הליכה וטיול בארץ ישראל
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא מקובל.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא מקובל. | |
הליכה בארץ ישראל היא ערך חשוב ביהדות, עד שאמרו בגמרא כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
יש סוברים שמעלה זו נאמרה על כל המהלך ומטייל בארץ ישראל כדי לראות יפיה ולחבבה, ובמיוחד בארבע אמות חדשות. ויש הסוברים שרק על תושב חוץ לארץ הבא לבקר בארץ, נאמרו הדברים.
במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהלך הראשון בתנ"ך בארץ ישראל היה אברהם אבינו, כמובא במקרא[1]: ”קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה”.
הרמב"ן בפירושו למקרא מביא שני הסברים למאמר ה' לאברהם "קום התהלך בארץ": לפי הפירוש הראשון אין כאן מצווה, אלא רשות, הקב"ה מבטיחו שלא יחשוש לטייל, שהרי הקב"ה הבטיח לו את הארץ וישמרהו מחיות וליסטים. לפי הסברו השני: הקב"ה מצווה את אברהם ללכת לארכה ולרחבה כיוון שבכך עושה פעולה של חזקה וקניין לו ולבניו בארץ ישראל.
בגמרא[2] מבואר שלכל הדעות ה' מצווה את אברהם ללכת בארץ ישראל, אלא שנחלקו בטעם הדבר.
לדעת ר' אלעזר ההליכה מקנה לאברהם את הארץ לו ולזרעו אחריו. לחכמים הליכה אינה קונה, והמצווה ללכת הייתה בשביל לפרסם שניתנה הארץ לאברהם, וכאשר יבואו בניו לכבשה, ידעו כולם שהם יורשים ולא גזלנים. או שגם אם יחטאו לא יוכל השטן לקטרג ולמנוע מאתם את הארץ, היות שנבואה שיצאה מהכוח אל הפועל, לא מתבטלת[3].
יש שראו במקרא הזה הנחיה גם לדורות, שעל ידי שנטייל בארץ נזכה לרשת אותה, וכן מהמקרא[4] וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה: כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם: למדו שראית הארץ מצווה היא[5].
בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסכת כתובות[6] אמרו על הפסוק: "נותן נשמה לעם עליה, ורוח להולכים בה". כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
הדר בחוץ לארץ זוכה רק למעלת נפש, המבקר בארץ ישראל זוכה לתוספת מעלה והיא רוח, והיושב בה בקביעות זוכה למעלת נשמה, ככתוב "נותן נשמה לעם עליה".
מאמרה זו למדו הפוסקים, שיש מצווה גם לגר בחו"ל לבוא לבקר בארץ ישראל[7], בנוסף למצוות חיבת הארץ שיש בזה. לכן התיר הגרש"ז אויערבך לבן חו"ל לנסוע לביקור בא"י אפילו בתשעת הימים, בהם לא נכנסים לספק סכנה, ואפילו בתשעה באב עצמו[8].
גם לתושב הארץ יש תוספת מצווה בהליכה בארץ ישראל[9]. מצווה זו מתקיימת גם בנסיעה ברכב, אמנם מסופר על הרב זוננפלד, שבמסע הרבנים של הרב קוק והגרי"ח זוננפלד למושבות השומרון והגליל בחורף תרע"ד, הרב זוננפלד ירד מהעגלה מזמן לזמן כדי ללכת ברגליו על אדמת הארץ משום חיבת ארץ ישראל[10].
ארבע אמות חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנו ציטוט השגורה בפי הבריות "ארבע אמות חדשות בארץ ישראל", שכל המצווה ללכת בארץ ישראל, זה רק בארבע אמות חדשות שלא דרך בהן מעולם.
מחקר מקיף שנעשה על ידי עיתון המבשר התורני[11], טוען שבגמרות שלנו לא מופיעה כזאת גרסה, ולפי זה אין הבדל בין ארבע אמות ישנות לחדשות. וכך הורו הפוסקים[12].
אמנם מצאנו בכמה וכמה כתבים עתיקים ביטוי זה: המקור הקדום ביותר הוא בספרו של אחד משיירתו של רבי יהודה החסיד, שעלתה ירושלימה בשנת תס"א, ותיעד את רשמיו בקונטרס "שאלו שלום ירושלים". בסוף הקונטרס הוא כותב: ידוע שההולך ארבע אמות בארץ ישראל יש לו חלק לעולם הבא, ומנהג תלמידי חכמים של ארץ ישראל, כשהוא הולך במקום שעדיין לא היה שמה אומר הלכתי ארבע אמות חדשים.
