תומאס טאונסנד, ויקונט סידני הראשון
 | |||||||||
| תומאס טאונסנד, ויקונט סידני הראשון | |||||||||
| לידה |
24 בפברואר 1733 קנט, הממלכה המאוחדת  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 ביוני 1800 (בגיל 67) סידקאפ, הממלכה המאוחדת | ||||||||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||||||||
| מקום קבורה | כנסיית סנט ניקולאס, צ'יזלהרסט, הממלכה המאוחדת | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| מפלגה |
המפלגה הוויגית | ||||||||
| בן או בת זוג |
Elizabeth Townshend, Viscountess Sydney (19 במאי 1760–?) | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
תומאס טאונסנד, ויקונט סידני הראשון (באנגלית: Thomas Townshend, 1st Viscount Sydney; 24 בפברואר 1733 – 30 ביוני 1800) היה פוליטיקאי בריטי שכיהן כחבר בית הנבחרים משנת 1754 ועד 1783, כאשר קיבל תואר אצולה כברון סידני. הוא כיהן במספר משרות חשובות בקבינט ממשלת בריטניה במחצית השנייה של המאה ה-18. הערים סידני שבנובה סקוטיה, קנדה וסידני שבניו סאות' ויילס, אוסטרליה, נקראו על שמו ב-1785 וב-1788, בהתאמה.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תואמס טאונסנד נולד בטירת ריינהאם (Raynham Hall) שבמחוז נורפוק, כבנו של תואמס טאונסנד (אנ'), בנו השני של צ'ארלס טאונסנד, הוויקונט השני טאונסנד, שנודע בכינוי "טאונסנד לפת" ("Turnip" Townshend) בשל יוזמותיו החקלאיות. אמו של תומאס טאונסנד הצעיר, אלביניה, הייתה בתו של ג'ון סלווין. הוא התחנך בקולג' קלייר שבקיימברידג'.[1]
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1754 נבחר טאונסנד לבית הנבחרים הבריטי כחבר המפלגה הוויגית מטעם מחוז הבחירה ויטצ'רץ' שבהמפשייר, מושב בו הוא החזיק עד אשר הוענק לו תואר אצולה ב-1783. בתחילה הוא היה מזוהה עם אחי-סבו תומאס פלהם-הוליס, דוכס ניו קאסל, אך מאוחר יותר הוא הצטרף למחנהו של ויליאם פיט האב, כאופוזיציה לג'ורג' גרנוויל.
בשנים 1756–1760 הוא היה פקיד משק הבית של הנסיך מוויילס ובשנים 1761–1762 הוא היה פקיד "הבד הירוק" (Clerk of the Green Cloth), תפקיד במשק הבית המלכותי. ב-1765 הוא מונה ללורד של האוצר (אנ') בממשלתו הראשונה של רוקינגהם והמשיך לכהן בתפקיד זה בממשלתו של ויליאם פיט האב עד דצמבר 1767, כאשר הוא מונה לחבר המועצה המלכותית וכאחראי על תקציב הצבא (Paymaster of the Forces). בתקופת ממשלותיהם של פיט האב ושל דוכס גרפטון הוא תמך בעמדתו של בן-דודו, צ'ארלס טאונסנד בנוגע לתוכנית ההכנסת באמריקה. טאונסנד נאלץ להתפטר ממשרתו כאחראי על תקציב הצבא ביוני 1768, כאשר גרפטון היה מעוניין בריצ'רד ריגבי (אנ') כדי לזכות באהדתו של הדוכס מבדפורד.
טאונסנד נשאר באופוזיציה עד לתום כהונתו כראש הממשלה של הלורד נורת' ולעיתים קרובות הוא דיבר בבית הנבחרים נגד המלחמה באמריקה. אף על פי שהוא לא היה מזוהה באופן מובהק עם מחנה כלשהו במפלגה, הוא נטה לתמוך בחסידיו של ויליאם פיט האב. בממשלתו השנייה של רוקינגהם הוא מונה למזכיר מלחמה. כאשר התמנה הלורד שלבורן כראש הממשלה ביולי 1782, ירש אותו טאונסנד כמזכיר הפנים והיה למנהיג בית הנבחרים (Leader of the House of Commons).
