הלגיון השני אדיוטריקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלגיון השני אדיוטריקס
Legio II Adiutrix
Vexilloid of the Roman Empire.svg
סמל הלגיון: גדי, פגסוס
פרטים
מדינה האימפריה הרומית
שיוך הצבא הרומי
סוג לגיון
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 70
מקים היחידה אספסיאנוס
פירוק היחידה לא ידוע
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק קר, בעיקר פילום, גלדיוס, סקוטום, לוריקה לוריקה סקוומטה (שריון שרשראות)

הלגיון השני אדיוטריקסלטינית: Legio II Adiutrix) היה לגיון רומאי, אשר הוקם בשנת 70 בידי הקיסר אספסיאנוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלגיון הוקם בשנת 70 לספירה בידי הקיסר אספסיאנוס. כבסיס להקמת הלגיון שימשו יחידות של הצי הרומי אשר צידדו באספסיאנוס במהלך מאבקו כנגד ויטליוס. בהקמת הלגיון היה משום תגמול למלחי הצי, ולפיכך הוא כונה גם "פיא פילדיס" (Pia Fidelis - מסור ונאמן). בקיץ של אותה שנה מונה למפקד הלגיון קווינטוס פיטיליוס קריליס, והוא נשלח לגרמניה תחתית והשתתף בדיכוי המרד הבטאווי. לצד הלגיון השישי ויקסטריקס, הלגיון הארבעה עשר גמינה והלגיון העשרים ואחד רפקס, הוא השתתף בקרב ליד סנטן (Xanten) שבו הובסו המורדים. בחורף של אותה שנה הוא הוצב בניימיכן, ובתחילת השנה הבאה הוחלף בזירה זאת בידי הלגיון העשירי גמינה.

הלגיון הועבר לאחר מכן לבריטניה וסייע בדיכוי מרידות מקומיות באזור. ממצאים ארכאולוגיים מלמדים על נוכחות של הלגיון בדווה ולינדום. באזור שנת 77 השתתף הלגיון בכיבוש האי מונה מידי שבט האורדוביקים. בשנים הבאות, כאשר המושל הרומאי של בריטניה יוליוס אגריקולה ניסה לכבוש את שארית סקוטלנד וויילס מידי האורדוביקים, שימש הלגיון כעתודה אסטרטגית ולא לקח חלק בקרבות. בשנת 87 הועבר הלגיון אל אזור הדנובה התחתון, ובתקופת הקיסר דומיטיאנוס סייע בהדיפת פלישות באזור. בסיס הלגיון באותה תקופה נמצא ככל הנראה 40 ק"מ מבלגרד המודרנית, בנקודת החיבור בין הטיסה והדנובה. בשנת 88 הלגיון השתתף במתקפה משולבת של תשעה לגיונות רומאיים על דאקיה, אולם המתקפה נבלמה בסופו של דבר בשל מרד בגרמניה עילית. באותם ימים שרת בלגיון כטריבון צבאי, הקיסר לעתיד אדריאנוס, וכן קווינטוס מרקיוס טורבו, אשר היה לימים למושל פאנוניה ולמפקד המשמר הפרטוריאני.

הלגיון השתתף במלחמותיו של טראיאנוס נגד הדאקים בשנים 101106, ולאחר מכן הועבר בסיס הלגיון לאזור הונגריה המודרנית, ורבים מחייליו גויסו מקרב המקומיים, ושימשו גם בתפקידים אזרחיים כמו סלילת דרכים ובניית מבצרים. ב-118 הוביל הלגיון מסע מוצלח כנגד שבט הסרמטים. חרף העובדה שבסיסו נותר בהונגריה, הלגיון או חלקים ממנו השתתפו בקרבות אחרים מדי פעם, כאשר את מקומו בגזרת הונגריה ממלא הלגיון הרביעי פלביה פליקס. בתקופת שלטונו של אנטונינוס פיוס פעל הלגיון במאוריטניה נגד המורים. בין 162166 הוא השתתף במסע המלחמה של לוקיוס ורוס כנגד האימפריה הפרתית. בין 171173, ומאוחר יותר בין 179180 בתקופת שלטונו של מרקוס אורליוס הוא לחם במלחמות המרקומניות, אשר במהלכו ספג אבדות כבדות וסופחו אליו חלקים מהלגיון השלישי אוגוסטה. במהלך מלחמת האזרחים של שנת 193, תמך הלגיון בספטימיוס סוורוס, והשתתף בצעדה שלו אל רומא אשר לאחריה הוכתר כקיסר. לאחר מכן השתתף הלגיון במסעות המלחמה סוורוס כנגד אויבו פסקניוס ניגר, וככל הנראה גם כנגד השבטים במסופוטמיה (בשנת 195) והאימפריה הפרתית (בין 197-202).

מכאן ואילך המידע על הלגיון מועט יותר. ידוע שבשנת 213 הוא השתתף במסע המלחמה של קרקלה כנגד האלמאנים ומאוחר יותר כנגד הפרתים. ייתכן שהוא השתתף במסע המלחמה של גורדיאנוס השלישי כנגד האימפריה הסאסאנית, ובשנת 238 במלחמתו של קלאודיוס השני גותיקוס כנגד הויזיגותים. סמלי הלגיון לאורך השנים היו גדי ופגסוס.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]