הלל ברזל
 | |
| הלל ברזל, 2009 | |
| לידה |
9 במאי 1925 צפת, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 2022 (בגיל 96) |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| מנחה לדוקטורט |
ברוך קורצווייל |
| תלמידי דוקטורט | יוסף הלוי; רות דורות |
| בת זוג |
בינה ברזל |
| פרסים והוקרה |
פרס ביאליק (1985) |
  | |
הלל ברזל (באנגלית: Hillel Barzel, נולד ב-9 במאי 1925 נפטר ב-9 בפברואר 2022[1]) היה חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלל ברזל נולד בצפת בשנת 1925. הוא למד בבית הספר העירוני של המזרחי ביל"ו בתל אביב, וכבר אז הפגין כישורי נאום.[2][3] תארים ראשון ושני למד באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק ובאוניברסיטה העברית בירושלים, שבה קיבל תואר שני.
בשנת 1951 היה ראש שבט הצופים בתל אביב,[4] ובשנת 1959 שימש כנשיא הפדרציה של הצופים בישראל.[5] בשנים 1952–1959, עבד כמנהל לשכת הנוער של מחלקת החינוך בעיריית תל אביב-יפו.[6][7] בתחילת 1960 קודם להיות סגן מנהל מחלקת החינוך[8] ומנהל משנה של מחלקת נוער וספורט.[9]
קריירה ומחקר אקדמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף 1963, בגיל בן 36,[10] קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן, על עבודה שכותרתה "היסוד האנטי-תנ"כי בשירתנו החדשה", בהדרכתו של פרופ' ברוך קורצווייל.[11] הענקת התואר, שהיה תואר הדוקטור הראשון שהוענק על ידי אוניברסיטת בר-אילן, הרגיזה את המועצה להשכלה גבוהה,[12] שהכריזה על התואר כמבוטל.[13][14] בהמשך יושרו ההדורים והלל ברזל נותר עם התואר דוקטור. בשנת 1969 מונה למנהל האוניברסיטה העממית בתל אביב.[15]
בשנת 1971 הועלה לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן[16] ולימד במחלקה לספרות עם ישראל בין השנים 2002-1965.[17] הוא כיהן כפרופסור לספרות עברית, ספרות משווה, ספרות ותנ"ך באוניברסיטת אינדיאנה. לימד גם באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה ובטכניון.
מחקר וביקורת ספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחומי מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקריו עסק הלל ברזל בתולדות הספרות העברית המודרנית, בייצוגי מלחמה ושואה בדרמה העברית והעולמית, בתורת הפרשנות ובפואטיקה, וכן בזיקות יהודיות בכתבי פרנץ קפקא. בנוסף, פיתח את המושג מטא-ריאליזם שהוצג כעיקרון להבנת הספרות המודרנית. בתוך כך, בחן יצירות של סופרים שונים בהם נתניאל הות׳ורן, הרמן מלוויל, פרנץ קפקא, אלבר קאמי, שמואל יוסף עגנון, אהרן אפלפלד, א.ב. יהושע, יצחק אוורבוך-אורפז, דוד שחר ועמוס עוז.[17]
גישתו הביקורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלל ברזל היה מבקר ספרות שעסק במכלול תחומיה של הספרות, תוך התמודדות עם נושאים רבים ומגוונים ויישם שיטות מחקר שונות. עבודתו כללה ניתוח שירים וסיפורים בודדים, עיסוק בז׳אנרים ספרותיים, עיונים תמטיים, כתיבת מונוגרפיות ומחקרים משווים. בביקורתו העביר את נקודת הכובד מהמחבר אל הטקסט ואל הקורא.
