הללויה (חלב ודבש)
"הללויה" היה השיר הזוכה של אירוויזיון 1979, אשר ייצג את ישראל. השיר בוצע בעברית על ידי גלי עטרי ולהקת "חלב ודבש". את השיר כתבה שמרית אור והלחין קובי אשרת שאף ניצח גם על השיר.
השיר הוא בלדה בה הלהקה משבחת את אלוהים על העולם ועל כל הדברים הטובים שבו. זהו למעשה השיר היחיד עד היום שעשה שימוש בתמה דתית וניצח בתחרות האירוויזיון.
תוכן עניינים
המקריות שכמעט מנעה את השתתפות השיר באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר הוגש במקור כמועמד להשתתף בפסטיבל הזמר והפזמון של 1978 בביצועה של להקת "הכל עובר חביבי", אולם הוא לא התקבל לתחרות. במהלך השנה שלאחר מכן, ניסה קובי אשרת לשבצו בהופעות שונות של הלהקה, אולם ללא הצלחה. במסגרת זו, השיר אף היה אמור להיות מבוצע במופע כלשהו ונעשו חזרות עליו, אך לבסוף במאי אותו מופע החליט שיש לקצר את המופע ומשום כך, השמיט את השיר ביום ההופעה.
לאור העובדה שלא הושמע לבסוף מעולם בפומבי, ולפיכך עמד בתנאים להשתתפות באירוויזיון הבא, נמסר השיר לוועדה לבחירת השירים לפסטיבל הזמר והפזמון של 1979. עקב תאונה קלה שעברה סולנית הלהקה שלומית אהרון, החליטו בהכל עובר חביבי לא להשתתף בתחרות לבסוף. משום שהשיר התקבל כבר, הרכיב אשרת את "חלב ודבש" כדי שתבצעו.
ההשתתפות באירוויזיון והשנים שאחר כך[עריכת קוד מקור | עריכה]
האירוויזיון התקיים ב-1979 בירושלים, בעקבות זכייתה של ישראל גם בתחרות של השנה הקודמת, לראשונה בתולדותיה.
שנים אחר כך, בתוכנית הרדיו "שלא יגמר לעולם", ששודרה ברשת ב' וסקרה את חייו ופועלו המוזיקלי של קובי אשרת[1], התוודה המלחין כי רק בעת החזרות האחרונות לתחרות האירוויזיון, התגלה כי השיר ארוך ב-19 שניות מהאורך המותר לשיר בתחרות, 3 דקות. לפיכך, הורה לו פרנק נף, נציג איגוד השידור האירופי, לקצר את השיר ולא, יאסר על ישראל להשתתף בה, עקב הפרת הכללים. לדברי אשרת, לאור זאת, בעת התחרות עצמה הושמעה גרסה מקוצרת של השיר שהכין לשם כך. לאור העובדה כי התזמורת במופע הייתה מורכבת מנגנים ישראלים בלבד, הצליח אשרת לסכם איתם מבעוד מועד שהיה והשיר יזכה בתחרות, בעת ההשמעה החוזרת שלו בתום המופע, לאחר ההכרזה על הזכייה, יבוצע השיר באורך המקורי, כשהוא חורג משלוש הדקות. כך היה לבסוף.
זכיית "הללויה" הייתה הפעם השנייה ברציפות בה זכה השיר שייצג את ישראל. לפיכך, היה זה האירוע הרביעי במספר בו המדינה אשר אירחה את האירוויזיון ניצחה בתחרות (שווייץ, ספרד ולוקסמבורג הצליחו לעשות זאת לפני כן). מאז מקרה זה נרשמו עוד שניים כאלה, כאשר אירלנד ניצחה פעמיים בעת שאירחה את התחרות על אדמתה.
ישראל בחרה שלא לארח את התחרות של השנה שלאחר מכן, עקב קשיים תקציביים שנבעו מהעלויות הגבוהות של הפקת אירוע שכזה. לבסוף ישראל אף כלל לא השתתפה בתחרות של 1980, בשל המועד שנקבע לה, אשר חפף ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
במצעדי הפזמונים בישראל זכה השיר להצלחה גדולה. הוא הוביל את מצעד הפזמונים השבועי של רשת ג' במשך מספר שיא של עשרה שבועות, ובמצעד הפזמונים העברי השנתי הן של רשת ג' והן של גלי צה"ל נבחר כ"שיר השנה".
השיר בגרסתו האנגלית בוצע גם בסוף תחרות האירוויזיון של שנת 1999 על ידי כל משתתפי התחרות, כמחווה לקורבנות מלחמת קוסובו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הללויה ישירו כולם, באתר ynet, 23 באוגוסט 2009
- מידע על השיר הללויה באתר מיוזיק בריינז
- סרטון השיר הללויה באתר YouTube
- הללויה באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר הללויה באתר שירונט
