הלל גרשוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלל גרשוני
הלל גרשוני.jpg
לידה 18 בנובמבר 1981 (בן 40) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הלל גרשוני (נולד ב-18 בנובמבר 1981) הוא חוקר, עורך, מתרגם, פובליציסט וסאטיריקן ישראלי. פרסומיו הציבוריים מוקדשים בעיקר לנושאי יהדות, איכות הסביבה וכלכלה ברוח השוק החופשי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשוני למד בישיבה הגבוהה תורת החיים, ואף ערך חלק מספרי טל חיים של העומד בראשה הרב שמואל טל. כמו כן השתתף בעריכתן של חוברות של נוער שוחר משפט עברי.

בשנת 2015 (תשע"ה) השלים תואר שני בתלמוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בהדרכת פרופ' רוברט ברודי, תחת הכותרת "סתמות קדומים בתלמוד הבבלי מסכתות סוטה ועבודה זרה",[1] והוא דוקטורנט לתלמוד באוניברסיטה. היה חבר בתוכנית הדוקטורנטים של פורום קהלת והוא עמית מחקר בפורום.

משמש כחוקר בפרויקט הכי גרסינן לחילופי נוסחאות של התלמוד הבבלי, של העמותה לקידום חקר כתבי יד עבריים מיסודו של דב פרידברג, ובמסגרת פרויקט מהדורה דיגיטלית של התלמוד הירושלמי. היה חבר בהנהלת האגודה לזכות הציבור לדעת.

פרסומים לאורך שנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשוני פרסם כתבות וטורים לאתרי חדשות ועיתונים ישראליים, כגון ישראל היום, בשבע, mako, ynet ,nrg, מידה וכתב העת ליברל. כן פרסם מאמר מקיף בכתב העת השילוח בנושא שוק חופשי במערכת הבריאות. במאמריו הוא מביע תמיכה בשוק חופשי ובליברליזם כלכלי. הוא מחזיק בחשבונות ברשתות החברתיות פייסבוק (נכון למרץ 2021 בעל כ-14 אלף עוקבים) וטוויטר (18 אלף עוקבים), ומקיים בהם שיח ער בתחומים ליברליים שונים.

בשנת תשס"ח (2008) שימש עורך המשנה לענייני נוסח של מהדורת מפעל משנה תורה של ספר משנה תורה של הרמב"ם, לצד ד"ר יחיאל קארה. כן ביאר חלק מ"ספר טהרה" במהדורה המבוארת של המפעל. בין השנים תשע"ח-תשפ"א (2018–2021) תרגם במסגרת המפעל את ספר מורה הנבוכים מערבית לעברית, שיצא לאור אף הוא במהדורה מבוארת.[2]

לצד אשתו ביגול תרגם מאנגלית את הספר "שקרים שכולם מספרים" מאת טוביה טננבום. כן היה מעורכי המהדורה העברית של הספר אפוקליפסה אף פעם (אנ') מאת מייקל שלנברגר, אשר יצא לאור בהוצאת שיבולת ומציב אלטרנטיבה ליברלית לסוגיית משבר האקלים, ושל הספר "תחרות ויזמות" של הכלכלן ישראל קירזנר במסגרת אותה הוצאה.

בעבר היה שותף לעריכתו של כתב עת סאטירי מקוון בשם "מדבּר שקר"[3] אשר היווה במה אינטרנטית למתיחת ביקורת על הכלים המשמשים היסטוריונים ופילולוגים בניתוח העבר, תוך הסבת אותם כלים עצמם על ניתוח ההווה מתוך עתיד מדומיין.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשוני גר בכוכב השחר, נשוי לאביגיל (ביגול) ואב לארבע בנות. הוא נכדו של הסופר בן ציון גרשוני.

תפיסותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשוני כותב, מתראיין ומרצה בעיקר בנושאי כלכלה ובכתיבתו מביע תמיכה בליברליזם כלכלי ושוק חופשי. בעניינים חברתיים פוליטיים גרשוני מביע דעות שמרניות והתנגדות נחרצת לשפת התקינות הפוליטית, שלדבריו מהווה ניסיון פרוגרסיבי למשטר את השיח ולהסתיר את המציאות.[4]

עמדתו לגבי משבר האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדתו של גרשוני לגבי שינוי האקלים היא כי אכן מדובר בתופעה קיימת, הנגרמת בשל פעילות אנושית. עם זאת, לשיטתו מדובר בתופעה שאין מקום להילחם בה, משהתועלת בצעדים הננקטים אפסית ועלויותיהם רבה. גרשוני מוסיף בהקשר זה כי התוחלת בהשקעה בהתמודדות עם אסונות אקלימיים גבוהה יותר מבמניעתם.

הלה אף גורס כי להתחממות השפעות אימביוולנטיות, ומבקר את השיח הציבורי על התעלמותו מיתרונותיה. גרשוני אף דוחה את הטענה לפיה גם סיכוי נמוך לאסון שווה את האמצעים, הן מסיבה עקרונית כנגד המהלך הלוגי, אך בעיקר נוכח חוסר תוחלת במעבר לאנרגיות רוח ושמש. [5][6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]