הכרזת המלחמה של הממלכה המאוחדת נגד האימפריה היפנית

ב-8 בדצמבר 1941, הממלכה המאוחדת הכריזה מלחמה על האימפריה היפנית. בעקבות המתקפות היפניות על מלאיה הבריטית, סינגפור והונג קונג ביום הקודם, וכן בתגובה להפצצת הצי האמריקאי בפרל הארבור.

וינסטון צ'רצ'יל

רקע

הממלכה המאוחדת הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית ב-3 בספטמבר 1939, יומיים לאחר פלישת גרמניה לפולין. האימפריה היפנית וגרמניה הנאצית חתמו בשנת 1936 על הסכם האנטי-קומינטרן, שנועד להתמודד עם האיום הנתפס של הקומוניזם הסובייטי. במהלך שיחות עם ממשלו של נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, הבטיח ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, כי בריטניה תכריז מלחמה "בתוך שעה" מכל מתקפה יפנית על ארצות הברית.

ב-7 וב-8 בדצמבר 1941 תקפה יפן שטחים בריטיים ואמריקאיים בדרום-מזרח אסיה ובמרכז האוקיינוס השקט במתקפות כמעט מתואמות, ובהן ההתקפה על הצי האמריקאי בפרל הארבור.

הידיעות על ההתקפה בפרל הארבור הגיעו תחילה ללונדון. משהבין כי רוזוולט יפנה לקונגרס האמריקאי בבקשה רשמית להכרזת מלחמה, החל צ'רצ'יל להיערך למסירת הכרזת המלחמה הבריטית מיד לאחר שהקונגרס יאשר זאת. אולם לאחר שנודע לו שגם שטחים בריטיים הותקפו, החליט שאין צורך להמתין לפעולת הקונגרס וזימן מיד את ממורו שיגמיצו, שגריר יפן בממלכה המאוחדת.

שר החוץ אנתוני אידן היה באותה עת בדרכו למוסקבה, ולכן צ'רצ'יל היה מופקד גם על משרד החוץ. הוא הורה לשיגמיצו להודיע לממשלתו כי קיים מצב מלחמה בין שתי המדינות, וניסח מכתב רשמי לשגריר. לימים כתב צ'רצ'יל על המכתב:

"יש אנשים שלא אהבו את הסגנון הטקסי הזה. אבל בסופו של דבר, כאשר אתה נאלץ להרוג אדם, לא עולה דבר להיות מנומס."

הממלכה המאוחדת הכריזה מלחמה על יפן תשע שעות לפני ארצות הברית. ההכרזה הבריטית המוקדמת נבעה מהמתקפות היפניות על מושבותיה במלאיה, סינגפור והונג קונג, וכן מן העובדה שבבריטניה לא הייתה קיימת המסורת החוקתית האמריקאית המחייבת את אישור בית המחוקקים לצורך הכרזת מלחמה. ממשלת בריטניה הייתה יכולה להכריז מלחמה ללא התייעצות עם הפרלמנט, ולכן הייתה מסוגלת לפעול במהירות רבה יותר.

נוסח מכתבו של צ'רצ'יל לשיגמיצו היה כדלקמן:

אדוני, בערב 7 בדצמבר למדה ממשלת הוד מלכותו בממלכה המאוחדת כי כוחות יפניים, ללא כל אזהרה מוקדמת, בין אם בצורת הכרזת מלחמה ובין אם בצורת אולטימטום הכולל הכרזת מלחמה מותנית, ניסו לבצע נחיתה בחופי מלאיה והפציצו את סינגפור והונג קונג.

לנוכח מעשי תוקפנות חסרי הצדקה ובלתי-מעוררים אלה, שבוצעו תוך הפרה בוטה של המשפט הבין-לאומי, ובייחוד של סעיף 1 לאמנת האג השלישית בדבר פתיחת מעשי איבה, אשר הן יפן והן הממלכה המאוחדת צדדים לה, הונחה שגריר הוד מלכותו בטוקיו להודיע לממשלת יפן הקיסרית, בשם ממשלת הוד מלכותו בממלכה המאוחדת, כי מצב מלחמה קיים בין שתי מדינותינו. בכבוד רב, וינסטון ס' צ'רצ'יל.