עקרונות ״הפרשנות החדשה״ המאופיינים בפתיחות ובנכונות לטשטש גבולות בין ספרויות לאומיות שונות הינחו את כתיבתו, ובהתאם לכך גילה עניין מיוחד בספרות משווה, הבוחנת תחומי מגע בין סופרים הכותבים בלשונות שונות, גם כאשר אין מדובר בעקבות של השפעה ישירה של סופר אחד על משנהו.[18]
השפעות ומושגים תאורטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפישתו הביקורתית של ברזל הושפעה מהסטרוקטורליזם בייחוד מהגותו של קלוד־לוי שטראוס, והיא שמה דגש על חשיפת דפוסי עומק ניגודיים החבויים במעמקיה של היצירה הספרותית. עקרון הניגודיות של הצגת דבר והיפוכו בא לידי ביטוי גם בלשונו הביקורתית. בין המושגים שנטבעו על ידו: ״פרשנות סוגרת״ לעומת ״פרשנות פותחת״, ״ריאליזם״ לעומת ״מטא־ריאליזם״, ״דימוי סגור״ לעומת ״דימוי פתוח״. מושגים אלו נדונו בספרו ״דרכים בפרשנות החדשה: מתיאוריה למתודה״, (1990).[18]
עגנון וקפקא במחקרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרו ״בין עגנון לקפקא״ (1972), הציג ברזל את שמואל יוסף עגנון ואת פרנץ קפקא כאחד ה״זוגות״ הבולטים בתרבות היהודית. הספר עוקב אחר קווי הדמיון והשוני בין שני היוצרים, בני הממלכה האוסטרו־הונגרית, במטרה לזהות תבניות ודימויי יסוד משותפים מעבר לשפות הכתיבה השונות.[18]
פעילות ביקורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף למחקריו האקדמיים פרסם הלל ברזל מאות רשימות ביקורת בעיתונות היומית ובכתבי עת.[18]
חברות ותפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1969, חבר ועדת פרס טלפיר.
- בשנים 1970–1971 כיהן בוועדת השופטים של פרס ביאליק.[19][20]
- 1981, חבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים.[21]
- 1990, שופט בפרס היצירה לסופרים עבריים.[22]
- 1992, שופט בפרס ניומן לספרות.[23]
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1972 (תשל״ב), פרס ע״ש מרים טלפיר, על ספריו ״שירה ומורשה״ ו״משוררים על שירה״.[24]
- 1976, פרס ראובן ואלנרוד.[17]
- 1985, הוענק לו פרס ביאליק לחוכמת ישראל.
- 1998, הוענק לו התואר יקיר תל אביב.
- 2014, הוענק לו פרס רמת גן לספרות למפעל חיים.[25]
- 2005, פרס ס׳ יזהר.[26]
- פרס אברהם קריב.[17]
- פרס ישראל אפרת.[17]
- פרס מחקר מטעם איגוד הקומפוזיטורים והסופרים במדינת ישראל.[17]
ספרי מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תנועת הנוער: קורותיה בעמים ובישראל, ירושלים: הוצאת המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשכ"ג (1962).
- בין עגנון לקפקא: מחקר משוה, רמת גן: הוצאת בר אוריין, 1972.
- משוררים על שירה, תל אביב: הוצאת עקד, 1970.
- השיר החדש: סגירות ופתיחות, תל אביב: הוצאת עקד, 1976.
- השיר החדש: משגב להתול, תל אביב: הוצאת עקד, 1979.
- סיפורי אהבה של שמואל יוסף עגנון – עיוני מחקר, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1975.
- משוררים בגדולתם: מסות מחקר על משוררים עבריים, תל אביב: הוצאת יחדיו (אגודת הסופרים העבריים בישראל), 1979.
- מספרים בייחודם: א"ב יהושע, אהרן אפלפלד, דוד שחר, יצחק בן-נר, יורם קניוק, נסים אלוני, יצחק אורפז, עמוס עוז, חיים באר: סיפורת ההווה - עיונים בדרך ההשוואה, תל אביב: הוצאת יחדיו (אגודת הסופרים העבריים בישראל), 1981.
- משוררי בשורה, תל אביב: הוצאת יחדיו (אגודת הסופרים העבריים בישראל), 1983. (המשך הספר "משוררים בגדולתם").
- אמיר גלבע: מונוגרפיה, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים, 1984.
- חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון: מחקר ופירוש, תל אביב: הוצאת יחדיו (אגודת הסופרים העבריים בישראל), 1986.
- חזון וחזיון: פרנץ קאפקא, גרשון שופמן, חיים הזז, נתן אלתרמן, אהרון אפלפלד, א״ב יהושע , תל אביב: הוצאת יחדיו (אגודת הסופרים העבריים בישראל), 1987).
- שירה ופואטיקה: מביאליק ועד שירת ההוה: מסות מחקר, תל אביב: הוצאת יחדיו (אגודת הסופרים העבריים בישראל), 1990.
- דרכים בפרשנות החדשה: מתאוריה למתודה, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1990.
