הלובי הארמני בארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הלובי הארמני בארצות הבריתאנגלית: Armenian lobby in the United States) הוא קבוצה של חברות יחסי ציבור, עורכי דין ולוביסטים מקצועיים ש שמועסקים ישירות על ידי הממשלה הארמנית על מנת לרתום את המדיניות והממשל האמריקאי על מנת שיהיה מותאם לאינטרסים של ממשלת ארמניה. אחת המטרות העיקריות של הלובי היא שארצות הברית תכיר ברצח העם הארמני אך בינתיים לאור השפעת הלובי הטורקי (אנ') הכרה זו עדיין לא הוכרזה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלובי הארמני הוקם כמעט אך ורק על ידי ארגונים מקומיים כמו הוועד הלאומי ארמני של אמריקה (ה-ANCA) (אנ') וכן ארגון האספה הארמנית של אמריקה (ה-AAA) (אנ'), מה שמותיר את ממשלת ארמניה במידה רבה מחוץ לתהליך הקמתו של הלובי, לשני הארגונים הללו יש מטרות לובי דומות, בעיקר סביב שיפור יחסי ארמניה–ארצות הברית, קידום ההכרה ברצח העם הארמני ומנגד חסימת הסיוע לאיובותיה של ארמניהטורקיה ואזרבייג'ן. עם זאת הגישות בהן נוקטות שתי הקבוצות שונות ולכן הם מתחרות האחת בשנייה, כך למשל ה-AAA פועלים בגישה שדומה לגישתו של הארגון המרכזי בלובי הישראלי, איפא"ק[1] אך ה-AA דוגל בגיוס תרומות גדולות מארמנים בעלי השפעה בארצות הברית[2].

חלק מההישגים של הלובי מחצית השנייה של המאה ה-20 היו אישור של העברת סכום סיוע לארמניה שמוערך ב-90 מיליון דולר מדי שנה, בנוסף לכך הלובי הארמני הצליח לקדם את סעיף-חוק שאוסר על ממשלת ארצות הברית לתת לממשלת האזרית סיוע ישיר ובעקבות אזרבייג'ן היא המדינה היחידה ממדינות ברית המועצות לשעבר שעדיין לא קיבלה סיוע אמריקאי כלשהו[3].

ב-2000 הודיע יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית דניס הסטרט שהוא יתמוך ב"תיקון שיף", שנקרא על שמו של המחוקק אדם שיף. שיף יזם תיקון לחוק סיוע, שעתיד היה למנוע מטורקיה להשתמש בכספי סיוע החוץ האמריקאי שמקבלת טורקיה מדי שנה, ובו היא שוכרת שירות שדלנות פוליטיים בוושינגטון הבירה על מנת למנוע הכרה אמריקאית ברצח העם הארמני[4].

הלובי הארמני אמנם היה אפקטיבי עד סוף המאה ה-20, אך עם חלוף השנים הוא מסורס באופן כמעט מוחלט על ידי הלובי הטורקי שרוצה למנוע את המשכיות ההשפעה הארמנית בארצות הברית לצד האינטרסים הטורקים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Paul, David (2009). Ethnic Lobbies & U.S. Foreign Policy.
  2. ^ Bakalian, Anny P. Armenian-Americans: From Being to Feeling Armenian. New Brunswick (U.S.A.): Transaction, 1993. Print.
  3. ^ ANCA press release
  4. ^ נתן גוטמן,ואשינגטון, טבח הארמנים? זה עניין להיסטוריונים, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2004