הליוספירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ההליוספרה נעה בתווך הבין כוכבי.

הליוספירהאנגלית: Heliosphere) היא אזור דמוי בועה אליפטית המקיף את מערכת השמש. רוח השמש (זרם של חלקיקים הנפלטים משכבת העטרה של השמש) שומרת על צורת ההליוספירה כנגד הלחץ של התווך הבין כוכבי.

חזית ההלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידות הגודל של מערכת השמש.

חזית ההלם היא אזור בתוך ההליוספירה בעלת צורה דמויי ספירה, הנמצאת במרחק של בין 75–90 יחידות אסטרונומיות מהשמש, שבה רוח השמש מתנגשת עם זרמי התווך הבין כוכבי ודוחקת אותם ממערכת השמש ומאטה עד למהירות הקול.

חזית ההלם נוצרת כאשר זרמי רוח השמש נורים במהירות על קולית, של 400 ק"מ לשנייה מהשמש. התווך הבין-כוכבי הוא בעל לחץ תמידי נמוך מאוד. ככל שרוח השמש מתרחקת מהשמש היא מאבדת אנרגיה קינטית בשל האינטראקציה עם התווך הבין-כוכבי ומאטה. היא מאטה עד למהירות תת-קולית וכתוצאה מההאטה למהירות תת-קולית ממהירות על קולית נוצר גל הדף. האזור שבו רוח השמש מאטה עד למהירות תת-קולית זה בערך האזור שבו נמצאת חזית ההלם.

הליושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליושית הוא תחום אשר נמצא מחוץ לחזית ההלם במרחק של בין 80–100 יחידות אסטרונומיות מהשמש. צורתו דומה בצורתה של ראש שביט והוא משתרע לכיוון הנגדי לכיוון התנועה של השמש בגלקסיה. בתחום זה, רוח השמש מאטה, נדחסת ומתערבלת בשל האינטראקציה עם התווך הבין כוכבי.

הליופאוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההליופאוזה היא שכבה תאורטית הנמצאת בקצה ההליוספרה, ההליופאוזה נמצאת במרחק של כ-230 יחידות אסטרונומיות מהשמש. בה רוח השמש מאבדת את הכוח הקינטי שנשאר לה לאחר ההאטה למהירות תת-קולית ומאטה כמעט לגמרי. בשל ההאטה למהירות נמוכה מאוד הלחץ של רוח השמש והתווך הבין כוכבי מתאזן. האיזון גורם להתערבבות רוח השמש עם התווך הבין כוכבי. המעבר דרך ההליופאוזה מתאפיין בירידה חדה בטמפרטורות היונים.

זנב ההליוספירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנב ההליוספרה הוא תחום הנמצא מחוץ לחזית ההלם. מרחקו המינימלי של זנב ההליוספרה מהשמש הוא 80 יחידות אסטרונומיות. צורת זנב ההליוספרה דמוית זנב השביט. זנב ההליוספרה משתרע נגד כיוון תנועת השמש בחלל.

ראש ההלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ההלם הוא תחום תאורטי בעל צורה דמויי קשת, הנמצא מחוץ למערכת השמש במרחק של בערך 230 יחידות אסטרונומיות מהשמש. התאוריה הראשונית למשך זמן רב הייתה כי השמש יוצרת תחום הלם בשל תנועתה בתווך הבין כוכבי, לעומת זאת, התאוריה אחריה הייתה שראש ההלם נוצר בשל שהתווך הבין כוכבי נע במהירות על-קולית בכיוון המנוגד לכיוון תנועת השמש בחלל, ובעת ההתנגשות עם ההליוספרה הוא מאט למהירות תת-קולית ויוצר את קשת ההלם, בדומה לחזית ההלם אבל עם תפקידים הפוכים של התווך הבין כוכבי ורוח השמש. בשנת 2012 התקבל מידע חדש מה-IBEX אשר ערער את קיומו של ראש ההלם.

מחקר ההליוספירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

IBEX[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – IBEX

IBEX היא חללית ששוגרה בשנת 2008 במטרה לחקור את ההליוספירה, היא הראשונה להכין מפה מלאה של ההליוספירה.

וויאג'ר 1, וויאג'ר 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – וויאג'ר 1, וויאג'ר 2

שתי גשושיות המחקר שוגרו ב-1977, כדי לחקור את מערכת השמש, ביציאתם ממערת השמש חצו את ההליוספירה ועשו מדידות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הליוספירה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.