הלוצינוגן
הלוצינוגן הוא המינוח המקצועי לקבוצת סמים פסיכואקטיביים המסוגלים לגרום להזיות (הלוצינציות) המתבטאות בשינויים סובייקטיביים בתפיסה, במחשבה, ובדמיון. הסוגים הנפוצים של הלוצינוגניים הם פסיכדלים, דיסוציאטיבים ודליריאנטים.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוח, כמו כל איבר אחר בגוף, מתפקד בעזרת תגובות כימיות מסוימות. התגובות נוצרות על ידי גירויים המנותבים למוח בעזרת החושים. אפשר לשנות את כימיית המוח על ידי הוצאת חומרים הנוטלים חלק בתגובות הכימיות. במקרה כזה, יגיב הגוף לגירוי שאינו קשור עם העולם החיצוני. החושים קולטים גופים שלמעשה אינם שם, ומתעלמים מגופים הנמצאים שם. התוצאות הן הזיות (האלוצינציות - שפירושו בלטינית 'לתעות ברחבי המוח').
צמחים ופטריות מסוימים מכילים חומרים כימיים המסוגלים לגרום לתעתועי חושים. הקקטוס פיוטה, מיני צפצפה שונים, צמח הדטורה, חפורית הפקעים, אגוז מוסקט, פטריות שונות ועוד, מכילים חומרים כאלו. לפעמים נאכלים צמחים אלו בפולחני דת, משום שתעתועי החושים נחשבים להצצה חטופה לעולם אחר.
השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התמכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב סמי ההזיה, כמו LSD, אינם גורמים לתלות והתמכרות פיזית, והם בעלי פוטנציאל התמכרות נפשית ברמה נמוכה מאוד לחוויה שגורם הסם.[1][2]
השפעות על המצב הנפשי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים מעידים על כך, שבמקרה הספציפי של סמי הזיות, יש משמעות כבדת משקל למצב הנפשי שבו נמצא המשתמש בסם. המשמעות היא, שאנשים בעלי הפרעות נפשיות גבוליות, עלולים להיפגע פגיעה נפשית קבועה כתוצאה מהשימוש. התגובות הנפוצות ביותר באנשים בעלי מחלות נפש, הן של דיכאון, התקפי חרדה, ופראנויה (תחושה של רדיפה). למרות זאת מחקרים הוכיחו שאם המשתמש נמצא במצב נפשי בריא, שקט, רגוע, מאוזן ומוכן לחוויות החוויה לרוב תהיה חיובית ומהנה. על פי מחקרים חדשים ישנם סמים פסיכדליים היכולים לסייע בטיפול בבעיות נפשיות כגון פוסט טראומה (MDMA למשל בסרט התיעודי ״טריפ של חמלה״).
עבריינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב סמי ההזיות, אסורים בשימוש בישראל, על פי פקודת הסמים המסוכנים. על פי החוק, מדובר בעבירה פלילית גם לסוחר בהם וגם למשתמש בהם.
סוגי סמים הלוצינוגניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- LSD - סם חצי מלאכותי אשר סונתז לראשונה ב-16 בנובמבר 1938 על ידי הכימאי השווייצרי ד"ר אלברט הופמן במעבדות סנדוז בבזל. מנה ממוצעת של LSD מכילה 100 מיקרוגרם, ומשך ההשפעה הוא 8 עד 12 שעות.
- פסילוציבין - החומר הפעיל בפטריות פסילוסיבין. החומר מספק השפעות שמזכירות LSD, משך ההשפעה הוא 4 עד 8 שעות.
- מסקלין - סם הלוצינוגני טבעי המצוי במספר זני קקטוסים שהיוו אנתאוגנים בטקסים רוחניים ודתיים (לדוגמה פיוטה). מנה ממוצעת של מסקלין מכילה 200 מיקרוגרם, ומשך ההשפעה הוא 10–20 שעות.
- סלוויה דיוינורום - צמח המכיל כמות קטנה של הטרפנואיד סלווינורין A, שמעניק חוויות והזיות דיספוריות עוצמתיות במיוחד. שאמאניים משבט ה-Mazatec היו משתמשים בסלוויה להרחבת התודעה בטקסים דתיים וטקסי ריפוי רוחני.[3]
- איוואסקה - אנתאוגן טבעי המשמש בעיקר בעיקר בטקסי פולחן דתיים בקרב ילידי אמזוניה. משך ההשפעה הוא 10–12 שעות.
- DMT - טריפטמין טבעי המצוי בזנים רבים של צמחים בעל השפעה חזקה במיוחד. משך ההשפעה הוא 20–30 דקות.
- קטמין - סם הרדמה סינתטי המצוי בשימוש נרחב בהרדמה, ברפואת כאב, ברפואת ילדים וברפואת חירום.
- קנאביס (סם) - לרוב נכלל ברשימת סמי הזיה, למרות שיכולתו לגרום להזיות ויזואליות יותר מוגבלת מאחרים ברשימה (יותר נדיר ובכמויות גבוהות).
איבוגה: צמח הגדל בשלוש מדינות באפריקה ונחשב לסם ההזיות הכי מסוכן והכי חזק בעולם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלומית ישי, המוח הפסיכדלי: כיצד משפיעים סמי הזיה על פעילות המוח?, באתר הארץ, 3 במאי 2015- יותם פלדמן, במימיו השחורים ונטולי הנתיבים של הדיוניסי, הזמן הזה, מכון ון ליר בירושלים, יוני 2021
- הלוצינוגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סמי הזיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Fish, Jefferson M. (2006). Drugs and Society: U.S. Public Policy. Lanham, MD: Rowman & Littlefield. pp. 149–162. ISBN 0742542459.
- ^ Recreational Drug Toxicity, at Claremont Graduate University website
- ^ L. J. Valdés, J. L. Díaz, A. G. Paul, Ethnopharmacology of ska María Pastora (Salvia divinorum, Epling and Játiva-M.), Journal of Ethnopharmacology 7, 1983-5, עמ' 287–312
