הלל דן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הלל דן (19001969), מראשוני העלייה השלישית, היה ממנהלי חברת סולל בונה ועמד בראשה מהתקופה שלפני הקמת המדינה ועד שנות החמישים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן נולד בליטא בשנת 1900 לשרגא ויהודית ועלה ארצה ב-1920. היה ממנהיגי גדוד העבודה, עבד בסלילת כבישים, בחציבה ובשיתוף פעולה עם סולל בונה. עבד בנהריים במפעל החשמל של פנחס רוטנברג.

דן היה אחד מחמשת מנהלי סולל-בונה מ-1933. סולל-בונה, שהייתה חברה הסתדרותית, פעלה בתקופת כהונתו הן לקידום מטרות עסקיות והן ציוניות. הלל דן גם הרחיב את פעולת המשק ההסתדרותי לתחומי התעשייה. לפי שמחה בלאס, הלל דן הוא אחד מארבעה אנשים שתרמו, לפני קום המדינה, "תרומה שאחר לא היה תורם". וכך כתב עליו:[1].

כמעט לבדו הקים את התעשיה ההסתדרותית. אם לא יושמדו המסמכים, ידעו כותבי ההיסטוריה להעריך את תרומתו הסגולית לגיבוש הכוח, שעל בסיסו הוקמה המדינה.

ב-1953 נענה לבקשת הממשלה ועמד, יחד עם פנחס ספיר בראשות מינהל מיוחד שיטפל בשילומים מגרמניה, לאחר שלוש שנים שב לעבודה מלאה בסולל בונה[2].

בשלהי שנות ה-50 נקלע לעימותים עם בכירי ההסתדרות ומפלגת מפא"י. הם סברו שהתנהלותו דורסנית וכוחנית, והוא, כמו החברה שעמד בראשה, סולל בונה, צוברים עוצמה רבה מדי שעלולה להוות סכנה למשק כולו. מזכ"ל ההסתדרות דאז, פנחס לבון, הקים ועדה שהמליצה על פיצול סולל בונה לשלוש חטיבות נפרדות, ולאחר הפיצול, ב-1958, עזב דן את החברה שהייתה מזוהה עמו במשך שלושים שנה.[3]

לאחר שסיים את תפקידו כאחראי לניהול המשק ההסתדרותי (סולל בונה, כור) פנה הלל דן לפעול בשוק הפרטי. כן ניהל מ-1962 את החברה לפיתוח המדע מטעם משרד הביטחון. דן נפטר ב-9 בינואר 1969 מהתקף לב בעת עמדו על דוכן העדים בבית המשפט במסגרת תביעה נגדו בנוגע לעסקיו הפרטיים[4].

דן נישא לחיה לבית אליס, ולהם שתי בנות.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, ע' 25
  2. ^ שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 271
  3. ^ שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 283 ואילך
  4. ^ הלל דן, דבר, 10 בינואר 1969