גם על החזו"א מסופר, נהג לקח אותו לברית מילה, כשהגיעו לקרבת המקום, הגיעו לאתר שעדיין לא נסלל בו כביש, והנהג סירב לנסוע על החולות, כאשר נוסע נוסף הפציר בנהג, אמר החזו"א מיד עזוב אותו אל תבקש אנחנו נלך ארבע אמות חדשות בארץ ישראל[13].
וכן מסופר על הגרי"ח זוננפלד, שהיה מהלך כל יום ויום עוד ארבע אמות שלא הלך בהם מעולם פעם לצד מזרח עד שהרחיק וחזר והילך לצד מערב וכן הלאה[14].
וכן מסופר על הרב יהודה צדקה ונימק מפורשות טעמו משום ארבע אמות חדשות[15]
יש שדוחים את כל הראיות הללו ואומרים שכל המקרים הללו טעמם היה משום חיבת הארץ, ולא מצד מצוות הליכה בארץ ישראל[16].
טיול של חיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבן איש חי כתב[17] יש מצווה ללכת לטייל בארץ ישראל למקום שיש בו פרדסים ונמצאים שם פירות חשובים טובים ומתוקים ומשובחים במאד, אם כוונתם לשם שמיים בשביל מצוות חיבוב ארץ ישראל.
מדבריו למדנו שאם ההולכים לטייל יחשבו בשביל חיבת הארץ, הרי זו מצווה גמורה. אמנם אם יש בזה ביטול תורה נחלקו בזה הפוסקים: הבן איש חי סבר שמותר אם כוונתו בשביל חיבת הארץ, ובשו"ת אז נדברו (יא, לד) סבר שאין דין להכיר את הארץ, ובלומדי תורה יש בזה משום ביטול תורה.
כתב הרב מרדכי גרוס[18]: רצוי שבדרכים ילמדו מקראות ומאמרי חז"ל הק' ממעלות וסגולות ארץ ישראל השייכות לחלק שבה. וישתדל להבחין בצד הרוחני שבטיול, לראות מעלותיה ותכונותיה של ארץ ישראל, וכן להכיר את גבולותיה של ארץ ישראל ונחלות השבטים. כשרואה נוף מיוחד וכדומה יראה בזה מעשי ה', ויתבונן בנפלאות הבריאה של הקב"ה. כשנוסעים לטיול ובפרט עם הבנים ראוי לילך למקומות שיכולים לשייכם לדברי חז"ל כגון מקומות עתיקים וכלים עתיקים שנאמרו במשניות וגמ'.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המדריך למטייל בארץ ישראל, עלון קדושת ציון 44
- טיול בארץ ישראל, מכון התורה והארץ
- ספר קום התהלך בארץ, מרדכי ציון, מעלה אדומים תשע"ה
- ספר שו"ת ארץ ישראל, מרדכי ציון, ירושלים תשע"ה
- שיעור עם מקורות באתר קול הלשון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בראשית פרק יג פסוק יז
- ^ בבא בתרא ק, א
- ^ רשב"ם שם וריטב"א וראה בבאור שוטנשטין לגמ' שם הערה 21
- ^ בראשית יג, יד
- ^ בריתי יצחק, הרב ברנד, האם מותר לטייל בחוה"מ סוכות
- ^ כתובות דף קיא עמוד א
- ^ מגן אברהם סימן רמח ס"ק ט"ו
- ^ שלמי מועד עמ' תפ"ח
- ^ שו"ת ארץ ישראל עמוד ס"ט
- ^ אלה מסעי עמ' 217. בטוב בירושלים עמ' שצד
- ^ לך לך תשע"ח
- ^ הרב שמואל ברוך גנוט בשם הרב חיים קניבסקי, שלהי דקייטא סימן כ, הרב מרדכי גרוס, מנוחת אמת עמ' ע"ד
- ^ מעשה איש ח"ב עמ' רי"ט
- ^ הובא בספר שלהי דקייטא סי' כא, ובשו"ת ארץ ישראל
- ^ ראובן שרבאני, דרש בחכמה, ירושלים: אלחנן שרבאני, 2019
- ^ הערת הרב אפרים שמואל מאיר, ספר שלהי דקייטא סימן כ', וראה בספר קום התהלך בארץ
- ^ שו"ת תורה לשמה סימן תיח
- ^ ספר מנוחת אמת פרק ז
| חיבת הארץ | ||
|---|---|---|
| בניין הארץ | ירושה • יישוב • נטיעה | |
| יישוב הארץ | הליכה • קבורה • יציאה | |
| שבח הארץ | ארץ ישראל ביהדות • אהבתה • קדושתה • שירי ארץ ישראל • דיבתה | |
| מתנות הארץ | שבעת המינים • עפרה • פירותיה | |