בין העניינים שהוא ירש משלבורן ושהצריכו את תשומת ליבו, הייתה התוכנית לתקוף את נחלותיה של ספרד באמריקה הדרומית. במזכר שנשלח אליו על ידי שלבורן באותה עת, בו הוא פירט את העניינים הדורשים טיפול דחוף, נאמר: "הכנות ותוכניות להודו המערבית (אמריקה הספרדית). חיל משלוח שיש לשלוח - למייג'ור דלרימפל יש תוכניות נגד היישובים הספרדים". לצורך קבלת סיוע בתכנון חיל המשלוח פנה טאונסנד לקפטן ארתור פיליפ. התוכנית שהוכנה על ידי פיליפ ואושרה על ידי טאונסנד בספטמבר 1782 כללה שליחת פלגה של שלוש אוניות קו ופריגטה שיתקפו ויפשטו על בואנוס איירס ומונטווידאו. משם הכוח היה אמור להתקדם לחופי צ'ילה, פרו ומקסיקו, כדי לבזוז אותם, ובסופו של דבר לחצות את האוקיינוס השקט ולחבור לפלגת הודו המזרחית הבריטית ולתקוף את מנילה, בירת הפיליפינים הספרדיים. חיל המשלוח הפליג ב-16 בינואר 1783 בפיקודו של קומודור סר רוברט קינגסמיל. לפיליפ ניתן הפיקוד על אחת מאוניות הקו, אה"מ "אירופה" (HMS Europa). זמן קצר לאחר הפלגת הכוח הושגה שביתת נשק בין בריטניה לבין ספרד. פיליפ הפליג עם ה"אירופה" להודו כדי להצטרף לפלגת הודו המזרחית, ולאחר שובו לאנגליה באפריל 1784 הוא נותר בקשר הדוק עם טאונסנד (אז כבר הלורד סידני) ועם תת-מזכיר הפנים, איוון ניפין. מאוקטובר 1784 ועד ספטמבר 1786 הועסק פיליפ על ידי ניפין, שהיה אחראי על גופי השירות החשאי שהיו קשורים לצרפת ולספרד, כדי לרגל אחר מידע על מאגרי הנשק הימיים בטולון ובנמלים נוספים.
ב-6 במרץ 1783 הוענק לטאונסנד התואר ברון סידני מצ'יזלהרסט והוא נכנס לבית הלורדים. מלכתחילה הוצע לו התואר ברון סידני לכבודו של אלג'רנון סידני, המתנגד הידוע לשלטונו של המלך צ'ארלס השני, שהיה קרוב משפחה שלו מקרבה רחוקה. עם זאת, לטאונסנד היו חששות שלקרובי משפחה אחרים יהיו תביעות על שם זה והוא הציע את השם סידניהאם (Sydenham), שמו של כפר הסמוך לביתו שבקנט, לפני שבסופו של דבר הוא קיבל את ההצעה לשם סידני.[2] הוא התנגד לקואליציית פוקס-נורת' ושב לכהן כמזכיר הפנים בממשלתו של פיט בשנים 1783–1789.
ב-1785 הוקם היישוב סידני על האי קייפ ברטון, כיום חלק מנובה סקוטיה לכבודו של הברון סידני, שמינה את מקים היישוב, ג'וזף פרדריק וואלט דה ברס, כמושל המושבה החדשה.
בעקבות אובדן שלוש עשרה המושבות, הוטל על סידני, כמזכיר הפנים בממשלתו של פיט, את האחריות על הכנת תוכנית ליישובם של נידונים במפרץ בוטאני. הוא בחר בארתור פיליפ כמושל המושבה החדשה, שהוביל את הקמתה כמושבת עונשין והנהיג אותה בהצלחה במאבק ברעב בשנותיה הראשונות. ב-26 בינואר 1788 קרא פיליפ למפרצון סידני על שמו של הברון סידני והיישוב שהוקם שם הפך לימים לעיר סידני. ב-1789 הוענק לסידני תואר אצולה רם יותר והוא היה לויקונט סידני.
אף על פי שההתיישבות בניו סאות' ויילס הייתה רק' אחת מתחומי אחריותו של סידני כמזכיר הפנים, הוא הוכר כ"מארגן התוכנית ליישוב ניו סאות' ויילס" על ידי דייוויד קולינס, שהקדיש את הדוח "המושבה האנגלית בניו סאות' ויילס" שהוא כתב לסידני. קולינס כתב ש"נפשו הנדיבה" של סידני הובילה אותו "להעלות על הדעת את הרעיון להציל חיים רבים של אלו שעלולים היו לאבד אותם כתוצאה מהפרת החוקים, ושעל פי התקנות החדשות יהפכו מאוחר יותר למועילים לחברה". הוא גם שיבח את "הפטריוטיזם של סידני בתכנון תוכנית בעלת סיכויים ליתרונות מסחריים ופוליטיים".
סידני היה אחראי על כינון החוקה למושבה החדשה ולהקמת המערכת המשפטית שלה שהתאימה לאזרחים חופשיים ולאו דווקא כבית כלא. כתב המינוי של פיליפ הגדיר אותו כמושל המושבה עם ממשלת אזרחית, לא מושבת עונשין תחת ממשלת צבאי.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1760 נשא טאוסנד את אליזבת, בתו של חבר הפרלמנט ריצ'רד פויס. הלורד סידני נפטר ב-30 ביוני 1800, בגיל 67. הוא נטמן בכנסיית סנט ניקולאס שבצ'יזלהרסט. את תואר האצולה שלוט ירש בנו ג'ון (אנ').
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תומאס טאונסנד, ויקונט סידני הראשון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)