- גבהות הכיסופים: שירה מתקנת עולם: עיקרי השקפה ואמונה מ"צדקיהו בבית הפקודות" ועד "הכול הולך", תל אביב: אגודת הסופרים העבריים בישראל, תשנ"ג (1993).
- דראמה של מצבים קיצוניים: מלחמה ושואה, תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ה (1995).
- מן הסתום אל המפורש: "שמחת עניים" לנתן אלתרמן: רמיזות לתנ"ך ורמזים לשקספיר, תל אביב: הוצאת עקד, 1997.
- סדרת תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו:
- שירת חיבת ציון תל אביב: ספרית פועלים, 1987.
- שירת התחייה: חיים נחמן ביאליק, תל אביב: ספרית פועלים, 1990.
- שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי, תל אביב: ספרית פועלים, 1992.
- שירת התחייה: אמני הז'אנר, תל אביב: ספרית פועלים, 1997.
- שירת ארץ-ישראל: אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, תל אביב: ספרית פועלים, 2001.
- שירת ארץ-ישראל – אקספרסיוניזם נבואי: אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, מתתיהו שוהם, תל אביב: ספרית פועלים, 2004.
- שירת ארץ-ישראל – רומנטיקה, אידאולוגיה, מיתולוגיה: רחל בלובשטיין סלע, אלכסנדר פן, אביגדור המאירי, יונתן רטוש, תל אביב:ספרית פועלים, 2006.
- שירת ארץ-ישראל – מהפכות צורניות: אסתר ראב, אבות ישורון, אמיר גלבע, יהודה עמיחי, תל אביב: ספרית פועלים, 2007.
- שירת ארץ-ישראל – מיסטיקה וסימבוליקה: ש. שלום, זלדה מישקובסקי, אבא קובנר, תל אביב: ספרית פועלים, 2008.
- שירת ארץ-ישראל – ליריקה: יוכבד בת-מרים, נתן יהונתן, דליה רביקוביץ, תל אביב: ספרית פועלים, 2014.
- שירת ישראל – מהפכים פואטיים: דוד אבידן, יונה וולך, תל אביב: ספרית פועלים, 2018.
- שירת ישראל – מהפך פואטי: נתן זך, תל אביב: ספרית פועלים, 2018.
- תוספות: מורשה ותמורה, תל אביב: ספרית פועלים, 2018.
- תוספות: חדשנות ומהפכנות, תל אביב: ספרית פועלים, 2019.
- תוספות: מסד וטפחות – פרקים בפואטיקה משווה: מקראית, חדשה, עכשווית, תל אביב: ספרית פועלים, 2020.
- סדרת המאה החצויה – ממודרניזם לפוסט-מודרניזם: הספרות ורוח התקופה – תמורות בצורות יסוד:
- מיטא-ריאליזם וריאליזם, תל אביב: ספרית פועלים, 2011.
- מוניזם ופלורליזם, תל אביב: ספרית פועלים, 2013.
- נאו-ריאליזם והיפר-ריאליזם, תל אביב: ספרית פועלים, 2015.
עריכת ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שישה מספרים: ט"ז ספורים: אהרן אפלפלד, א״ב יהושע, עמליה כהנא-כרמון, עמוס עוז, יהודה עמיחי, דוד שחר, עריכה ומבוא: הלל ברזל, איורים: נעמי סמילנסקי, תל אביב: הוצאת משרד החינוך והתרבות בשיתוף יחדיו, תשל"ב (1972).
