הלחם בסיסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"רמזור" הוא המילה בעברית לפנסים המכוונים את התנועה. המילה נוצרה כהלחם של המילים "רמז"+"אור", שכן אורות הרמזור מורים (או "רומזים") לעוברי האורח מה עליהם לעשות בצומת.

הֶלְחֵם בסיסים הוא דרך תצורה של מילים בשפה באמצעות חיבורן של שתי מילים (ובמקרים נדירים, במספר שפות, אף שלוש מילים. דוגמה בעברית: "שוקחתן" - הלחם של "שוק", "קח" ו-"תן") קיימות למילה אחת, בדרך כלל תוך השמטה של הגאים מאחת המילים או משתיהן. הלחם שבו שתי המילים נשארות שלמות מכונה "הלחם בסיסים מלא" בעוד הלחם בסיסים בו נשמטים הגאים מכונה "הלחם בסיסים חסר".

דרך תצורה זאת התפתחה מהתופעה הקדומה יותר של "הצמדת מלים" - אשר מופיעה כבר בתנ"ך (ראו להלן בפרק: הצמדת מילים). עם זאת, היא אינה אופיינית לעברית ולשפות שמיות, והיא רווחת בעברית בעיקר בתחום הרעיונאות, ופחות כדרך סטנדרטית ליצירת מילים. אנגלית, לעומת זאת, ועוד יותר מכך: גרמנית (וכן שפות אגלוטינטיביות כדוגמת טורקית), הן שפות פוריות ועשירות בהלחמים.

המושג "הלחם בסיסים" (במקור: Portmanteau) הומצא על ידי לואיס קרול כדי להסביר את שירו המפורסם "ג'ברווקי" ב"מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", והשיר אכן משופע במילים כאלו.

דוגמאות להלחמים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות להלחם בסיסים מלא (הֶדְבֵּק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר מילים שנוטים לחבר למילים אחרות ליצירת הלחם בסיסים מלא. דוגמאות:

  • כדור: כדורסל, כדורגל, כדוריד, כדורמים, כדורעף
  • קול: רמקול, רשמקול, פסקול, קולנוע
  • קט: קטרגל, קטנדל, קטנוע
  • רגל: כדורגל, קטרגל, רגלסת
  • נוע: אופנוע, קטנוע, קולנוע, קרונוע, קלנועית
  • אי: איפה, איזה, איזו
  • חי: חייזר, חיידק
  • נדל: אצנדל, קטנדל
  • שוק: שוקחתן, פשפשוק.

דוגמאות להלחם בסיסים חסר (הֶלְחֵם)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחומים מסוימים נפוץ הלחם בסיסים חסר. דוגמאות:

  • בתחום החי: קרנף (קרן + אף), ברווז - בר + אווז, שלדג (שלה + דג), (ערצב (עקרב + צב), גחלילית (גחלת + לילה), מצפור (מצפה + צפור)
  • בתחום התחבורה: מיניבוס (מיני + אוטובוס), רַכֶּבֶל = (רכבת + כֶּבֶל), דחפור (דחוף + חפור)
  • בתחום אמנויות הבמה: מחזמֵר (מחזה + זֶמֵר), אמרגן (אמן + מארגן), דוגמגישה (דוגמנית + מגישה).

ישנן מילים שנוטים לחבר למילים אחרות ליצירת הלחם בסיסים חסר. דוגמאות:

  • אור: זרקור (זרק + אור), מגדלור (מגדל + אור), תקליטור (תקליט + אור), רמזור (רמז + אור), מקלור (חידוש של האקדמיה ללשון העברית - מקל + אור)
  • אוטומט: כספומט (כסף + אוטומט), שלעתים נקרא גם בנקומט (בנק + אוטומט) או סניפומט (סניף +אוטומט); בדיקומט (בדיקה + אוטומט); פזומט (פז + אוטומט)

מותגים מסחריים לרוב נוצרו מהלחמי בסיסים. הדבר נפוץ במיוחד בתחום המזון, לדוגמה: הלחמי בסיסים מלאים ביסלי, פרילי; הלחמי בסיסים חסרים - פריגורט (פרי + יוגורט), שוקולית (שוקו + עלית), תפוזינה (תפוז + קלמנטינה), קלצפת (קלה + קצפת).
ישנן גם חברות ומותגים שנוצרו מהלחם בסיסים חסר של המילה "ישראל" ומילה בלועזית, כגון: ישראכרט (ישראל + כרט), ישרוטל (ישראל + הוטל), ישראייר (ישראל + אייר). דוגמאות נוספות: פלאפון (פלא + טלפון), פלדלת (פלדה + דלת), פזומט (פז + אוטומט).

שם מספר נפוץ גם בהלחמי בסיסים (מלאים וחסרים), לדוגמה: שנקל (שני + שקל), שלושער, חמשיר, שישבת (שישי + שבת).

ביצירת הלחם, גורמים פונולוגיים שונים (הנוגעים לטעם, מספר הברות מקובל בשפה ועוד) הם שמכתיבים איזו מהמילים תבוא ראשונה ואילו הגאים יושמטו. בדרך כלל שתי המילים המרכיבות את ההלחם חולקות הגה משותף.

הלחמים בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמדת מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמדת מילים היא תופעה אחרת - המשתקפת בהצמדת כמה מילים זו לזו בשלמותן, ללא השמטת הגאים. כך למשל, המילה התנכית: "הללויה", ובדומה לכך: המילה העברית המודרנית "כדוריד", אינן נוצרות מהלחם אמיתי אלא מהצמדה של שתי מילים. תופעת ההצמדה פחות נפוצה בשפות שמיות, והרבה יותר נפוצה בשפות אירופאיות - במיוחד בגרמנית.

הלחמי בסיסים והצמדות מילים ככלי ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נְאוּמוֹלוֹגְיָה:
תורת הנאום
  • בספר בארץ הצפרגול של הסופר הישראלי עודד בורלא נעשה שימוש בהלחמי בסיסים על מנת לתאר בעלי חיים דמיוניים המורכבים משני בעלי חיים שונים. לדוגמה - ההלחם "צפרגול", המתאר חיה דמיונית המשלבת צפרדע וחרגול.
  • שפת ה"שיחדש" המתוארת בספר 1984 עושה שימוש בהלחמים ובהצמדות מילים, הן בתצורתה המקורית בספר באנגלית והן בגרסה העברית שלה. שמה של השפה אף הוא הלחם בסיסים של המילים "שיחה" ו"חדש".
  • המשורר העברי דוד אבידן יצר בשירתו מילים חדשות רבות, המבוססות על הלחם בסיסים. שיטה זו הייתה אחד מכליו להרחבת גבולות השפה. לדוגמה, שירו "אָדָמִלַה", אשר אף נחקק לאחר מותו על מצבתו, מבוסס על הלחם בסיסים של המילים אדם ומילה.
  • שמו של הספר נְאוּמוֹלוֹגְיָה[1] הוא הלחם מאולץ. זהו הלחם של שתי שפות: 'נאום' בעברית עם 'לוגיה' שפירושה ביוונית "ידע" או "מדע". תוצאת ההלחם: "תורת הנאום".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bat-el, Outi. 1996. Phonologically-based word formation: Modern Hebrew blends. In Kleinhenz (ed.) Interfaces in Phonology. Berlin: Akademie Verlag. 231-250.
  • Bat-el, Outi. 1996. Selecting the best of the worse: The grammar of Hebrew blends. Phonology 13:283-328.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "נְאוּמוֹלוֹגְיָה" מאת יורם שובל, הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2015.