הלל ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלל ברזל, 2010

הלל ברזל (נולד ב-9 במאי 1925) הוא חוקר ספרות ישראלי, כיהן כפרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלל ברזל נולד בצפת בשנת 1925. הוא למד בבית הספר העירוני של המזרחי ביל"ו בתל אביב, וכבר אז הפגין כישורי נאום[1][2]. הוא למד באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטה העברית בירושלים, שבה קיבל תואר שני. בשנת 1951 היה ראש שבט הצופים בתל אביב[3]. בשנים 1952-1959 עבד כמנהל לשכת הנוער של מחלקת החינוך בעיריית תל אביב יפו[4][5]. בתחילת 1960 קודם להיות סגן מנהל מחלקת החינוך[6] ומנהל משנה של מחלקת נוער וספורט[7].

בסוף 1963 קיבל תואר הדוקטור מאוניברסיטת בר-אילן, על עבודה שכותרתה "היסוד האנטי-תנ"כי בשירתנו החדשה", בהדרכתו של פרופ' ברוך קורצוייל[8]. הענקת התואר, שהיה תואר הדוקטור הראשון שהוענק על ידי אוניברסיטת בר-אילן, הרגיז את המועצה להשכלה גבוהה[9], שהכריזה על התואר כבטל[10][11]. בהמשך יושבו ההדורים וברזל נותר עם תוארו. בשנת 1969 מונה למנהל האוניברסיטה העממית בתל אביב[12].

בשנת 1971 הועלה לדרגת פרוספסור חבר באוניברסיטת בר-אילן[13]. ברזל כיהן כפרופסור לספרות עברית, ספרות משווה, ספרות ותנ"ך באוניברסיטת אינדיאנה. לימד גם באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה ובטכניון.

בשנים 1970-1971 כיהן בוועדת השופטים של פרס ביאליק[14][15]. בשנת 1985 הוענק לו פרס ביאליק לחוכמת ישראל. בשנת 1998 הוענק לו התואר "יקיר תל אביב".

בשנת 2014 הוענק לו פרס עיריית רמת גן לספרות למפעל חיים.[16]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ‫ תנועת הנוער: קורותיה בעמים ובישראל (המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשכ"ג)
  • ‫ בין עגנון לקאפקא: מחקר משוה (בר אוריין, 1972)
  • משוררים על שירה (עקד, 1970)
  • השיר החדש: סגירות ופתיחות (עקד, 1976)
  • השיר החדש: משגב להתול (עקד, 1979)
  • סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון – עיוני מחקר (אוניברסיטת בר-אילן, 1975)
  • משוררים בגדולתם: מסות מחקר על משוררים עבריים (יחדיו, 1979)
  • מספרים בייחודם: א"ב יהושע, אהרן אפלפלד, דוד שחר, יצחק בן נר, יורם קניוק, נסים אלוני, יצחק אורפז, עמוס עוז, חיים באר: סיפורת ההווה - עיונים בדרך ההשוואה (יחדיו, 1981)
    • משוררי בשורה (יחדיו, 1983). המשכו של "משוררים בגדולתם"
  • אמיר גלבע: מונוגרפיה (ספרית פועלים, 1984)
  • חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון: מחקר ופירוש (יחדיו, 1986)
  • חזון וחזיון: פרנץ קאפקא, גרשון שופמן, חיים הזז, נתן אלתרמן, אהרן אפלפלד, א' ב' יהושע (יחדיו, 1987)
  • שירה ופואטיקה: מביאליק ועד שירת ההוה: מסות מחקר (יחדיו, 1990)
  • דרכים בפרשנות החדשה: מתאוריה למתודה (אוניברסיטת בר-אילן, 1990)
  • גבהות הכיסופים: שירה מתקנת עולם (אגודת הסופרים העבריים בישראל, תשנ"ג)
  • ‫ דראמה של מצבים קיצוניים: מלחמה ושואה (ספרית פועלים, תשנ"ה)
  • ‫ מן הסתום אל המפורש: "שמחת עניים" לנתן אלתרמן: רמיזות לתנ"ך ורמזים לשקספיר (עקד, 1997)
  • סדרת תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו:
    • שירת חיבת ציון (ספרית פועלים, 1987)
    • שירת התחייה - חיים נחמן ביאליק (ספרית פועלים, 1990)
    • שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי (ספרית פועלים, 1992)
    • שירת התחייה - אמני הז'אנר (ספרית פועלים, 1997)
    • שירת ארץ-ישראל: אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, לאה גולדברג (ספרית פועלים, 2001)
    • שירת ארץ-ישראל – אקספרסיוניזם נבואי: אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, מתתיהו שוהם (ספרית פועלים, 2004)
    • שירת ארץ-ישראל - רומנטיקה, אידאולוגיה, מיתולוגיה: רחל בלובשטיין-סלע, אלכסנדר פן, אביגדור המאירי, יונתן רטוש (ספרית פועלים, 2006)
    • שירת ארץ-ישראל - מהפכות צורניות: אסתר ראב, אבות ישורון, אמיר גלבע, יהודה עמיחי (ספרית פועלים, 2007)
    • שירת ארץ-ישראל - מיסטיקה וסימבוליקה: ש. שלום, זלדה מישקובסקי, אבא קובנר (ספרית פועלים, 2008)
    • שירת ארץ-ישראל - ליריקה: יוכבד בת־מרים, נתן יהונתן, דליה רביקוביץ (ספרית פועלים, 2014)
  • המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, הספרות ורוח התקופה כרך א' (ספרית פועלים, 2011)
  • המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, הספרות ורוח התקופה - כרך ב' (ספרית פועלים, 2013)

מעריכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יצירתו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבן פינה לבית ספר ביל"ו בת"א, הצופה, 6 באוגוסט 1937
  2. ^ מסיבת עונג השבת בבי"ס בילו, הצופה, 9 בפברואר 1940
  3. ^ יום הצופה, על המשמר, 29 במאי 1951
  4. ^ בית תרבות לנוער בחסן בק, חרות, 20 במרץ 1952
    נחנך מועדון שחמט לנוער, דבר, 19 במאי 1953
  5. ^ פרסי ייעול ל-80 עובדים בעירית ת"א, דבר, 18 במרץ 1959
  6. ^ מ. שמריהו, סכסוך לבנון - נמיר, מעריב, 18 בפברואר 1960
  7. ^ תפקידם של מרכזי נוער שכונתיים - בכינוס לחינוך משלים, דבר, 21 ביוני 1960
  8. ^ 92 תארים מדעיים תעניק אוניברסיטת בר אילן, מעריב, 10 בדצמבר 1963
  9. ^ יבדקו הענקת התארים באוניברסיטת בר אילן, מעריב, 18 בדצמבר 1963
  10. ^ אליקים פדרמן, פרופ' קורצוייל: המועצה להשכלה גבוהה, חרות, 28 בינואר 1964
  11. ^ המועצה להשכלה גבוהה, מעריב, 4 בפברואר 1964
  12. ^ נפתחה ההרשמה ללימודים באוניברסיטה העממית בת"א, מעריב, 31 במרץ 1969
  13. ^ מינויים והעלאות באוני' בר אילן, דבר, 8 באוגוסט 1971
  14. ^ הזז ונחמיה אלוני חתני פרס ביאליק, דבר, 9 בנובמבר 1970
  15. ^ חלוקת פרס ביאליק, דבר, 29 בדצמבר 1971
  16. ^ על מתן הפרס באתר עיריית רמת גן
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים ובנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.