הלגיון ההודי
פרטים | |
---|---|
מדינה | גרמניה הנאצית |
שיוך | כוחות היבשה של הוורמאכט, ואפן אס אס |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1941–1945 (כ־4 שנים) |
מקים היחידה | סובהאז צ'נדרה בוסה |
מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
הלגיון ההודי (באנגלית: Free India Legion; בגרמנית: Indische Legion או Legion Freries Indien) היה יחידה צבאית של חיילים הודים, שלחמו בשורות הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדמות הדומיננטית מאחורי הקמתו של הלגיון ההודי היה המנהיג ההודי סובהאז צ'נדרה בוסה.
בוסה נבחר פעמיים רצופות כנשיא מפלגת הקונגרס ההודי הלאומי אבל התפטר בגלל חילוקי דעות עם מהטמה גנדי. בוסה התנגד למדיניות אי האלימות של גנדי וסבר כי את עצמאות הודו אפשר להשיג רק בכוח צבאי. הוא יסד מפלגה שקראה להכרזה מיידית של עצמאות הודו. בוסה נאסר 11 פעמים על ידי הבריטים.
בוסה ראה הזדמנות לנצל את חולשת הבריטים בפרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא ניסה ליצור קשרים עם אויבי בריטניה וסיסמתו הייתה :"האויב של אויבי (הבריטים) הוא ידידי". בוסה כעס על החלטת הבריטים לצרף את הודו למלחמה בלי לשאול להסכמתם. הוא ארגן בקלקוטה הפגנת המונים והושם במעצר בית. ב-19 בינואר 1941 הצליח בוסה בעזרת ידידים ואוהדים לברוח מביתו, לעבור את הגבול לאפגניסטן ומשם למוסקבה. הוא ניסה לשכנע את הרוסים לעזור לו לארגן מרד עממי בהודו. הרוסים סירבו אך היפנו אותו לשגריר גרמניה במוסקבה, הרוזן פרידריך ורנר פון דר שולנבורג.
שולנבורג התלהב מבוסה וסידר לו מטוס מיוחד לברלין. הוא הגיע לשם ב-3 באפריל 1941 והתקבל על ידי שר החוץ הגרמני יואכים פון ריבנטרופ שארגן לו פגישה עם אדולף היטלר.
בתמיכת הגרמנים יסד בוסה בגרמניה את "המרכז להודו החופשית". הוא הפיץ עלונים, כתב מאמרים והופיע ברדיו אזאד הינד שהקים במטרה לגייס תמיכה במאבקו. לקראת סוף שנת 1941 הכיר משטר היטלר ב"ממשלת הודו החופשית" ואיפשרה לו להקים כוח צבאי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוסה גייס אנשים ללגיון ההודי מבין החיילים ההודים שנפלו בשבי הגרמנים בקרבות בצפון אפריקה. הוא ביקר במחנות השבויים והציע תנאים טובים למצטרפים ללגיון ההודי.
על המצטרפים היה להישבע בזו הלשון:
אני נשבע בשם האלוהים בשבועה קדושה שאציית למנהיג גרמניה אדולף היטלר המפקד של הכוחות הגרמנים לשחרור הודו שמנהיגה הוא סובהאז צ'נדרה בוסה.
.
בוסה הצליח לגייס כ-3,000 הודים שאומנו על ידי קצינים גרמנים. הוא היה להוט להתחיל בפעולות בהודו ושכנע את הגרמנים לתמוך בפעולה דרך הגבול עם פרס.
בתחילת 1942 הוצנחו 100 חיילים מהליגיון ההודי במערב פרס וחדרו להודו דרך בלוצ'יסטן. בהודו עסקו בפעולות חבלה ובהתססת האוכלוסייה למרד. לפי דו"חות הגרמנים עבר המבצע בהצלחה אבל לא הייתה לו השפעה על החזית בהודו.
בוסה נפגש עם היטלר והתברר לו שהאחרון מעוניין בלגיון ההודי רק כדי להפיק ממנו ערך תעמולתי ולא צבאי. עם כישלונות הגרמנים במלחמה נואש בוסה מהגרמנים. תקוותו האחרונה הייתה יפנים. הגרמנים הפגישו אותו עם שגריר יפן בברלין שהתלהב ממנו. במבצע מסובך וייחודי הובל בוסה ושניים מעוזריו ב-פברואר 1943 לנמל קיל משם הוסע בצוללת גרמנית עד לנקודה מזרחית למדגסקר, שם נפגשו בצוללת יפנית שהביאה אותם לסינגפור.
בחסות ובמימון היפנים הקים בוסה צבא של כ-8,000 שבויים הודים שהשתתף בבמערכה נגד הבריטים בבורמה. בוסה נספה רשמית בתאונת מטוס ב-18 באוגוסט 1945 אבל הסיבות האמיתיות בקשר להיעלמותו נותרו בגדר תעלומה למרות מספר ועדות חקירה שהוקמו. עם עזיבתו של בוסה נותר הלגיון ההודי ללא מנהיג והחלה דמורליזציה. הגרמנים צרפו את הלגיון ההודי לוואפן אס אס שלחו אותו למשימות הגנה בהולנד ולאחר מכן לצרפת להגנת החוף מפלישה. עם נחיתת בעלות הברית בנורמנדי נסוג הלגיון ההודי ביחד עם שאר הצבא הגרמני.
עם כניעת גרמניה הנאצית נסוג הלגיון ההודי לגבול שווייץ אך נתפס על ידי הכוחות הצרפתים והאמריקאים והוסגר לאנגלים. החיילים ההודים הוסעו באניות להודו שם שוחררו לאחר מאסר קצר. כאשר רצו הבריטים להעמיד שלושה ממפקדי הלגיון ההודי למשפט צבאי בדלהי עורר הדבר מהומות והם שוחררו.
יחסו של היטלר ללגיון ההודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]היטלר התייחס בזלזול ללגיון ההודי. בפרוטוקול מ"מועצת הפיהרר" מ-23 במרץ 1945 נכתב כי אחד הגנרלים הציע להפעיל את הלגיון ההודי בקרבות ההגנה[1]. על כך ענה היטלר:
הלגיון ההודי הוא בדיחה. יש הודים שאינם יכולים להרוג כינה, שיעדיפו שיטרפו אותם. הם לא יהיו מוכנים להרוג אף אנגלי. אני חושב שזו שטות גדולה להעמיד אותם נגד האנגלים... אילו השתמשנו בהודים לדפדוף ספרי תפילה, או משהו כזה, הם היו החיילים הכי חזקים בעולם...
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דיוויזיית שרלמאן - חיל מתנדבים צרפתי בשירות הנאצים.
- צבא השחרור האוקראיני חיל מתנדבים אוקראיני בשירות הנאצים.
- החיל הבריטי החופשי - חיל מתנדבים בריטי בשירות הנאצים.
- הלגיון הגאורגי - חיל מתנדבים גאורגי בשירות הנאצים.
- הגייסות החופשיים הדנים - חיל מתנדבים דני בשירות הנאצים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ויליאם שיירר:עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, כרך ב', עמ' 904, הוצאת שוקן, 1962