֶסְטוֹר, ועל כן כונה "הכרוניקה של נסטור" או "כתב היד של נסטור". עם המקורות הקדומים יותר לחיבור – אשר אבדו מזמן – נמנים כרוניקות סלאביות, ספרי השנים הביזנטיים של יוהנס מאללאס ("הנואם") ושל גאורגיוס המרטולוס, בילינות וסאגות נורדיות, וכן מספר כתבי קודש יווניים, הסכמים בין רוס והאימפריה הביזנטית, ודיווחים בעל-פה מפי יאן וישאטיץ' (Вышатич) ומפי מצביאים נוספים. מאחר שנסטור עבד בחצרו של סוויאטופולק השני, קרוב לוודאי כי הוא היה שותף לגישתו הפרו-סקנדינבית.

החלק המוקדם יותר של החיבור עשיר באנקדוטות, ובהן סיפור הגעתם של שלושת האחים הוורנגים, סיפור יִיסודהּ של קייב, הרצח של שליטי קייב אַסְקוֹלְד ודִיר, סיפור מותו של אולג מנובגורוד, אשר נקטל בידי נחש אשר הוסווה בשלד של סוסו, ונקמתה של אולגה אשתו של איגור בבני שבט הדְרֶבְלִיַאנִים אשר רצחו את בעלה. אנו חבים לנסטור בין היתר את הדיווח על שליחותם של קירילוס ומתודיוס אל הסלאבים, וכן את הסיפור על האופן המהיר שבו דיכא ולדימיר הראשון את פולחן האל פֶּרוּן (ראש הפנתאון הסלאבי) ואת פולחן יתר האלילים בקייב.

בשנת 1116 ערך ההֶגוּמֵן (ראש מנזר אורתודוקסי) סילבסטר מקייב באופן מקיף את הטקסט של נסטור, והוסיף את שמו בסוף הכרוניקה. הואיל וולדימיר השני היה פטרון הכפר וִידוּבִּיצִ'י (Выдубичи), שבו שכן המנזר, היללה המהדורה החדשה את הנסיך ועשתה אותו לדמות מרכזית בנרטיב המאוחר יותר. הגרסה השנייה של חיבורו של נסטור נשתמרה בקודקס הלורנטי.

כעבור שנתיים יצאה מהדורה שלישית, אשר התמקדה בדמותו של בנו ויורשו של ולדימיר, מסטיסלאב הראשון ("הגדול"). ייתכן כי מחבר ההוצאה החדשה היה יווני, שכן הוא תיקן ועדכן נתונים רבים בנוגע לנושאים הקשורים לביזנטיון. מהדורה זו, האחרונה מבין הרביזיות של חיבורו של נסטור, נשתמרה בקודקס ההיפאטי.

שני כתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הואיל וכתב-היד המקורי של הכרוניקה, כמו גם ההעתקים המוקדמים של החיבור (הקודקס הלורנטי והקודקס ההיפאטי), אבדו, קשה לשחזר את התוכן המקורי של הכרוניקה, מילה במילה.

הקודקס הלורנטי הועתק בידי הנזיר הניז'גורודי לורנטיוס עבור הנסיך דמיטרי מסוזדל בשנת 1377. הטקסט המקורי שממנו העתיק הנזיר היה קודקס אשר נערך עבור מיכאיל מטבר ב-1305, אשר אבד בינתיים. הדוח מגיע עד שנת 1305, אך מסיבה שאינה ברורה חסרות בו השנים 898922, 12631283 וכן 12881294. כתב היד נרכש על ידי הרוזן הנודע אלכסיי מוסין-פושקין (מגלה כתב היד של "משא מלחמת איגור‎") ב-1792, ובהמשך הוצג בספרייה הלאומית הרוסית בסנקט פטרבורג.

הקודקס ההיפאטי נתגלה במנזר אִיפַּאטְיֶיב (Ипатьев) שבעיר קוסטרומה על ידי ההיסטוריון הרוסי ניקולאי קַרַמְזִין (Карамзин). כתב היד ההיפאטי מתוארך למאה ה-15, ומאגד בתוכו מידע רב על הכרוניקות האבודות מן המאות ה-12 וה-13. החיבור נכתב בשפה שהיא גרסה סלאבית-מזרחית לסלאבית כנסייתית, עם "שגיאות מזרחיות" רבות (בדומה לקודקסים סלאביים-מזרחיים אחרים מאותה העת).

במהלך השנים נערכו מספר מונוגרפיות והוצאות לאור של הכרוניקה – המוקדמת שבהן ב-1767. הפילולוג הנודע אלכסיי שחמטוב פרסם ב-1908 ניתוח טקסטואלי חלוצי של הנרטיב. מאוחר יותר הוסיפו דמיטרי ליכצ'וב וחוקרים סובייטים אחרים באופן חלקי על ממצאיו. גרסאותיהם היו ניסיון לשחזר את הכרוניקה הקדם-נסטורית, אשר קובצה בחצרו של יארוסלאב הראשון באמצע המאה ה-11.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מכרוניקות ימי-ביניימיות אחרות שנכתבו בידי נזירים אירופאים, הכרוניקה הרוסית הראשונה ייחודית בהיותה העדות הכתובה היחידה בנמצא להיסטוריה המוקדמת של העמים הסלאביים המזרחיים. אין מקור המשתווה לדיווח המקיף שלה על אודות ההיסטוריה של רוס של קייב, אם כי הכרוניקה הראשונה של נובגורוד מוסיפה עליה מספר תיקונים משמעותיים. בנוסף, יש לכרוניקה ערך כדוגמה עיקרית לספרות הסלאבית-המזרחית העתיקה.

בכרוניקה נכלל מידע על הסלאבים הקדומים, התיישבות העמים הסלאביים לאורך נהר הדנייפר ובסביבת אגם אילמן, מלחמות עם הכוזרים והוורנגים, ושמות הנסיכים הראשונים החל מרוריק. כמו כן נכללות במסמך טקסטים של חוזי שלום עם האימפריה הביזנטית משנת 911, 944 ו-971. חלק מהמידע מבוסס על תרגום של מסמכים ביזנטיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]