- אלישבע, סמטאות: רומן, מסת הסבר, הערות, עריכה: הלל ברזל, תל אביב: הוצאת הדר, 1977.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברזל היה נשוי לעיתונאית ידיעות אחרונות בינה ברזל עד מותה בנובמבר 2020. בתו שרי נשואה למיכה אילן, פרופסור לביולוגיה ימית באוניברסיטת תל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלל ברזל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הלל ברזל, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- הלל ברזל, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- הלל ברזל, באתר הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
- גיטה אבינור, "בין עגנון לקפקא" (על ספרו של הלל ברזל), בצל הזכרונות: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1975
- אלי אשד, "אין שירה עברית בלי תנ"ך": הילל ברזל ופרוייקט תולדות השירה העברית, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 16 ביוני 2004 - ריאיון עם הלל ברזל
- מאמרי הלל ברזל באתר נתן אלתרמן
- אלי אלון, פרופ' הלל ברזל מת בגיל 96, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 בפברואר 2022
רבקה איילון, הלל ברזל, 2022-1925, האדם שואף אל הנצח, באתר הארץ, 14 בפברואר 2022
הלל ברזל (1925-2022), דף שער בספרייה הלאומית
על יצירתו:
- עקיבא צימרמן, משוררי האקספרסיוניזם הנבואי, באתר "הצופה". על הספר "שירת ארץ ישראל - אקספרסיוניזם נבואי - אורי צבי גרינברג, יצחק למדן ומתתיהו שוהם"
- משה גרנות, ניתוח מקורי וחדש לשירה עברית ישנה, בעיתון מקור ראשון, 13 בדצמבר 2018
- זיוה שמיר, הלל ברזל, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אגודת הסופרים אבלה על פטירתו של פרופסור הלל ברזל, הנהלת אגודת הסופרים, 10 בפברואר 2022
- ↑ אבן פינה לבית ספר ביל"ו בת"א, הצופה, 6 באוגוסט 1937
- ↑ מסיבת עונג השבת בבי"ס בילו, הצופה, 9 בפברואר 1940
- ↑ יום הצופה, על המשמר, 29 במאי 1951
- ↑ יוקמו 2 בנינים מרכזיים לתנועת הצופים בארץ, הצופה, 24 באוגוסט 1959
- ↑ בית תרבות לנוער בחסן בק, חרות, 20 במרץ 1952
נחנך מועדון שחמט לנוער, דבר, 19 במאי 1953 - ↑ פרסי ייעול ל-80 עובדים בעירית ת"א, דבר, 18 במרץ 1959
- ↑ מ. שמריהו, סכסוך לבנון - נמיר, מעריב, 18 בפברואר 1960
- ↑ תפקידם של מרכזי נוער שכונתיים - בכינוס לחינוך משלים, דבר, 21 ביוני 1960
- ↑ ״הדוקטור הראשון של בר-אילן״, עיתון הארץ 16 דצמבר 1963
- ↑ 92 תארים מדעיים תעניק אוניברסיטת בר אילן, מעריב, 10 בדצמבר 1963
- ↑ יבדקו הענקת התארים באוניברסיטת בר אילן, מעריב, 18 בדצמבר 1963
- ↑ אליקים פדרמן, פרופ' קורצוייל: המועצה להשכלה גבוהה, חרות, 28 בינואר 1964
- ↑ המועצה להשכלה גבוהה, מעריב, 4 בפברואר 1964
- ↑ נפתחה ההרשמה ללימודים באוניברסיטה העממית בת"א, מעריב, 31 במרץ 1969
- ↑ מינויים והעלאות באוני' בר אילן, דבר, 8 באוגוסט 1971
- 1 2 3 4 5 6 ברזל ז"ל הלל | המחלקה לספרות עם ישראל, באתר hebrew-literature.biu.ac.il
- 1 2 3 4 הלל ברזל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ↑ הזז ונחמיה אלוני חתני פרס ביאליק, דבר, 9 בנובמבר 1970
- ↑ חלוקת פרס ביאליק, דבר, 29 בדצמבר 1971
- ↑ ״ננעלה ועידת הסופרים״, עיתון דבר, 23 אפריל 1981.
- ↑ עירית המאירי, חתני פרס היצירה, מעריב, 30 ביוני 1989
- ↑ פרס לקנז, עיתון חדשות, 20 מאי 1992
- ↑ פרס טלפיר להלל ברזל, על המשמר, 7 באפריל 1972, עמ׳ 7.
- ↑ דבר ראש העיר: זוכי פרס רמת-גן לספרות, תשע"ד 2014
- ↑ הפרופסורים הלל ברזל ועוזי שביט זכו בפרס ס' יזהר לחקר הספרות, באתר עיתון הארץ, 26 במאי 2005
- סגל אוניברסיטת בר-אילן: ספרות עם ישראל
- חוקרי ספרות ישראלים
- זוכי פרס ביאליק לחכמת ישראל
- זוכי פרס רמת גן לספרות
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- בוגרי בית הספר ביל"ו (תל אביב)
- בוגרי אוניברסיטת קולומביה
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 1998
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן
- בוגרי תנועת הצופים בישראל
- אישים הקבורים בבית הקברות ירקון
- ישראלים שנולדו ב-1925
- ישראלים שנפטרו ב-2022